ומצור דבש טז

הנה בהך הודעה שצוינו לש"ץ על ככה שלא לחזור ולקרות עם העולים מה שכבר קראו עם עולים הקודמים. אשר ממנו הוקבעה ההלכה והמנהג כעת. לא חדשה היא אתנו. ולא מלבנו הוצאנו מלים. ורק שליחותייהו דרבנן קמאי קא עבידנא אשר צוו אותנו על ככה לסקל המסלה מהמנהג הזה אשר בו נדנוד איסור תורה מברכות לבטלה לדעת רבותינו האוסרים. ופקודתם תשמור רוחינו. וכאשר המנהג הלזה בדורותינו אלה. עוד אסף בחפניו כמה מכשולים חדשים לא שערום הראשונים שלפנינו. לא יכולנו מלהתאפק עוד והוכרחנו לגדור גדר בעד המנהג הקדום שלא יתפשט עוד הוא ומכשוליו עמו. ונשעננו בזה טל רבותינו הפוסקים זצוק"ל אשר מכחם אנחנו באים. והם בדבריהם המצודקים גלו לנו מה לעשות בדין זה. ואותה נשמור לעשות כאשר אגלה למעכ"ת שי' את דבריהם הלאה בעהי"ת. ומפיהם אנחנו חיים

דע דבהך דינא דנוספים החוזרים לקרות מה שכבר נקרא לעולים הקודמים אי שפיר דמי או לא. היא מחלוקת קדומה בספרי הפוסקים ז"ל. כי המרדכי בשם רבינו אפרים ז"ל בסוף מגילה כתב שרבינו אפרים בש"ת יצא בחרי אף על שהש"ץ היה חוזר וקורא ולאשר אמר. וכתב דאסור לעשות כן. והביא דבריו מרן בב"י סי' רפ"ב יעו"ש. וכן היא ס' התשב"ץ בח"ב סי' ע' הביאו דבריו ג"ע בברכ"י סי' רפ"ב והרב כסא אליהו ז"ל בס' הנז' דהאידנא דכל הקהל מברכים אין להוסיף אפי' בשבת כדי שלא להוסיף בברכות שאינן צריכות יעו"ש

וכן כתב מאריה דאתרין הרב גו"ר ז"ל בחלק א"ח כלל ב' סי' כ"ב קרא ערער על המנהג הלזה ופקפק בדברי הריב"ש שהתיר. וטרח לישב הדבר ולא הונח לו. ויעוין שם בסו"ד כדבר איש האלדים רתת על המנהג לחזור הקריאה לעולה יעו"ש. והגם שהרה"ג מהר"י פרג'י מהמה ז"ל שם בסי' כ"ג מישב המנהג הלא הרב גו"ר זלה"ה בסי' כ"ד שאחריו חזר וסתר כל דבריו. והחזיק את דבריו הראשונים. [וחבל על דאבדין שדברי התשובה השנית לא נמצאת בשלימות עד תומה] ומהתימה על כבוד הרב המופלא כמוהר"י יו"ט ישראל ז"ל המסדר מנהגי מצרים שכתב בס' זה. שהרב גו"ר ז"ל ערער על המנהג. אכן הרב כמוהר"י פאראג"י ז"ל ישב אותו עיין בדבריהם. ולא זכר שר שאחר מה שאשרו הרב כמוהר"י פראג"י ז"ל חזר הרב גו"ר ז"ל וסתרו ואיך מי שלא ראה זו לא ראה זו. והלא הוא עצמו ציין להגו"ר סי' כ"ב כ"ג כ"ד. וא"כ אין כאן ראיה שאושר המנהג. שהרי הרב המשיג והמערער על המנהג במקומו הוא עומד. ומס' מנהגי מצרים הנז' העתיק רב אחאי גאון כמוהר"ר תדב"א יצ"ו המחבר ס' נוה שלום מנהגי נא אמון יע"א. בה' קס"ת את לשון ס' מנהגי מצרים ככל האמור. ולא יעיר שהרב גו"ר ז"ל לא קיבל את דברי הישוב של הרב כמוהרי"פ ז"ל כי לא ראה הדברי' במקורן

והריב"ש ז"ל הוא המתיר שאפי' אם יקראו לעולה הב' מה שקראו עם הראשון ומברך אין בכך כלום. ודבריו הביאם מרן בב"י סי' רפ"ב וכתב שס מר"ן שהעולם נהגו כהריב"ש. וכוותיה פסק בשלחנו הטהור סי' רפ"ב סעיף ב' יעו"ש

האמנם פסק דין הלזה שפסק מר"ן ז"ל שאין בכך כלום. לא איפרק מתולשא. ולא נתקבל בסבר פנים יפות אצל רבותינו הפוסקים (וכאשר ידע לה רו"מ שבענין הברכות לא נתקבלו כל דעות דמר"ן ז"ל בהם מחשש ספק ברכות כי יש מקומות רבים דלא עבדינן כוותיה בענין הברכות וכאשר כתוב אצלינו במקום אחר בארוכה) וצא ולמד מ"ש בזה ג"ע הרב חיד"א ז"ל בברכ"י סי' רפ"ב אות ג' וז"ל עמ"ש מרן מותר לקרוא הרבה עולים וכו' זה דעת הריב"ש בתשובה. וראיותיו אינן מכריעות. והרשב"ץ וקצת אחרונים חולקין בדין זה כאשר יראה הרואה בספרי האחרונים. ואפי' דנהוג הכי בכמה מקומות כהוראות הריב"ש ומר"ן ואין למחות בידם, מ"מ ירא שמים היכול להזהר. לא יעלה כשאין קורין לו מחדש. ואיש על העדה שדבריו נשמעים בקהל עדתו ינהיג שיקראו העולים כלם מחדש איזה פסוקים נוספים עכ"ל

וכן בקדש חזיתי להתייר הגדול השכנה"ג ז"ל בסי' רפ"ב בהגהב"י אות אלף שאחר שהביא דברי המרדכי ורש"ל וב"ח ודברי מור"ם דכולהו אסרי לחזור ולקרות זולת בשמחת תורה. כתב דבמקומו פשט להתיר. ושוב הביא מדרשות מהרי"ל מה' נישואין דכתב דיש לסדר קודם שבת לכמה בני אדם מספיק הסדר שלשה פסוקים. ולפי אותו הסכום בוררין שושבינין כי אין לחזור בסדר לאחוריו כדי לקרות כמו שירצה. וכן ראיתי בהילולא בת מהר"י סג"ל ביררו שושבינין ולא הספיק הסדר לכולם ונשארו הרבה אחר הסדר ויצאו חפשים ע"כ. וזהו כדעת המרדכי וכס' ס' המפ' ורש"ל וב"ח. ומסיים בה הרב ז"ל וז"ל. ומ"מ מה שנוהגים קצת שלוחי צבור דאע"פ שיש בסדר כדי לקרות לכל העולים שלשה פסוקים. אינן משנין הפסקות של ז' עולין. וחוזרים וקוראים פסקה אחת לכמה אנשים. לא יפה הם עושים. וכיון דאפשר לצאת ידי חובת כל הסברות. מה להם להכניס עצמם באיסור תורה לפי דעת המרדכי וכו'. והילכך הנכון שהש"ץ יקרא שלשה פסוקים לכל עולה. ואם בכל זאת לא יספיקו לעולים אז יחזרו לקרות מה שקראו כבר

ועוד אני אומר שראוי להש"ץ להזהר בעצמו שלא לחזור ולקרות מה שכבר קרא אלא אחר אשר קראו שבעה עולים לפחות אחד ועשרים פסוקים שהוא חיוב הקריאה. ואח"כ אם יראה שאין הסדר מספיק לכל העולים אז יקרא מה שכבר קרא לאחר עכ"ל

ודברי השכנה"ג ז"ל ואזהרותיו שתים. קבעם להלכה רבין חסידא מהר"י אלגאזי ז"ל בספרו הבהיר אמת ליעקב ז"ל בסי' משפט הברכות לעולים לקס"ת אות ע"ב. משם השכנה"ג. וחזר ושנאם שנית לקמן בס' משפט קס"ת לש"ץ אות י"ט. וכן העלם ג"ע בספר לדוד אמת ס' הנז' יעו"ש. הנך רואה לרבנן קדישי זיע"א אשר מזהירים והולכים לבלתי נהוג הכי להיות חוזר לאחוריו כל היכא דאפשר. וגם בזאת אחר עלית כל הז' עולים ולא באמצעות העולים. ועוד נדבר מזה לקמן במקומו בעהי"ת

וכן תחזה להרב גו"ר ז"ל בסוף אותה תשובה. שדבריו חוצבי להבות. וסיים וכה דבריו ואם אפשר שכל עולה לקרות שיקרא שלשה פסוקים או לפחות ב' פסוקים הנה מה טוב ומה נעים. ואם אי אפשר מוטב לדחות כבוד הבריות ואין לדחות כבוד שמים באיסור ברכות לבטלה. וישתקע מנהג חדש זה מן העולם. ומצוה זו תלויה בראשי ודברי הקהל שיתחילו הם לבטל המנהג. ואחריהם כל אדם ימשוך וחפץ ה' בידם יצלח עכ"ל

הנך רואה כמה אזהרות אזהירו אותנו מרנן ורבנן הפוסקים ז"ל לחדול ממנהג