ומצור דבש קסא

עלינו להציל אותנו מהמבוכה הסובבת אותנו בפירושו זה, שהוא דבר נמנע האיפשרות. ככל האמור. ואם השערתי זאת ימצא בה איזה ערעור היינו לומר שהוא רב מחבר אתר זולת רבינו שמואל הנז' ז"ל עכ"פ אין ספק שהוא אחד מהגאונים או מהפו' קמאי דקמאי. והרי מצינו כדבריו בפירוש רבינו האי גאון ז"ל ובתשובות הגאונים שפירשו במלת הרת או רת או רית שהוא בשר כחוש הנמצא בכבשים נגד בית צוארם ולתשובות הגאונים שהוסיפו לבארה גם בשמה הערבי שנקראת אלחלווא. א"כ הרי גם פירוש רבינו ירוחם ז"ל שוה להם שהרי המוליג'א בלשון ספרד. היא הנקראת חליווא בלשון ערבי. שאל נא להשוחטים המדברים ערבי ויגידו לך. והגאונים כולם מפרשים שהרת האמורה בתלמודינו בברכות ובמס' ע"ז פירוש חתיכת בשר כחושה שהרי קבעו דבריהם על דברי הש"ס והמופת ע"ז שהרי פירשו גם יותרת הכבד שנזכרה שם אחר הרת. ואין זו תמיהא אם ש"ס דילן יזכיר מצה ששורשה ערבי. כי מלבד שלשון עברי וערבי אתים המה. ואלפי רבבות מלות בערבי קרובים להעברי. ובשניהם נקראת חתיכה זאת הרת ופירושה בשר לבן ורך הנמצא בבהמה נגד בית שחיטתה בצוארה. זאת ועוד הלא גם מלת סיסין האמורה במימרא דששה דברים מרפאים. שהיא מלה יונית. כדפירש הערוך בערך סיסין ומאי שנא יונית מערבית

ובכן באשר כי דין זה דסירכה להרת דטריפה. לאו רבינו העיטור מארה דשמעתא. ורק מה שחידש בה רבינו העיטור מדידיה הוא פירוש הרת לבד. ור"ל רחם כמו שמצא בהערוך. והרי מצינו להערוך גופיה שהביא פירוש דברי הגאונים שפירשו מלת הרת שהוא חתיכה לבנה ורכה. שנקראת ארמילו. ומצינו שהרב המחבר גופיה קראה בשמה הלועזי ארמילו. כפירוש הגאונים. וגם המציאות תוכיח דאי אפשר להיות פירוש הרת האמורה כאן רחם כמש"ל. הדבר בדור כנכון היום דלא שבקינן פירוש הגאונים שפירשו כן בש"ס ובפירוש דידהו רווחא לן שמעתתא וניזיל בתר פירוש רבינו העיטור (שאין גוף הדין דידיה) ולהכנס במשעול צד שאין בו דרך לנטות ימין ושמאל ויהיה פירוש הדברים הסמוכה להרת דהיינו חתיכה רכה ולבנה. שהיא המוליג'א בלע"ז ולחלווא בלשון ערבי. וכפירוש הגאונים והכל בא על נכון בעהי"ת

ותכל תלונתו מעל מרן הקדוש זי"ע שהכניס פירוש רבינו העיטור תוך הסעיף. דסרכות הריאה ולא הלך ברג"ש דזה דבר שאי אפשר כי מרן ז"ל הרי בבית יוסף כתב לך הדברים בשם אומרם ומצא כי העיטור ז"ל מחמיר אם נסרכה לרחם. ורבינו ירוחם מחמיר אם נסרכה להמוליג'א ודבר זה ידוע כי מרן ז"ל בהלכות טרפיות אסף וקיבץ כל תמיר'א שמצא בדברי הגאונים והפוסקים והעלם על שלחנו הטהור. להיותו מיראי הוראה זכותו יגן עלינו. וכתב כדברי שניהם. ואם יש לך מה למשקו"ט בדבריהם של רבינו העיטור ורבינו ירוחם. זיל גמור ושקו"ט בדבריהם. ומרן ז"ל אגב טרדת לימדו וטרדת עבודתו הגדולה בסידור הב"י והש"ע. אין הפנאי אתו לדקדק אם המציאות תתכן או לא. כי ממ"נ אם המציאות תתכן להיות סירכה כזאת הרי הטריף. ואם אין המציאות זאת א"כ אין כאן סירכה זו בעולם ולא הפסדנו כלום. ולדידן אנן לדעת להבין דברי הדין הזה בשורשו ומקורו הרי כתבתי לך מה שהעליתי במצודת עיוני הדלה ואתה שלום. כנפשך וכנפש השמח בחכמתך ובחקירותיך הבנויים על אדני העיון וסברה ישרה. והוא: הצעיר רפאל אהרן ן' שמעון ס"ט תם ונשלם חלק יו"ד בעזר האל חונן לאדם דעה: