ומצור דבש טו

ויתרות ודיבוק בעלמא אנו מוציאין אחר ע"כ. וכן כתב מר"ן החבי"ב בשיירי הנז' דמנהגינו דאפי' בדיבוק מוציאין ס"ת אחר בשבת ויו"ט שא"א לתקן ובחול שאפשר לתקן מתקנינן ואם א"א מוציאין אחר ע"כ. וכ"כ הרב ג"ע ז"ל בספר ברכ"י סי' הנז' ס"ק ג' דאנן בדידן מוציאין ס"ת אפי' מפני דיבוק יעו"ש. וכן רמז בס' לד"א דאפי' בב' ובה' ובמנחת שבת יוציאו ס"ת אחר מפני הדיבוק יעו"ש. וכ"כ הרב כרם שלמה הנד"מ סי' קמ"ג והרב זל"ה שם. הרי נתבאר דאפי' מדבר שאין למדין ממנו דין כלל מוציאין ואל תשיבני ממ"ש הרב לד"א בפסוק את כל האסורים בוי"ו יש להקל שלא להוציא אחר דאדרבא זיל לאידך גיסא שכתב שם דאם כתב האסירים או האסורים צריך להוציא ס"ת אחר. ומוכרח לומר הטעם התם כיון דבמקצת ספרים ומהם קדמונים כתוב בוי"ו יש לסמוך על המקילין אבל אם נמצא כתוב האסירים או האסורים צריך להוציא ס"ת אחר כיון דבמסורת נמצא שצריך להיות חסר יו"ד תנינא כמו שתראה הדבר במקומו בס' אמת ליעקב ד' מ"א. ועוד הביא שם הוראת הרב הכנה"ג בקריאי מועד בפ' קרח מלא ביו"ד והוציא ס"ת אחר יען דמשפטו להיות חסר הרי מבואר כמו שכתבתי. ואשר כתבת במלא וחסר כזה דאין למדין ממנו דין בגמרא אומר אני שאשר הביאו לזה הוא לשון הרב אמת ליעקב ד' מ"ו. ואחר המחילה לא דמי נדון זה להתם דהתם קאי טל מי שרצה להגיה הספר עפ"י מדרש רז"ל ולזה כללא כייל שכל מלא וחסר שתלוי בו דין כגון קרנות קרות וכו' יש להגיה אם נמצא הפך אבל מלא וחסר דלא נ"מ לענין דינא אין לפסול שום ס"ת עפ"י הדרשה אלא אזלינן בתר רוב הס"ת יעו"ש. ומינה בנ"ד שכל הס"ת שכתוב השביעי חסר ודאי יש להגיה הס"ת בלתי שום ספק. ואשר כתבת לגלול אותו בצבור אפי' שיש טורח צבור גם לדבר זה ימחול האדון שהרי כתב המרדכי שביו"ט או ר"ח כשאין שם ס"ת אחר גוללין ס"ת דמוטב שידחה כבוד הצבור ולא תדחה תקנת חכמים ע"כ. ופסקה מרן להלכה בסי' קמ"ד ס"ב ואשר תמה המ"א מהא דכ"ג ביוה"כ קורא עפ"י כבר תריץ יתיב שם דדוקא במקדש היו כל ישראל ולא מחלו. משא"כ בבהכנ"ס דיש מתי מעט. ומסתמא מוחלין יעו"ש. והרב משחא דרבותא דל"ה תירץ לזה דאותה קריאה אינה חובה כמו קריאתנו זאת. במוספין משום ונשלמה פרים אבל כ"ג היה עושה קרבנות של יום והיה חוזר וקורא יעו"ש. ועיין עוד להרב כסא שלמה שם תירוץ אחר ולכל הדיברות בנמצא ס"ת פסול ודאי דגוללין ס"ת בצבור וידחה כבוד צבור מפני כבוד שמים. ומעתה גם על מ"ש שאחר השבת אם צריך לתקנו לית דין צריך בושש ודאי דצריך לתקנו משום אל תשכן באהלך עולה. והיה את רצוני להאריך לך בכל פרט ופרט. אלא משום שכתבת שרצונך בהלכה פסוקה כתבתי המכוון בזה ושלמא דמר יסגה: הצב"י מעט דב"ש ס"ט סימן ד'. הלכות שבת בענין ז' עולין

שאלת הידיד להגיד לו את אשר שמע ושמועתו נאמנה. כי אזהרה יצאה מאת בית דיננו יכב"ץ לשלוחי צבור אשר בבתי כנסיות דפה העירה מצרים יע"א מזה כמה שנים. שביום שב"ק שיש בו שורה שהמנהג לקרוא עולים הרבה מהבאים לכבוד שורת חתן או אבי הבן או גמ"ח ב"מ. שלכל הקרואים יקראו להם שלשה פסוקים מקריאה חדשה. וזה יהיה ע"י שהש"ץ מתחילת הקריאה יתן דעתו לחלק הקריאות למספר העולים. שלשה פסוקים או יותר הכל מקריאה חדשה. כיון שפרשת השבוע גדולה ומחזקת עולים הרבה. ואם אחר כל אלה לא הספיקו העולים אז יחזור לקרות מה שקרא כבר להעולים אחריהם. ומאז ועד עתה הוקבע מנהג זה ברוב בתי כנסיות העירה אשר שלוחי צבור הם נבוני דבר ויודעים היאך להתנהג וההמשך יבוא בע"ה

ושאלת שלפי"ז אין כאן מקום עוד לעליית הסמוך הנהוגה לכבד בה העולה הששי. כיון שכל העולים קראו קריאה חדשה שכולם עולה קריאתן לחובת היום. ושזאת היתה סיבה שהיו נוהגים במצרים מקדמת דנא להעלות רק החמשה עולים בקריאה חדשה ואח"כ היו קוראים לעולים נוספים שקוראים להם מה שקראו כבר עם החמישי. ואחר שגמרו העולים הנוספים היה עולה הסמוך וקורא בקריאה חדשה והוא העולה ששי. ואחריו המשלים. ולפי המנהג שהוקבע עתה מזה כמה שנים שכל העולים כולם קוראים להם קריאה חדשה. מעתה העולה סמוך. אין סומך לו שאינו עוד ששי. וכתבת שאע"פ שגם בעיניה דמר המנהג הזה הוא יותר נכון מאד מאד מהראשון בכ"ז רצה מני"ר שאגלה לו בכתב טעמי הדברים מבוארים כל הצורך אשר מחמתם בחרנו בהמנהג האחרון מן הראשון. כי גם רו"מ יחפוץ להנהיג כן בקהל עדתו. עכתד"ק

תשובה באמת אמרו שאלת חכם חצי תשובה. ובדברי מני"ר רואה אני בה כי עוד בה שלישיה. כי אחר שמני"ר כתב שהמנהג שהוקבע עתה הוא יותר נכון בעיניו מהראשון. א"כ רומעכ"ת שי' הא ידע טעם הדבר והמסתעף ממנו מספק ברכות לבטלה המוזכר בדברי הפוסקים בנדו"ז. וכל רז לא אניס ליה. ואחר שכן מה שאל ממני לגלות לו בכתב טעמי הדברים. והטעם שיש אתנו כבר טעם ממנו רו"מ לראשונה. ואם שאלתו לברר לו הדברים מספרי הפוסקים המדברים בדין זה ולהעתיק לו דבריהם. הנה נתן לי מקום לדבר אתו. כי רו"מ שי' אשר הנהו פנוי מעבודת הצבור ועולה הכבד מנשוא. תמצא ידו לחפש בספרי הפוסקים וידיו רב לו להעלות פנינים מים לימודו ועיונו הזך ולברר הלכה למעשה. ולמה יעמיס זאת על שכם רעהו הרבוץ תחת משא העם מבקר עד ערב. ואחרי טרח"א אין אתנ"ח כאשר בקי רו"מ באופנה של מדינה. וכמעט רציתי להשיב לרו"מ בדרך קצרה. תשובה ברורה בקש תמצא. לולא כי דבריו האחרונים המה הרהיבוני באמרו כי אין בידו ספרי הפוסקים גם מעט מזער. וכיון דלית ליה למילף מציאה ממציאה. ע"כ לית ליה גם חיפוש מחיפוש. ולדבר הזה נענעתי לו ראשי הגם כי אנכי גם כן אין אתי ספרי דבי רב ככל הצורך ומעת עלותי מבית תפארתי ירושלים עיר עז לנו תובב"א אשר שם עזבתי בית מדרשו של עט"ר מרן אבא צוף דב"ש זצוק"ל פרדס הצדיקים מלאה ע"כ גדותיו מספרי הפוסקים ושו"ת אין מספר. הנה אנכי מצטמק ויפה לי בספרי הקדש אשר אתי במחיצתי. ומהם אלקטה באומרים מאשר תמצא ידי. וזה החלי וה' יעזור לי כיר"א: