ומצור דבש קנח

תקנ"ד ודו"ק. גם דברי הגאון נודע ביהודה ז"ל תמוהים טובא וכאשר עמד עליהם ג"ע שם בסי' ט"ל. ממה שאמרו בש"ס עצמות יהודה מגולגלים גם ממ"ש עצמותיו מרקיבין וכו' ולענין דינא הניח הדבר בצריך להתיישב בדבר. ואם ג"ע ז"ל הן ולאו ורפיא בידיה מאן ספין למיעבד עובדא. ובכן לא נשאר טעם מספיק לכחא דהיתרא בנדון הגאון נודע ביהודה ז"ל כי אם מטעמא דמעיקרא נתנוהו ע"מ לפנותו ואין עוד

הנך רואה דלכל הדיברות והאמירות כל הנך רבוותא דמסקי למילתייהו בכחא דהיתרא כל אחד טעמו ונימוקו מהחמש טעמים ומעשה האופנים דפסק מרן בשלחנו הטהור. ומינייהו לא נזוע. ובנדו"ד אין גם אחד מהטעמים להתיר פנוי הקברות הנז"ל כלל כפי השאלה הנצבת לפנינו. הילכך בנדון דידן כיון דאפשר בתקנתא דהיינו למלאת כל גובה המצבות עפר וכו' ככתוב בשאלה הכי עדיף טפי דהמתים ינוחו על משכבותם. ותלי"ת שדבר זה נתקבל בעיני השר של העיר והכי צריך למיעבד. ואם ח"ו לא נראה בעיני השר לעשות אופן זה נראה לע"ד דחיובא רמייא על ראשי הוועד הקדוש להשתדל בכל עז ותעצומות בגופם ומאדם ויקריבו את משפטן לפני הממשלה האדירה יר"ה. כי תלי"ת בטח נדע כי ממשלת בריטאנייה לבה מלא חן וחסד ורחמים על יושבי בצלה בכלל ועל ישראל בפרט ובימין צדקתה תומכת לעם הקדוש לשמור את דת מורשה להם. ולא תחפוץ כי בגלל הדבר כזה יהיו מוכרחים חוסי בצל כנפי רחמיה לעבור על דת לגעת בכבוד ישיני עפר אשר נחו על משכבותם משנות דור ודור. והגם דאיסור זה מדרבנן כמ"ש ג"ע בס' יוסיף אומץ שם וכן בא הדבר מפורש ותשו' הרב זרע אברהם ז"ל שם עכ"ז עליהם המצוה הזאת לחזק ולאשר ולקיים דברי רבותינו הקדושים ועיין בתשו' הרא"ם סי' נו"ן בשגם שיש לפלפל בזה לקצר אני צריך. גם מה שהובא בדברי השאלה ומה גם שיתערבו העצמות וכו' עיין בזה בתשו' רבינו האי גאון זצוק"ל והביאה רבינו הטור ז"ל שם ועיין מ"ש ע"ז באורך מורינו הרב זרע אברהם שם ומשם בארה

זאת תורת העולה מכל האמור ומדובר דבנדו"ד ליכא שריותא אלא הך אופן דמילוי העפר ותו לא וכאשר כתבתי לעיל כן נראה לעניות דעתי אם יסכים עמדי עטרת ראשינו גאון ירושלם ראשון לציון שיחל"א. ואם כה יאמר ראה דבריך טובים ונכוחים חדאי נפשאי את שמ"ח דוד. ואם לא ישרו בעיניו והיו כלא היו וכאשר יגזור אומר כן יקום. ויה"ר על כסאו לא ישב זר ולא יעדי מינן הדרים וזיויה ויקריה וצור ישראל יצילינו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות: כ"ד הצב"י מעט דב"ש נר"ו הסכמת עט"ר ראשון לציון מוה"ר הגאון אחד היה אברהם נר"ו

אנא נפשאי ראשון לציון ראה ראיתי מ"ש מע' רב אחאי ורב נחומאי הרב המופלא וכבוד ה' מלא הרב צוף דב"ש יצ"ו מה שפסק בהאי דינא בנדון השאלה המוצגת לפנינו. וכל דבריו מיוסדים על אדני פז. כולם נכוחים למבין בשכל זך וסברה ישרה. וגם ידי תכון עמו דיפה דן יפה הורה. דק ואשכח ולאחזוקי דבריו שפר קדמי להחוייה מ"ש בשו"ת שיבת ציון ס' ס"ג שנשאל על כיוצא בזה בבה"ק ישן אשר פסקו מלקבור שם מתים יותר ממאה שנים. ואדון שר העיר רוצה להרחיב בנין ארומונו והוא צריך לאותו בה"ק להכניסו תוך הבנין ורוצה לקנותו במחיר כסף או בחליפין על שדה אחרת. ואי איפשר להיהודים לסרב בזה פן יהפך להם לאויב ובידו להמציא להם צרות רבות. וגם בידו ליקח אותו מידם בחזקה שלא ברצונם. והשיב דאם לא היה כאן חשש רק שיקח בחזקה שלא ברצונם. היינו אומרים מוטב שיקח השר בע"כ ואל ימסרו לו ברצון. אכן מכיון שיש לחוש שיהפך לבבו ויסתעף מזה כמה תקלות ליהודים לכן אם אפשר להם להפוך לבב השר בריצוי כסף שיבטל דעתו שלא להכניס בה"ק תוך בנינו. צריכים להתאמץ בזה ואף להוציא הוצאות הרבה. ואם אי איפשר אזי עכ"פ לפנות הקברים עד מקום שידם מגעת ויקברו העצמות מכל קבר וקבר בפ"ע בבית הקברות החדש ויזהרו שלא יקברו עצמות משני מתים בקבר אחד. ע"כ. והרי זו ראיה גדולה וסיעתא לדברי רב אחאי הפוסק נר"ו שכללות דבריו כן כתב הרב שיבת ציון ז"ל ובכן קם דינא ככל אשר שרטט וכתב וכדבר האמור. ולהיות אמו"ץ ולמכתב לחזקיהו ח"ש בעה"ק ירושלם ת"ו מצפה ומיחל רחמי קוני צור עוזי ומעוזי: אברהם אשכנזי ס"ט השמטה מהלכות טרפיות אחרי סימן א'

שאלה. יורנו נא המורה לצדקה פירוש דברי מרן בשלחנו הטהור בהלכות טרפיות ס' ט"ל ס"ז וז"ל, אם נסרכה האונה או האומה לגרגרת או לחזה. או לרחם. או ללמעדא שקורין מוליג"א וכו' והדברים תמוהים לי מאד כי מן הנמנע שתסרך האונה או האומה לרחם הבהמה בשום פנים. שמלבד שיש מרחק אמה וחצי או יותר ממקום הריאה שהוא בחזה עד רחם הבהמה אשר הוא סמוך לדדיה אשר בין רגליה האחרונים אשר הוא רוב האורך של הבהמה. ומן הנמנע שתהיה סירכה ארוכה כחבל כפי המדה הזאת. עוד בה הלא אחורי הטרפס שסוגר בעד הריאה יש שם הכבד והטחול. ואחריהם הכרס הגדול ובית הכוסות והקיבה והדקין וכל כלי מאכל הבהמה שהכלים האלה ממלאים את כל חלל הפנימי של הבהמה. ואחריהם הכליות ולמטה מזה הוא בית הרחם של הבהמה. ואיזה דרך תעבור הסריכה מהריאה לבית הרחם. הלא אין לה מביא לעבור בו. וכידוע כל זאת לשוחטים ולקצבים. ואם יש מציאות שתסרך הריאה אחר שינקב הטרפס ותעבור דרך הנקב ההוא הוא רק להכבד ולמקומות הקרובים לה. ואפשר גם להכרס וכיוצא. אכן לרחם הבהמה הוא רחוק מאד מאד כי הרבה כלים מפסיקים בין הריאה להרחם. ומה עלתה על דעתו של מרן הקדוש זי"ע לפסוק דין שלא יתכן מציאותו. וע"כ אבקשה מהר"ג שי' להעמידיני בקרן אורה. כי ידעתי שאדוני ידיו רב לו בשו"ב וטרפיות ובכל חכמה ומדע בפ"י. ומצוה עליו לישב דברי מרן אשר רומעכ"ה ש' נאמן ביתו וזה דרכו בקדש לישב דבריו במקום אשר תפסו עליו כאשר נוכחתי מספריו הקדושים שיצאו לאור עולם. וזה חסדו עמדי להסביר לי הדברים כי נחוץ לי הבנתם כי שו"ב אנכי ועלי לדעת מה לעשות. ועל הכל יבוא שכמ"ה

תשובה ידיד הנפש שאלת חכם שאלת. ועתה הנני מוכרח לגלות לך את אשר היה טמון בחובי. כי מעת חנני אלהים ולמדתי הלכות טרפיות וידעתי במלאכת השו"ב. (ללמוד לבד לא לעשות) פירוש דברי