ומצור דבש קנו

קדמוניות היה להקקי"ץ מקום מוכן לבית הקברות בהר הטוב רחוק מן העיר. וזה ימים חליפות למו בשנת תקס"ה ובשנת תקע"ג ובשנת תקפ"ט שלשה קטובים היה בהם חילי הדבר לתפ"ץ. ובאותם הימים בזמן המגפה הנז' לא היו קוברים המתים בבה"ק שבהר הנז' או מחמת השררה שעכבו או מפני שהיו המתים רבים ולא היו יכולים להעלותם לבה"ק שבהר הנז' כי רחוק הוא גם שהקרקע היה קשה עד מאד נתנו השררה בקעה א' מצד הים לקבור שם המתים במגפה רח"ל והמקום הנז' הוא עפר תחות ותחתיו יש מים. ושם קברו המתים במגפה בשלשה זמנים ראשונים שנים. ושלישים. ואחר שהיה מסלק ה' חרון אפו ומרחם על עמו היו חוזרים לקבור המתים בבה"ק הא' שבהר הנז'. ובשנת תר"ח גזר המושל שלא יקברו המתים עוד בבה"ק הא' שבהר הנז'. ונתן לנו מקום אחר בבקעה הנז' רחוק מעט לבה"ק של מתי המגפה הנז'. והשתדלו הקקי"ץ לבטל הגזירה ולא יכולו הוא הבה"ק החדש שקוברים בו מאז ועד עתה

ואותה הבקעה במקום שקבורים בו המתים שמתו בזמן החולאים הנז' לתפ"ץ. עשו אותו מקום מוכן לאנשי חיל. שהולכים שם להתלמד נמוסי המלחמה ועומדים שם מערכה מול מערכה. כאלו עורכים שם המלחמה. והגדולים שבהם מקיפים ורצים אלה ברכב ואלה בסוסים להשגיח עליהם ולהדריכם בסדר המלחמה כנהוג

והנה בעת"ה השר הגדול המושל בעיר הלזו. שרטט וכתב לראש הועד איש על העדה. שאותו המקום של בה"ק הנז'. רוצה לפנות משם המצבות שעל הקברות יען וביען רוכבי הסוסים ההולכים ללמד את האנשי החיל הנז' סדר ונמוסי המלחמה כאמור. אינם יכולים לרוץ שם יען כי הסוסים הם נכשלים במרוצתם במצבות שיש על איזה קברות מהם שהם בולטות שם. גם רוצה להשוות המקום ההוא לעשותו דרך ישר שלא יהיה מקום גבוה מחברו. וכתב להם שהמצבות אשר יפנו משם יוליכו אותם להבה"ק הנז'. וגם העצמות שיצאו בחפירתם ובתקונם. ילקטו אותם ויקברום בבה"ק החדש הנז"ל. ושאל מהם השר הנז' שאם יראה בעיני העדה שיכול לשלוח יד במקום הנז' לעשותו כמו שעלה במחשבתו הנה מה טוב. ואם לאו יבחרו העדה דרך אחר באופן המועיל כדת מה לעשות. וישיבו אותו דבר יפה שא"ק כי רוצה להביא הדבר לידי גמר. ורוצה לעשותו בשורה ע"י בדרך אשר יטב בעיניהם. וטרם כל הלוך הלכנו לראות המקום של הבה"ק הנז'. ולא נראו שם כי אם כמו שבעים מצבות מ"מ. ומחציתם לא נודע לנו למי מקדושים המה כי נמחקו השמות שהיו כתובים בהם. ולא מצינו כי אם ל"ד מצבות שנשארו עדיין האותיות קיימות ונכרנו שמותם. וכל המקום ההוא אומרים עליו שהוא מלא קברות מתים ואינם נכרות. כי הן בעון נקברו שם עם רב מישראל. ומפי השמועה למדנו שיום א' מתו בו ט"ל בני בריח. שטל תחיה יחיה אותם בכלל מתי עמו ישראל. ואותו היום לא היה להם פנאי לעשות קבר מיוחד לכל איש ואיש, וחפרו חפירה אחת גדולה ושמה קברו אותם כולם כא'

ואח"ך בנו עליהם בנין מאבנים קטנות שהוא נראה וניכר המקום הנז'. ואפשר שיש מצבות אחרות שכסה אותם עפר הארץ. ויש כמה מקומות שנראה אבנים קטנות בנויות על פני האדמה. שמסתמה יש שם קברים. ויש מקום אחד גבוה מחבירו. באופן שלפי מה שראינו בעינינו. ידענו נאמנה שאם תצא מחשבתם כפי השאלה לפועל להסיר המצבות ולהשוות המקום ההוא לעשותו דרך ישר מוכרח שמלבד שיסירו המצבות עוד זאת יתירה שיצאו עצמות מהקברות ויתערבו העצמות של א' בחבירו עצם אל עצם. יען וביען לא מלבד שהמקום ההוא אינו קרקע קשה כאמור. גם כפי הנשמע רוב הקברות הנז' אינם עמוקות הרבה מפני שלא היה להם פנאי ומפני המים שמתחת לארץ. ולא ידענו מה להשיב להשר השואל. כי לא נודע לנו אם כפי דברי רבותינו ז"ל יכולים להסיר המצבות שלא על מנת לעשות יפה הימנה. ואם יכולים לפתוח הקבר אפי' בלא פנוי וכ"ש לפנות המצבות ממקומם ומה גם שיתערבו העצמות כאמור. ושאלנו את פי החכמים המצויים במחז"ק לדעת מה להשיב להשר השואל. והשיבו כי דיני קברות צריכה רבה ושהם אינם בעלי הוראה. ולא רצו לגלות דעתם כי אמרו שדין כזה צריך להיות נגמר מפי ב"ד הרבנים היוצאים כסאות למשפט ועל פיהם יקום דבר וראה ראינו כי לשעבר בש' תר"ו לפ"ק שאל השר המושל בזמן ההוא מאת הקקי"ץ שאלה זאת. ולא נעשתה. כי השיבו לו אנשי המעמד שהיו באותו הזמן. כי אין כח בידם ליתן להם רשות לשלוח יד במקום הנז' לפנות המצבות וכו' כי הוא נגד תורתנו דברי חז"ל ונמנעו ולא שלחו בו יד עד היום

ואחר שהשר היה שואל להשיב לו דבר יפה שא"ק. השבנו לו כי רצוננו לעשות חפצו ורצוני. אבל אין כח בידינו כי הוא נגד דברי רבותינו כפי מה ששמענו מהחכמים [כי אע"פ שלא גלו דעתם מבין ריסי עיניהם נכר שדעתם לאסור ובכן אם רוצים לגמור הענין תכף האופן שנראה לנו אופן המועיל הוא עזה"ד שלא ישלחו יד בקרקע ההוא ולא במצבות. ואחר שרוצים לעשות המקום דרך ישר כדי שלא יכשלו האדם והבהמה בלכתם ובמרוצתם יעשו תקון זה שיגביהו המקום הזה שיתנו עפר על המקומות הנמוכים עד שיהיה עולה בשוה עם המצבות והמקומות הגבוהים ומאחר שגם באופן זה לא ימנע שיתכסו גם המצבות בעפר. אמרנו לו שהמקום שעדין יש שם המצבה קיימת. יעשה ציין למעלה להודיע שתחת אותו המקום יש מצבת קבורת מת. ואותם המצבות שעדין נכר שם הכתוב במצבה שיכתבו שם המת בציון אשר יעשו למעלה כדי שלא ימחה שמו ויהיה היכר לזרעו אחריו. ואם אינם רוצים לעשות בדרך אופן זה אין כח בידינו ליתן רשות לשלוח יד במקום הנז' כאשר עם לבבם. כי יראנו לעשות דבר נגד רז"ל והשבנו לו עוד שמה שבידינו לעשות להפקת רצונו הוא לסדר שאלה ולשלוח אותה להרבנים היושבים עלי כסא ההוראה לערוך שלחן במדבר. והם ישיבו אותנו דבר כפי דברי רבותינו קמאי ובתראי כי לפניהם נגלו כל תעלומות חכמה ועל פיהם יקום. דבר לאסור או להתיר

ובכן רבותינו. אחת ממעכ"ת ישיבו אותנו דבר כפי דברי רז"ל. כפי מה שיורו להם. מן השמים לאסור או להתיר. כי עינינו ועיני כל העדה למעכ"ת תלויות לדעת מה להשיב להשר השואל ותשובתם הרמתה מהרה תצמח כי השר הוא דוחק להשיב לו יפה שא"ק לדעת מה לעשות. ויבא שכרכם כפול מן השמים הכ"ד הסרים אל משמעתכם. ונושקים יד"ק. ודורשים שלומכם וטובתכם. החו"פ ג'יברלטאר יע"א בסדר ובשנת מה טובו אהלך יעקב משכנותי"ך ישרא"ל לפ"ק: ע"ה יהודה הלוי ס"ט ע"ה יום טוב אבירג'יל ס"ט

תשובה הלא לאמונה. יומא כי האידנא טדדין עלי אדמה סבוני גם סבבוני. ועד בלעי רוקי