ומצור דבש יד

ומטילים מים במקום קדוש. ולהשאלה השנית שנשאל דכותל מזרח שהיה בה ארון הקודש ותיבה ויעשו אותה פתח לכניסת בהכ"נ החדשה לא השיב כלל ואפשר שדעתו כיון שנעשה פתח לכניסת בהכ"נ החדשה לית לן בה דדוקא מקום אה"ק שהיו בו הס"ת הוא קדוש אבל הקרקע שלמטה אינו כלום אלא כקרקע בהכ"נ ולא עוד וכמ"ש הר' זרע אמת ח"א סי' כ"ו וז"ל ואי משום דקנה המקום קדושת בימה כמ"ש מע' השואל גם זה אינו כלום שהרי הבימה אין בה רק קדושת בהכ"נ ולא עוד כמ"ש בסי' קנ"ד ס"ד ואי משום הלוח שמשימים עליו הס"ת דיש לו קדושת ארון כמ"ש בסי' קנ"ג ס"א אין זה ענין לקרקע אשר מונח עליו הבימה לומר שיהיה בו קדושת ארון ובפרט דאפי' אה"ק הבנוי בחומה אין בו רק קדושת בהכ"נ לדעת הרבה פוסקים כמ"ש בסי' קנ"ד ס"א ובמ"א שם ס"ק י"ד עכ"ל

הרי להדייא דבקרקע התיבה או הבימה לא נתוספה קדושתו לסיבת היותו תחת התיבה או הבימה אלא קדושת בהכ"נ דוקא. וכד דייקינן שפיר הך דנ"ד לא הוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה דלא נאמרו דברים אלו אלא בתיבה עצמה שעושים ממנה כסא וכן בארון שנותנים בו הס"ת אם נותנים במקום הס"ת יריעות וחומשים זה הוי הורדה מק"ח לקדושה קלה. אבל כשמסלקים הארון ממקומו לגמרי ונותנים בקרקעיתו בימה מה הורדה איכא כיון שהקרקעית הוא, קרקע ביהכ"נ ויש לו קדושת בהכ"נ ותו לא ולא קפיד הרב חת"ס ז"ל אלא שקרקע בהכנ"ס רצו לעשותו חצר בהכ"נ החדשה דבזה איכא הורדה ודאי ואפי"ה לא אסר אלא מטעם השני שנוהגים בו בזיון ומטילים מים וכו' הא לא"ה אפשר דלא היה אוסר מטעם הורדה לבד

וא"כ בנ"ד שפיר מצי לעשות בימה במקום הכותל שסותרים אותה רק יען כתב רו"מ שהוא מקום אפל צריך לפתוח לו חלונות מן הצד או לפתוח ארובה מע"ג הגג להאיר לקורא הס"ת כדי שירגיש בסידוק ופירוד האותיות וכיוצא. וכל לגבי דידי עתה שמעמידין הבימה במקום כותל המפסקת שסתרו אותה נמצא תהיה הבימה באמצע בהכ"נ כדי שישמעו. כל יחידי השתי בתי כנסיות שיתיחדו וכמ"ש הרמב"ם בפי"א מה' תפלה ה"ג וע' למרן הכ"מ מ"ש משם התוספתא ומה שנדחק לפרש כונת הרמב"ם ז"ל וכתב בתוך דבריו וז"ל והעמדת הבימה באמצע אינה מן החיוב אך הכל לפי המקום והזמן שבאותם הזמנים שהיו בתי כנסיות גדולים עד מאד היו צריכים להעמיד הבימה באמצע כדי להשמיע לכל העם אך בזמנים הללו שבעונותינו בתי כנסיות שלנו הם קטנים וכולם שומעים יותר נוי הוא להיות מן הצד מלהיות באמצע וכו' יעש"ב. נמצא דבנ"ד שבהכ"נ יגדל ויתרחב פי שנים מן הראוי לעשותו באמצע כדי שישמעו כולם. וכאשר יחזו עיני הקורא בש"ס דסוכה דנ"א ע"ב באלכסנדריא של מצרים דאיתא התם שהבימה היה באמצע והיו ששים רבוא וכו' יע"ש

ועוד חזון הרבתי להרב חת"ס ז"ל שם בחא"ח סי' כ"ח שנשאל מעין שאלת הרב זרע אמת ז"ל בבהכ"נ שסתרו אותה משום דחזו בה תיוהא והיתה הבימה באמצע. בהכ"נ ורוצים עתה לעשותה בצד בהכ"נ בצד הארון והרב ז"א ז"ל השיב בפשיטות דשרי והביא דברי מרן הכ"מ ז"ל הנז"ל וסיים בדבריו ואי משום קרקע הבימה וכו' כמו שהעתקתי דבריו לעיל אך הרב חת"ס השיב לאסור מכמה טעמים האחד מההיא דסוכה שהבאתי לעיל. זאת שנית שהבימה היא כמו המזבח וכו' וצריך שיהיה באמצע הבית. ואל הג' ל"ו בא דכיון שנתרבו היחידים צריך לעשותה באמצע כדי שישמעו כולם. ואת רב"ע דאפי' להכ"מ ז"ל היינו דוקא כשבאים לבנות בהכ"נ חדשה משא"כ בבהכ"נ ישנה שכבר היתה הבימה באמצע ואיתא בפסיקתא קרש שזכה לינתן בצפון תנתן בצפון וכו' ומכל הני טעמי בהסכמה עלה דאסור לשנות מקום הבימה וצריך לעשותה באמצעה כמו שהיתה

באופן דחלוקים הר' ז"א והר' חת"ס ז"ל דלדעת הרב ז"א ז"ל יכולים לשנות הבימה ולעשותה בצד הארון. ולד' הר' חת"ס ז"ל אינם יכולים לשנותה כנז"ל. עכ"פ למדנו להועיל דלד' הר' ז"א ז"ל פירש להדייא דמפני קרקעית הבימה לא הוייא הורדה וכאשר העתקתי דבריו לעיל וגם הרב חת"ס ז"ל דאסר מ"מ לא נקט הטעם לאסור מפני קרקעית הבימה במקום שהיתה שתוריד מקדושתה ומדלא נקט הך טעמא לאסור נר' שמסכים דליכא בזה שום קפידא דקרקעית הבימה אין בה רק קדושת בהכ"נ ותו לא. וא"כ בנ"ד שהבימה תהיה באמצע בהכ"נ וממילא יתבטלו השתי בימות שהיו בשתי הבתי כנסיות ליכא למיחש לקרקעית הבימה שיורידוה מקדושתה לד' הר' ז"א ז"ל וכנר' שגם הר' חת"ס ז"ל מסכים לזה וכאמור

סוף דבר נלע"ד דשפיר מצי לסתור הכותל המפסקת ולאחד את שתי בכנ"ס יחד ולעשות הבימה במקום אה"ק שהיה כבר והנני מסכים להיתירא מהטעמים שכתב רו"מ בתוספת נופך הטעמים שכתבתי בעניותי לפי קוצר השגת קט שכלי להלכה ולמעשה. וצור ישראל י"מ וימ"ן שלא נכשל בדבר הלכה ולאפס פנאי לא יכולתי להשתעשע בד"ק ב"א בארוכה. כ"ד נא"ה הצעיר יש"א ברכה ס"ט סימן ג'. בן יכבד אב פס"ד זה מעט"ר מרן אבא זצוק"ל הלכות קריאת התורה

שאלת ידידי אם נמצא בשבת כשקורין בס"ת וישבתו העם ביום השביעי מלא ביו"ד אחר הבי"ת כחביריו שיש בפרשה ארבעה השביעי וכתוב במסרה ג' מלאים ואחד חסר ולא יש בהיכל ספר מוכן וצריך לגלגל אם צריך להוציא אחר בשביל מלא וחסר כזה שאין למדים ממנו דין בגמרא ולגלול אותו בצבור אפי' שיש טורח צבור או אין צריך להוציא ס"ת אחר במלא וחסר כזה ואחר השבת אם צריך לתקנו כדי שלא להעלותו לכתחילה או אפי' תיקון אינו צריך הואיל ואין המסרות שוות. נא ישיבני בקיצור הלכה פסוקה ע"כ דברי השאלה

ואען ואומר כי נראה ברור כשמש שצריך להוציא ס"ת אחר באין אומר ואין דברים שהרי עמ"ש. מור"ם בסי' קמ"ג ס"ד דאין להוציא ס"ת אחר משום חסרות ויתרות כתב הגאון פר"ח שם וז"ל אין המנהג כן אלא אפי' על חסרות