ומצור דבש יג

וכפי מה שיכלתי להתלמד מספרי הקדש אשר אתי במחיצתי וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות. כ"ד איש צעיר מבני ירושלים. דשף מדוכתיה ויתיב פה ק"ק מצרים יע"א הכו"ח לכבוד התורה בס' למקרא. קדושים יהיו לאלד'יהם דהאי שתא התרנ"ה בא ס"ט כ"י קרו"ב אלי"ך הדב"ר מא"ד לפר"ק: הצעיר רפאל אהרן ן' שמעון ס"ט סימן ב' הלכות בית הכנסת

שלום וכל טוב ורב ברכות יחולו על ראש צדיק כבוד מעלת הרב המופלא זר"ק ר"מ ור"מ בק"ק וברוך עמי מצרים כקש"ת אהרן ן' שמעון נר"ו לנצח ינון שמו יהי אלד"יו עמו. נסו"א: רב חביבא

! כבר הודעתי קודם חג השבועות מקבלת יקרת מכתבו מיום ל"ה למב"י ולא היה באפשרי להשיב תשובה מאהבה מהטעמים שכתבתי. וגם עתה קמי שמיא גלייא כי אין הפנאי מסכים עמי לפי רובי טרדותי וחלישות מאור עיני ה' ישלח לי רפואה שלימה גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך אכי"ר. ולפי רוב האהבה דחקתי ונכנסתי להשיב בקצרה מה שתעלה מצודתי לפקע"ד בעזר העוזר האמיתי. וכשאני לעצמי אמינא דמילתא כדנא נלמד מדברי הרא"ש ז"ל בפסקיו על ב"ב ד"ג ע"ב דאיתא התם אמר רב חסדא לא ליסתור איניש בי כנישתא עד דבני אחריתי ולא אמרן אלא דלא חזו ביה תיוהא [פי' שהבנין רעוע] אבל אי חזו ביה תיוהא סתר ובני. וכתב הרא"ש ז"ל עלה וז"ל וכן כל בנין שאי אפשר לבנות בלא סתירה כגון להרחיבו שרי יע"ש. ומדברי הרא"ש ז"ל הללו נלמד לנ"ד דאי אפשר להרחיבו בלא סתירה שפיר דמי

אלא שראיתי לר' ירוחם ז"ל נתיב ג' ח"ח שכתב וז"ל אין סותרין בהכ"נ עד שיבנו אחר פי' וכן להרחיבו עכ"ל ודין זה פסקו רמ"א ז"ל בא"ח סי' קנ"ב וציין לר' ירוחם ז"ל הנז' וב"י בשם הרמב"ם ז"ל והאמת שכן פסק הרמב"ם ז"ל בפי"א מה' תפלה דגם כותל אחת צריך לבנות החדשה בתחילה בצד הישנה יע"ש נמצא דדין זה במחלוקת הוא שנוי והתימא שר' ירוחם חולק על רבו הרא"ש ז"ל ולא הביא דבריו כלל גם רמ"א ז"ל שפסק דינו של ר' ירוחם ז"ל ולא זכר שר לסברת הרא"ש ז"ל

ואולם לדידי חזי לי דמר אמר חדא ומא"ח ולא פליגי דהרא"ש ז"ל מיירי בכגון נ"ד שכבר הכותלים חיצונים כבר הם בנויים וצריך רק לסתור כותל המפסקת שיתרחב הבהכנ"ס ואח"כ יגמרו כל הבנין הצריך לבנות במקום הכותל שסתרו דאז שפיר דמי וליכא למיחש לפשיעותא ולא לטעמא אחרינא לצלויי כיון שהבהכנ"ס בנוי ומשוכלל ויכולים להתפלל בו ואמטו"ל יכולים לסתור הכותל כיון שהיא המפסקת בין הבהכ"נ ובין היתרון שרוצים להוסיף עליו ולהרחיבו. ומינה נפשוט לנ"ד דלא יש שום חשש ולא שום בנין רק לסתור הכותל ולהרחיב את הבהכ"נ. אבל ר' ירוחם ז"ל אתא לאשמועינן אהא דאמר רב חסדא לא ליסתור איניש וכו' שלא תטעה לומר דדוקא לסתור הבהכ"נ כולו אסור עד שיבנו אחרת דאיכא למיחש לפשיעותא ולצלויי כדאיתא בש"ס אבל אם רוצים לסתור כותל אחד דוקא כדי להרחיבו הוה אמינא דיכולים לסתור תחילה ואח"כ יבנו לזה קמ"ל ר' ירוחם דאינם יכולים לסתור קודם שיבנו החדשה וכמ"ש הרמב"ם ז"ל

וא"כ לפי"ז גם ר' ירוחם ז"ל יודה בנ"ד דיכולים לסתור הכותל להרחיבו בכה"ג וזה פשוט. ועוד איכא טעמא אחרינא להתיר בנ"ד דאיתא התם בש"ס דב"ב אמימר ומר זוטרא סתרי ובנו בי קייטא לבי סתווא ובי סתווא לבי קייטא וכתבו התוס' ז"ל בהג"ה א' דמשום קור וחום הוייא תיוהא ומשו"ה סתרי ובנו ועי' בחי' הלכות ובחי' מהר"מ ז"ל דפירשו דאפי' שלא היה להם אלא ביהכנ"ס אחד הוו סתרו ובנו יע"ש. והשתא אי משום קור וחום אמרו דהוי תיוהא פשיטא דבנ"ד הוייא תיוהא שיש חשש שיתבטל הבהכ"נ לגמרי דודאי דשרי לסתור. וליכא למיחש למ"ש המרדכי בפ' בני העיר שאסור לנתוץ אבן אחד מביהכ"נ משום לא תעשון כן וגו' דהכא לא עביד אלא להרחבת ביהכנ"ס שיהיה ברב עם הדרת מלך ולא דרך השחתה ובהכי שרי וברור

פש גבן לברר הספק הב' שנסתפק השואל כי הכותל המפסקת שרוצים לסתור אותה בה היה חקוק כעין חדר קטן ושם היו מונחים הס"ת דהיינו ארון הקודש. ומדברי המרדכי בפ' בני העיר משמע דכיון שאינו עשוי ארגז להניח בו הס"ת אלא בנוי בחומה לשמירה הוא עשוי ולא לכבוד ולית ביה משום תשמישי קדושה יעו"ש והבי"ד מר"ן ז"ל בב"י סי' קנ"ד ופסקו רמ"א בסי' קנ"ד ס"א משם המרדכי והג"א יע"ש. אלא דהרב מ"א ז"ל שם בס"ק י"א עמ"ש מר"ן בש"ע ס"ז אין עושין מתיבה כסא כ' המג"א ז"ל הטעם דתיבה מונחים הס"ת תמיד אבל הכסא מניחים לפעמים ובמרדכי משמע דאפי' הבנוי בחומה אין עושין ממנו כסא יע"ש והר' א"ר וה' זרע אמת ז"ל תמהו על ה' מג"א דליכא ברדמכי דברים הללו והניחו בצ"ע וה' מחצית השקל ז"ל תירץ בדוחק ומיהו קשיא ליה ממ"ש הוא עצמו לעיל בס"ק ד' שיש לו קדושת בהכ"נ דוקא ותי' דלאו דוקא ואית ליה קדושה יותר מקדושת ביהכ"נ ואח"כ הוק' לו ממ"ש הוא עצמו בס"ק י"ד יע"ש. באופן כי מדברי המג"א ז"ל משמע הכי כי בס"ק ד' כ' דהבנוי בחומה יש לו רק קדושת בהכ"נ וכן משמע ממ"ש בס"ק י"ד. אך ממ"ש בס"ק י"א בשם המרדכי משמע להפך דאפי' העשוי בחומה אין עושים ממנו כסא. ואנן בדידן אין לנו אלא דברי מרן ז"ל שלא חילק כלל בין הבנוי בחומה להנתון בארגז שפסק סתם אין עושים מתיבה כסא. וא"כ בנ"ד שרוצים לעשות במקום ארון הקודש בימה שיעלה הש"ץ ויתפלל ויקרא בתורה הוי הורדה מקדושה חמורה לקדושה קלה. ולדידי אין שם איסור שיניחו המקום פנוי ויהיה משם הקרקע ליכנס מבהכ"נ לבהכ"נ. וכאשר עין רואה לה' חת"ס ז"ל חא"ח סי' ל"א שנשאל בביהכ"נ שסתרוהו יען חזו בה תיוהא ורצו לבנות בהכ"נ אחרת באופן שבהכ"נ הישנה תהיה מבוי לבהכ"נ החדשה וכותל מזרחי שהיה שם התיבה וארון הקודש יהיה עכשיו פתח וכניסה לבהכ"נ החדשה והשיב שאין להוריד מקדושת ביהכ"נ לעשותו חצר לבהכ"נ החדשה ועוד דבחצר בהכ"נ נוהגים בו בזיון