ומצור דבש יב

שם בשם הרשב"א ז"ל. וה"ה הכא אם הקדיש בית ונפל. אם אח"כ בנאוהו הקהל אינו בדין שיבנוהו מכיסם לשם המקדיש. ואפי' נימא דגוף הקרקע הוי הקדש של בעליו הראשונים. הא עיקר הקדש הקרקע הרי הוא מוקדש גם היום לשם בית הכנסת והרי בית הכנסת הנז' עומדת עליו. אכן בחידוש בנינו והחזקתה איני רואה מקום לחייב הקהל שיבנוהו מקופתם ויהיה משועבד לזכות המקדיש הראשון עד גדר שהשעבוד ההוא יאסור ידם מלהשתמש בו גם בזמן שההכרח אלצם לצרפו להשני השכן בצדו לטובת הקהל ולטובת הבהכנ"ס עצמו שלא יסוגרו דלתותיו וככל מאי דכתיבנא לעיל

וכן תראה שכל בתי כנסיות אשר בעירנו הנקראים ע"ש הרבנים זיע"א שהתפללו בהם כבהכנ"ס דהרמב"ם ז"ל והרדב"ז ז"ל ומהר"ח כפוסי ז"ל כולם נתחדשו בניניהם בדורות הללו חדש ממש. יען נודע כי יקר המציאות שיעמוד בנין מצרים אשר כל הבנין הוא מלבנים ועצים ועפר. שני מאות שנה ויותר. זולת טירות מלכים הבנוים מאבני גזית אשר יקרים מאד. ומעט הם ונער יכתבם. צא וחשוב מש' הש"פ שהיה הרב יעקב ז"ל עד היום קרוב לשלש מאות שנה מי יודע אם לא נתחדש בנינו ג"כ בדור שלפני פנינו. וא"כ כל החידוש הבנין הוא מכיס הקהלות. והחידוש האחרון נעשה סמוך וכל העם עדים. וכמש"ל

אלא דלקושטא דמילתא כ"ז להג הרבה. דהדבר ברור שלא בנה הרב ז"ל הבהכנ"ס הנז' מכיסו כלל. רק שהיה מקום קבוע לתפלתו או מקום ישיבת לימודו דוגמא לק"ק רב ישמעאל ז"ל דנקראת ע"ש יען היה מתפלל בה. וכן בהכנ"ס רב יעקב וזולתה. ומה גס שהיה רב ז"ל סמוך ונראה לגזירת הבתי כנסיות הידועה שהיתה במצרים לתקפ"ץ שהעכו"ם סגרו בל בתי כנסיות שבמצרים ולא הניחו היהודים לבוא אל תוכם והיתה הגזירה בשנת ש"ה פזורה ישראל. ונשארו כן סגורים עד כ"ח אדר ש' שמ"ד קרוב לארבעים שנה ובשנת השמ"ד נפתחו ע"י מאמר המלכות מקושטא שניתן רשות לבוא להתפלל בהם. והרב ר' יעקב ז"ל בא אח"כ קרוב לחמשה ושלשים שנה. וכבר הבכנ"ס היו פתוחים מקרוב. ומה צורך הי"ל ז"ל לבנות בהכנ"ס ומה גם כי הדעת נוטה שלא יתנו רשות לחדש עוד בהכנ"ס ובלתי מאמר מקושטא אי איפשר לבנות עוד. ובודאי ששם בית הכנסת רב יעקב היה ע"ש שהיה מתפלל. דוגמא לבית הכנסת דהרב מהר"ח כפוסי ז"ל שהיה בזמנו שנקראת על שמו יען היה מקום תפלתו. וזה ברור

ועוד אני אומר שלענ"ד נראה שכל הבהכנ"ס הנקראים עתה ע"ש הרבנים ז"ל כבית הכנסת הנק' ע"ש הרמב"ם וע"ש הרדב"ז וכו' כולם נקראו בשמות אח"כ שלא בזמן הרבנים ז"ל רק בהשתלשלות הדורות ובנו בתי הכנסיות בחצרות שהיו ידועים ע"ש הרבנים ז"ל זכו ליטול את השם ע"ש הרמב"ם וע"ש הרדב"ז וכיוצא. יען בנו במקום שהיו לומדים או חצרותם. ועשו זאת להקרא בשמות להיכרא כי רבים בתי כנסיות היו במצרים. ולהיכר קראו אותם בשמותם. אכן בזמן הרבנים ז"ל בהיותם בחיים לא היו בתי כנסיות. ואעידה לי מופת חותך בהכנ"ס דהרמב"ם הידועה בפי כל ק"ק הרמב"ם ז"ל. דמלבד דהרב סדר הדורות ז"ל כתב שהרמב"ם ז"ל בבואו למצרים קבע ישיבה גדולה. יעו"ש ולא הזכיר שבנה בית הכנסת. ועם שזה אינו הכרח. אך שמע נא ואתוך. הנה הרב סדר הדורות כתב שהרמב"ם ז"ל נח נפשיה במצרים. ביום ב' כ' טבת ועשו לו הספד ג' ימים. ואח"כ עשו ג"כ במקום אחר אחר ח' ימים. ואחר ימים העלו אותו לא"י בארונו יעו"ש. והדבר ברור שלא הניחו את הרב ז"ל בלי קבורה ח' ימים ובפרט שכתב ואחר ימים העלו אותו לא"י. ואנן בדידן פה מצרים קבלה בידם מדור דור שהרמב"ם ז"ל נקבר במצרים ועדיין מקום קבורתו עומד היום לנס בבית קטנה יורדים לה במדרגות אבנים ובאים שם להשתטח על מקום כבוד מנוחתו. זיע"א וכל איש מכאובות וידוע חולי בא וישן שם לילה אחת וגדולים צדיקים במיתתן על הנסים ועל הנפלאות לאיש הזוכה שתקובל תפלתו ובאמת המקום הזה כולו אומר כבוד באימה וביראה. והנה הבית הזה שהיה מקום קבורתו זיע"א היא תוך חצר הבהכנ"ס שהיא בו היום בית הכנסת הנק' ע"ש הרמב"ם ז"ל סמוכה ונשענת על בית הכנסת רחוקה כאמתים או שלש באמת הבנין. ואם היתה בהכנ"ס הנז' בזמנו דהרמב"ם ז"ל רחוק מן השכל שתהיה כבוד מנוחתו תוך חצר בית הכנסת דלא אריך הכי ע"פ הדין ולגרום שהכהנים לא יתפללו שם. וכיוצא אלא דהדבר ברור שזה היה חצרו ומקום לימודו וכד נח נפשיה קברו אותו תוך חצרו ואח"כ נטלו משם את ארונו והעלוהו לטבריא ת"ו. ואח"כ כאשר איתרמי להו לבנות שם בהכנ"ס או בכוונה בנו שם להקרא ע"ש זכר צדיק לברכה ומכאן תקיש על השאר. ודו"ק

באופן דנלע"ד מכל מאי דכתיבנא שאין מניעה להקהל לצרף הב' בתי כנסיות יחד ומסתמא גם הרב ז"ל מינח נייח ליה לפאר ולרומם בית אלד'ינו וגם דטבא עבדי מלסגור דלתותיו ת"ו. וכ"ז לדינא. אכן עכ"ז כאשר הרב ז"ל באיזה אופן שיהיה מן שמים זכו לו להיות שמו הטהור לזכר עולם לצאת ידי חשש זכותו וכבודו יחד. הגם כי אין אתנו יודע פרשת גדולתו שג"ע זיע"א בשה"ג לא הזכירו לא בשה"ג ולא במערכת ספרים. עכ"ז ודאי דאיש אלד'ים קדוש אשר מן שמיא מוקמי ליה בשמא. עלינו להשתדל שלא להפקיע זכותו ח"ו וע"כ יש לתקן הדבר באחת משלש אלה

א) שאחר הצירוף ונטילת הכותל המפסיק ושבה להיות בהכנ"ס אחת. יקרא שמה בית הכנסת "ישמעאל יעקב" והכי יכריזו בבתי כנסיות והכי ידפיסו גם בשטרי גביות נדריה ונדבותיה ופנקסי גזבריה. באופן שבמעט זמן יורגל בפי הכל להקרא בשם ישמעאל יעקב. ובזה בית צדיקים יעמוד לעד

ב) והוא היותר טוב שגם אחר צירופה יניחו ב' פתחי הכניסה לבהכנ"ס הזאת משתי רוחות כאשר הם היום בהיותם חלוקים. ופתח הכניסה של ק"ק רבי ישמעאל זיע"א ישאר כן בפי הכל. ומקום כניסה מפתח הראשון של רבי יעקב ישאר כן. ויהיו לה ב' פתחים מב' רוחות. דהשתא ע"י אופן זה הדבר ברור שיעמדו שני השמות לדורות עולם. אחרי שאנו מניחים את הקהל ע"פ הרגלם ומקום כניסתם כבתחילה. שהבא דרך פתח רב יעקב ז"ל לא יוכל הגיד מאיזה פתח הוא נכנס להתפלל כי אם באמרו מפתח רב יעקב אני נכנס. וכן רב ישמעאל. ואי אפשר להם להגיד זולת זה ובזה איש על מקומו יבוא בשלום

ג) או לקבוע אבן שיש גדולה תוך הבהכנ"ס על אחד מכותליה ולהודיע כי הבהכנ"ס הזאת היא על שם שני הרבנים ז"ל שהיו חלוקים לב' ובשנה פ' צורפו לאחת וכיוצא. והבוחר יבחר

זה הוא מה שהעלתה מצודתי כפי מיעוט שכלי הקטן