ומצור דבש קיח

מתירים בז' סמוך לחשי' הכי נמי נתיר ביום ח' בעוד היום גדול ולא ניחוש לסרך בתה בכה"ג וכ"ש הוא מביום ז' סמוך לחשיכה וק"ל

אלא דלפי סיגנון דברי החכמת אדם שהעתקתי למעלה נראה דלא היקל הרב ס"ט להורות כן הלכה למעשה שמפני הבושה יכולה לטבול רק שאם הורה המורה אין מזחיחין אותו וא"כ הכי נמי ביום ח' בעוד היום גדול אם הורה המורה אין מזחי' אותו אבל דיש להורות כן לא שמענו. ובר מן דין קשה בעיני לתקן כזאת כי מלבד כי חוששני כי אף אם נצווה אותן שלא לטבול אלא ביום ח' לא יטו אזן ותטבולנה כפי הרגלן ביום ז' מבע"י כי מי יוכל לידע מה שבבית כל אחד והם דברים המסורים ללב וכבר ראינו זילזולן בטבילה ביום וקשה בעיני להאמין שלא נהיה ח"ו מכשילן לעת"ל שכל הנשים אפי' הנזהרות בעת תטבלו ביום ז' בעוד היום גדול ולחזור לביתן בעוד היום גדול מה שלא הותר מפי קדשם של הפוס' ז"ל. אף גם זאת כי לא נוכל להתיר מפני הטעמים הנז"ל אלא למי ששייכה בטעמים הנז"ל כגון מי שיש בביתה דיורים זרים ומי שיש לה בנים קטנים וכיוצא אבל מי שאין לה שום צד מהדברים הנז"ל בודאי שלא נוכל להתיר להן כי מהיכא תיתי להתיר להקל על הכלל כולו מפני נשים דשייכי בהו הטעמים הנז"ל והלואי שלא נאסור על כולן כיון דאינו דבר השוה לכל נפש אבל איפכא ודאי ליכא למימר. וא"כ נצטרך להניח מפתח המקוה בידן כבראשונה ולהגיד להן שזו מותרת וזו אסורה ואין אנו יכולים לסמוך עליהן שנחשדו לפנינו שאפי' אותן שאין להן אונס מהנז"ל היו טובלות וחוזרות לביתן מבע"י וגם שיש לחוש שתטבולנה ביום ז' מבע"י. ולכן לבי אומר לי שאין להתיר להן כלל ולא לחוש על מה שקשה בעיניהן כי כך היא המדה כל ההתחלות קשות עד אשר ירגילו ויהיה להן כטבע. וחלילה לחשוד בנות ישראל שיהיו נגשות לבעליהן בלתי שיטבלו במקוה הראוי וכדת של תורה והתורה האמינתן ובודאי לא תהא כזאת בישראל. ואם נעשתה תועבה כזאת בזמן הרמב"ם ז"ל מחמת חסרון ידיעה. חלילה לחשוד שתעשנה כן במרד ומעל. וטבילתן ביום נעשה להן היתר מרוב ההרגל אבל בדברים שלא הוחשדו אין לחשוד אותן ולהתיר מפני זה לבטל תקנת חז"ל. ואם תמצא איזה אשה נפקת ברא יוצאת מן הכלל לא נחוש לה זהו דעתי הקצרה

אך להיות כי מצוה לחפש תקנת בנות ישראל וידענא בנפשאי מיעוט ערכי עלי לא צילא דעתאי דעתא שבשתא היא ולא ראינו אינו ראיה ואין אומרים למי שלא ראה את החדש יבא ויעיד לכן לבי אמר לי שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך והם כפי רוחב מבינתם אולי ימצאו פתח תקוה להן ולא תתעגנה בנות ישראל ואם לא ימצאו צד היתר יקבלו עליהן בנות העיר דין תוה"ק בספ"י ולזות שפתים הרחק ממך ע"כ אחלה פני כת"ר מני"ר נר"ו ליעיין מר בהאי עניינא ותשובתו הרמתה מהרה תצמח כי הוא מצוה דרבים וזכות הרבים יגן עליה דמר וכל אשר באהלו. ואם אפשר תוכן הדברים על הן או לאו יכתוב בכתב רש"י כי בני העיר הזאת אין מבינים בכתב שלנו ועל הכל יבא שכמ"ה נא אדוני אל תשת עלינו חטאת כי לא אוכל לבא בשורת דרך ארש' כראוי לפני הדרת כבודו כי העת נחוץ מאד רק אין דבר זולת אתחנן אל ה' בתפלה לעני ליטי"ב מר במוט"ב תלתא כחדא חיי אריכי ובני סמיכי ועושר וכבוד עד כי יבא גואלינו שיח צדקינו ונזכה לראות בנחמת ציון ובנין ירושלם בב"א: הכ"ד הצעיר חזקיהו מדיני הי"ו הלכות נדה וטבילה סימן יו"ד. בן יכבד אב וזאת תשובת עט"ר מרן אבא זצוק"ל על השאלה הנ"ל

ראיתי קו"ל הכתוב על אודות הני נשי שרוצות לפרוק עול גזירת רבותינו הק' בטענות בלות ומטולאות והמה [א] כי בנות ישראל צנועות הן ואם תהיה חזרתן מבית המקוה בלילה לא יבצר שירגישו השכנים בהן וכו' [ב] כי בהמ"ר אתרא דשכיחי מזיקין ושמא מחמת בעתותא שכיח היזקא וכו' [ג] כי רבות בנות אשר ביתן רחוק מבית המקוה ואם יצטרכו לחזור בלילה הן מתפחדות לחזור יחידות בימי חיסור הלבנה וכו' [ד] כי הני נשי רובן ככולן שכיחי גבייהו הילדים רכים בנים ובנות והבנות יוצאות אחר אמן והבנים אשר כל היום בבית הספר מי ישגיח עליהם אם לא תהיה אמן בבית וכו' [ה] כי יבואו לידי חילול שבת ולידי קטטה ומריבה בביתן כי אין מי שידליק הנר ויטמין מאכלי שבת ולפעמים ידליקו הם עצמם אחר שכבר התפללו ערבית וכו' ומזה יבא לידי מחלוקת בשביל קרירות המאכל ולא זו אף זו כי בלי ספק תבאנה לידי חלול שבת ע"י סחיטת השער ואלונטית וכו'. וע"כ אלין דהוו מבקשין למצוא להן התר לטבול ביום ז' בעוד היום גדול או לתקן שלא תטבול שום אשה ביום ז' כי אם ביום ח' הן עוד היום גדול וכו' זהו תורף טענותיהן ומני"ר ברוח מבינתו לא הניח פנה וזוית לסתור כל אלה הטענות אחת לאחת כמו שבא מפור' בד"ק. ואנא דאמרי יתיישר חליה ויתתקף אורייתיה תורת אמת היתה בפיהו וחם וחלילה והם מלהזכיר להתיר הטבילה ביום ז' בשום צד ואופן שבעו' כאשר מפו' בדברי הפוסקים ראשונים ואחרונים. צא ולמד כמה התמרמר אותו צדיק בס' צמח צדק סי' ס"ו בהתנצלות גמורה ובהכחשה ובהזמה ונזיפה לאותן שאמרו עליו כי הורה לנשים שיהיו טובלות בז' בעוד היום גדול כי שקר ענו בו וחלילה לו להקל בדבר הזה שאסרו חכמים לטבול ביום ז' ובקושי התירו לטבול ביום במקום חשש סכנה ודוקא ביום ח' יעו"ש באורך ד"ק. ואפי' אם היו כל הטענות הנז' אונס גמור לא שרינן אלא בח' דוקא כמפו' וכ"ש דלא מקרו אונס כלל דכמו שכל רוב ערי ישראל למקומותם במושבותם בליל ח' כידוע ואין זכרון לכל אלו הטענות הרעועות אם לראשונה שהן נזהרין שאפי' באין בלילה עושין תחבולות וטצדקי שלא ירגישו בהן והבא ליטהר מסייעין אותו כמו שאנחנו רואין בחוש הראות. וכ"ש על טענה הב' שבהמ"ר אתרא דשכיחי מזיקין וכו' שהיא הבל הבלים ואין זה כי אם רוע לב והסתת היצר סמוך כדרכו וכמדתו וכן הוא אומר אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחובות ותלי"ת הרי עינינו הרואות שטובלין אחר צאת הכוכבים בתוך המרחץ ואין שטן ואין פגע רע. וגם על הטענה