ומצור דבש קטו

דלא יהיה תפיסה ע"י אדם עיין להרב דברי אמת בקונטריס ג' די"ח באופן דלע"ד נראה דהלכתא כוותיה דמני"ר ויטהרו הנשים צדקניות אשר יראת ה' עליהן כמ"ש שהע"ה אשה יראת ה' היא תתהלל. והוא ית' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות. נאם החלוש סבא השוכן בארעא דישראל. ירושלם עה"ק נחלה לישראל. ש' הבוחר בעמו ישראל לפר"ק: איש צעיר רפאל יצחק ישראל ס"ט (מקום החותם) סימן ח'. הסכמת רב אחאי ורב רחומאי. הרב הגדול כמוהר"ר אליהו חזן נ"י ר"מ ור"ם בעוב"י נא אמון יע"א

אמ"ה. קונטריסי הקטן. מקוה טהרה. בשובו אלי מדרכו בקדש בעיקו"ת ירושלם וחברון יוב"ב. שלחתיו ג"כ ליד רא"ג תנא דבי אליהו הנז' נ"י. לשום עיניו עליו לטובה. ומטובו אוטיב לן כי הדפים מקונטריסי הנז' את נוסח השאלה ועם ארבעת ספקותיה ככתבם וכלשונם ממש. וקבע לה מדור בפ"ע בספרו הנד"מ תעלומות לב ח"ג סי' ל"ג יעו"ש [והגם כי שם השואל ומסדר השאלה לא נזכר שם. סמך על הידוע ומפורסם] וחן אן אדברה. ותשובתו הרמתה שהשיב בנדון זה. ה"ה בסי' ל"ד שאחריו. ואולם כל מעיין בלבבו יבין. שתשובתו אינינה נוגעת כלל וכלל לנדון הקונטריס וסגנונו. ורק לאחרונה בסו"ד סמוך לחתימה. כתב שדעה אחת לשנינו. ותול"מ. ובאשר כי תשובתו כבר קדמה ונדפסה בספרו סי' ל"ד. ולמלאכת הקונטריס מקוה טהרה אינינה נוגעת כלל. לא ראיתי שום צורך להדפיסה שנית בחוברת ההסכמות. שעל הקונטריס הלז. ואתו הס"ר: המחבר הלכות נדה וטבילה סימן ט'. בן יכבד אב

פסד"ז נשלח לעט"ר מרן זצוק"ל נה'ר דע'ה ומזימה אין חקר לתבונתו נחל נובע מקור חכמה. נה'ר יממא בהיר הוא בשחקים דמי לבר אלהי'ן עיר וקדיש מקודש מקודש שקדשוהו שמים ומלא רוח חכמה. נה'ר הגדול מעוז ומגדול דרופתקא דאורייתא גלי עמיקתא ומסתרתא מני"ר הרב המופלא וכבוד ה' מלא חסין קדוש ענותן כהלל חין ערכו מי ימלל המפורסם בס' היקר ונכבד שער החצר נר"ו יאיר לעד לעולם עוטה אור כשלמה. כי"ר

נה'ר שלום שלום שלמים מרובים שלמי חובה ונדבה כמאן דתני אהבה רבה בקיד'ה ת"ק מול הדרת כסא כתה"ר ושפתי ח"ן צולי'ן בתפלה לעני כחזקיהו בחלותו יהי אלהיו עמו ויעל על גפי מרומי ההצלחות ושובע שמחות מושב'ע ועומד ברבות הטובה גם עד זקנה ושיבה בניו"ת ברמ"ה. כי"ר

זאת אומרת לחלות פני"ק יאיר עינינו בתורתו הקדושה במאי דשאלנא מקדמיה דמר כי אענותנותיה וחסידותיה דמר סמיכנא הגם שמצד עצמי איני כדאי לבא אל שער המלך בפטומי מילי בו בטח לבי שיפנה אל האזוב אשר כמוני וישיביני דבר תשובה שלימה לא למעני אלא לכבוד ה' מקודש ולכבוד עם הקדש שלא יהיו כצאן אשר אין להם רועה להודיעם חקי האלהים ותורותיו והוא מצוה דרבים ויבא שכמ"ה

גופא דעובדא הוא כי מיום בואי פה העירה וחקרתי בענין טבילת נשים וראיתי שערוריה כי יש מקצת נשים המזלזלות וטובלות ביום ז' בעוד היום גדול בחול ובשבת ובאמת בעיר הזאת אין שום צד אונס מאשר הוזכר בפוס' כדי להתיר לטבול ביום אפי' בח' כמשפט כתוב בש"ע וכ"ש שאין להן היתר ביום ז' כלל כלל לא ולכן דרשתי ברבים להזהירן ע"ז שלא תוכלו לטבול כ"א אחר צה"כ ליל ח' וכמה פעמים רבות אין מספר הוכרז כן בבכ"ן בשבתות ויט"ו כי ברבים היו בעת קיבוץ אנשים ונשים. לא זו א"ז צויתי להאשה הנצבת על משמר הטבילה שלא תוכל להטביל קודם צה"כ ואיימתי עליה להעבירה כדין טבח. וכמה פעמים נחשדה ע"ז אך לא עלתה בידי להעבירה כי התנצלה עצמה במשואות שוא עד שנתמלאה סאתה ובראותי עוברת על דמו"י ופותחת המקוה בעוד היום גדול ותצאנה כל הנשים מבהמ"ר קודם זמן המנחה ופשתה המספחת כמעט בכל הנשים. קיבצתי ראשי ושרי העיר הזאת ואמרתי להם כי לדעתי אין שום תקנה ע"ז רק שצריך להעביר האשה הנז"ל ממשמרתה וגם שיהיה מפתח המקוה בידי ואשלחינה בזמן הראוי ויחזירוה לי בבקר כן יהיה תמיד בערב היא באה ובבקר היא שבה אלי ובלא זה לא אסמוך ע"ד נשים כלל כי נחשדו בעיני. וראשי העיר הטיבו אשר דיברו כל אשר בכחך עשה ואנחנו מסכמי'ם ומערבי'ם על כל אשר יעשה רו"מ מעל' אין מי יאמר לו מה תעשה. ובכן מאז נעשתה התקנה הנז' בס"ד והמפתח בידי כנז"ל ודרשתי ברבים להודיע כי זה מכשול עון לטבול ביום ז' ואפי' ביום ח' אין בכחינו להתיר בהיות כי אין שום אונס כלל בפרט כי שלי"ת המרחץ והמקוה משלנו הם אין לזרים יד גוי באמצע כלל ושכור ביד גוי על תנאי לשמור ולעשות בענייני המקוה כדת של תורה. ושאלוני מדוע א"כ בירושלם עיק"ו ואיסטאנבול וכיוצא שאר עיירות גדולות טובלות ביום ואמרתי להם שטובלות ביום ח' ע"ץ האונס מפחד בלילות מפני גוים ומפני לסטים. וחשש סכנה לעבור בים דרך בלילה ממחוז למחוז כי לא בכל המחוזות ימצא מקוה בבית המרחץ משא"כ בעיר הזו כי אין שום צד אונס כנז"ל ונתקררה דעתם. ויהי אחרי כן ויהי העם