ומצור דבש קיד

ובפרט לסברת הרב נחל אשכול בהלכות מקוה שכתב כיון שבשעה שנעשית מכונה זאת היא לקרקע אין לה דין כלי וזאת נעשית תכליתה לקובעה בקרקע

וכל לעד"ן שבכלי כזה גם הר"ש והרא"ש והרמב"ם והרמב"ן לא אמרו שגזרו חכמים שלא יבא לטבול בכלי כזה שאין צורתו ואין תבונתו היא לטבילה

ועיין בס' ידיו של משה שם שפסק דבספק מים שאובים הו"ל ספקא דרבנן ולקולא וכן בית אפרים סי' נ"ג כתב שיש להקל בספק שאובים וכן כתב הרב הגאון עקיבא איגר סי' מ' וכן פסק בנו"ב סי' קמ"ב סי' ט' להקל בספיקות כאלו וכ"ש בנ"ד שאם לא נתיר להם חיישינן קרוב לודאי שלא יטבלו ויעברו על אסור כרת רח"ל המורם מכל האמור שכל לעד"ן שבנד"ן גם מר"ן ז"ל יודה להתיר ומטעמים הנז' ואף אי נימא דמר"ן חולק בזה הנה אלה כמה רבנים גדולים ועצומים שהסכימו להתיר בשופי והא ודאי שהמקוה העשויה מהמים הנז' כשרים הם אליבא דרוב ככל הפוסקים ובמקום הדוחק כנז' בנ"ד ודאי שאין כאן שום חשש פסול. וכל דברי אלה הם להלכה ולא למעשה עד יבא הדבר לפני עט"ר הרה"ג החק"ל מ"א נר"ו והוא יבחר ולא אני וצור משגיאות יצילני ובתורתו ינחני: הצעיר סלימאן מנחם מני הי"ו (מקום החותם

) גם אני הח"מ רועה צאן קדשים בעיה"ק חברון תוב"י עיני ראו את פסק רב אחאי הרב המופלא וכבוד ה' מלא זר"ק ר"מ ור"מ כמוהר"א ן' שמעון נר"ו ומה שכתב ג"כ חכם בני ח"ר סלימאן מני הי"ו בענין המקוה שנעשה ממים הבאים מהנילוס ע"י מכונה שמותר לטבול בו. ובאמת ששמחתי לפעולת מע' הרב מרי דאתרא הנז' שהסיר מכשול גדול מעוב"י מצרים יע"א. ואני מזה שנים נשאלתי שאלה זאת מאת המנוח השר הצדיק סי' נסים מוצרי נ"ע והתרתי לו מהטעמים שהביא הרב מרא דאתרא הנז' נר"ו ומהראיות שהביא ומהראיות שהביא חכם בני נר"ו וחפץ הייתי בכל לב לכתוב גם אני פסק בזה אכן יען שזקנתי ושבתי וזה לי שנים שקבלתי עלי שלא להורות בשום דין לא באיסור והתר ולא בדי"מ לכן נמנעתי מלהתעסק בדין זה בימים אלה. יואל אלוה ויפוצו מעינות הרב אהרן בחיר ה' חוצה ויהי ה' אתו ויאריך ימים על ממלכתו. הוא ובניו אתו כאות נה"ר וכנא"ה דשו"ט ברב עז ושלום: הצעיר אליהו סלימאן מני הי"ו (מקום החותם) סימן ז'

רב חביבא ורב נהוראי. מע' הרב הגדול מעוז ומגדול. מר מחותננו כקש"ת המלאך רפאל אהרן קדוש ה' יצ"ו ולא יעדי מינן זיו אורו אנס"ו! לשלום אין קץ

קראתי בכל לב קונטריסו הטהור הנקרא בשם "מקוה טהרה" מראשו ועד סופו וראיתי שכל דבריו מיוסדים על אדני פז ובפרט תמיהותיו על לשון הרדב"ז שהביאו מוהריק"ש ולא נמצא בחיבוריו שמץ מנהו עכ"פ מוהריק"ש הביא דבריו והוא תימא דאיך אפשר דיהיה ריבוי ממי גשמים דא"כ קשה קי' עצומית ככתוב בארוכה בד"ק ומה גם למה שהביא הרב הצדיק ר' אבהו ז"ל בשער החצר סי' רל"א וכן הביא הרב חיד"א ז"ל בס' מדבר קדמות מער' הט' משם הרב עמודיה ז' ובודאי דמי מעין חשיבי וכיון דמי מעין חשוב הוא אף דברזל מקבל טומאה אף בלא קיבול כיון דמחובר לקרקע אינו מקבל טומאה דבטל שם כלי ממנו. ועיין שיירי כנה"ג הגט"ז אות ז' בסי' ר"א דמוהרש"ח התיר בנהר נילוס דמתברך מאליו מזמן יעקב עי"ש דמני"ר לא נרגש עליו גם כתב מני"ר דלמען יחשב כלי צריך לעשות לקבלה לא כן בנ"ד דלא נעשה אלא להוצאת מים ולא לקבל עיין להרא"ש כלל כ"ד סי' י"ג ועטרת זקנים סי' תרכ"ט. ועיין להרב ויאמר יצחק ח"א סי' ס"ב דמביא ראיה לזה ולהרב מעשה רוקח ז"ל בח"ג בפ"ה מה' מקואות דף כ' מ"ש. ובס' תאיר נרי ח' י"ד סי' ב' וגם דאין צריך טמון הכלי בקרקע אלא שיהיה מחובר או לדבר אחר המחובר לקרקע יעיין להרב לחם חמודות בסי' להרא"ש בה' נדה סעיף מ"ט והביא כל דברי מר"ן ז"ל ולהרב מזבח אדמה בה' מקואות ד' י"ד מ"ד ועיין להרב בית השואבה בדיני דברים הראוי לסכך באות ל"ג דהשיג על הרדב"ז סי' צ"ז שהביא ראיה על מחצלת של קנים שעשאה לסיכוך מההיא דתנן פ"ד דמקואות סילון שהוא צר מכאן ומכאן וכו' שאין לך בית קבול גדול מזה ואפי"ה אינו מקבל טומאה מפני שלא נעשה לקבלה ועלה קאמר וז"ל לא דבר נכונה ואישתמיט מיניה דמר מ"ש הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה פ"ו דמקואות מ"ח וז"ל כבר ביארנו שהסילון לא יפסול את המקוה ולא ישוב המים ההולכים עליו מים שאובין לפי שאינו מקבל היטב וכו' וא"כ מהמשנה הלזו בעצמה לאו ראיה גמורה היא דאיכא למימר דסילון משום דאינו מקבל היטב הוא דבעינן שיהא נעשה לקבלה אבל מחצלת וכו' אלא דלפי מ"ש אח"ך הרמב"ם שאפי' היה מקבל וכו' יעש"ב. אחרי המחי"ר דהרדב"ז הוא מביא ראיה מהמשנה דפ"ד דמקואות מ"ג סילון שהוא צר מכאן ומכאן ורחב באמצע ולא איצטריך לפי' הרמב"ם דכולם מפרשי לה דע"י שהוא רחב באמצע הוי מקבל וקא מפ' התנא טעמא דאינו פוסל משום שאינו נעשה לקבלה וגם לא קאמר הרמב"ם דאינו מקבל היטב אלא בצינור סתם כגון דפ"ו מ"ח דעלה קאי וקאמר אפי' היה מקבל כפי מה שקדם כלו' במשנה דפ"ד דפי' ואמר דאפי' רחב באמצע דמקבל היטב תדע דבפ"ב דכלים מ"ג קאמר וסילונות אעפ"י כפופין אעפ"י מקבלין. פי' אעפ"י כפופין היא הצורה אשר ראיתי בהרא"ש. אעפ"י מקבלין היא הצורה האחרת אשר הובא בהרא"ש דדומה לצר מכאן ומכאן ורחב באמצע. וזה נראה דפי' הרמב"ם שם באומרו באעפ"י כפופין אשר ישאר מעט בשוליו דהוא אשר פירש במקואות שאינו מקבל היטב כלו' דבכפופין אפשר יקבל מעט אבל לא יקרא מקבל גמור. ומ"ש אח"כ ואפי' היה מקבל לרמוז אל הצורה האחרת דרחב באמצע דאף דבית קבול הוא ממש אבל לא נעשה לקבלה. שוב ראיתי בתוספת יו"ט שפי' כן בס' הרמב"ם והביא הצורות שם במשנה דכלים ומעתה לדידי לא קשיא כלל. ולענין