ומצור דבש קיג

היוצאים בטהרה. וא"ת שאין במעין כשה"ן לא היה לו לפסוק הדבר בפשיטות באומרו אינו מבטל את החביות מלהיות כלי והיה לו לבאר אם אין במעין מ' סאה יען שעל הרוב סתם מעין יש בו מ' סאה. ועוד שלא ביאר לנו דין זה שאם יש בו נקב כשה"ן ומ' סאה במעין שלא ידרוש לכל התנאים אלו. נמצינו למדין שהרב המבי"ט מוכרח מדבריו שהוא אינו פוסק כהרשב"א וס"ל כדעת מרן הקדוש ז"ל אלא שכאן פסק להתיר מטעם אחר והוא דס"ל כל שהמים עולים משפת הנקב ולמעלה לא נקרא כלי וכנז' בש"ע או"ח סי' קנ"ט ס"ק ולכן כשהוא מחובר עם המעין לא נקרא שאובים כלל. אם לא חיישינן שמא המים האלה יורדים בתוך הכלי ואעפ"י שעברו על המים שבכלי והיה לנו לאמר עליהם פסולים שהרי הם נוגעים במים שבחבית אפי"ה אינם נפסלים יען שהם מחוברים למעין. הרחבתי בדברים פשוטים לבאר דברי הרב המבי"ט יען ראיתי בספר מעשה איש בפסק רב אחאי כמוהר"י מאיר נר"ו שעשה סב' המבי"ט כסברת הרשב"א ובאמת נפלאתי כיצד לא דקדק בחכמתו להבין פשוטן של דברי הרב הנז'

וא"כ לדברי הר' המבי"ט כל שהיו מי המעין מחוברים למעלה מהמים שבכלי לא יהיה הפסק הכלי. וכמעט ברור לי שגם הרא"ש יודה בזה שהרי הביא תירוץ על קושיית רבינו שמשון שתמה על התוספתא דמעין היוצא לתלמי כשה"ן דלישתרו כולהו כיון דמחוברין למעיין והרא"ש ז"ל כתב עליו הנ"ל דל"ק מידי כיון דכלי מפסיק בין מים שיצאו חוץ לשוקת ובין המעין ובנדו"ן המבי"ט לא יפסיק הכלי כיון שהם למעלה מהכלי

ובכן לדברי הרבנים הנז' ודאי גם אם יפסלו עם המים שבתוך הכלי נטהרים הם ע"י המים העליונים שלא ירדו בכלי כלל וכמעין שהעבירו ע"ג השוקת

וכעין ראיה לדברי זה כסברת המבי"ט שהרי כתב בסוף התשובה נראה שהיו עושים כך כי לפעמים כשיהיה נפסק הקלוח מן ההר אותם המים שיורדים אז מעיקרם מפסיקת הקלוח עד הטבילה הם שאובים עכ"ל ומדוע בפי' דבריו הטהורים הלא אלה המים לא נכנסו לכלי אלא ודאי דאכתי חייש מהא שמא יתערבו במים שבכלי ולכן בהיות שפע המעין הולך הם נטהרים אלו באלו לא כן בהפסק שנפסלו. הרי שהרב המבי"ט אינו מתנגד לסברת מרן ואדרבא גם הרא"ש נראה דיסבור כהמבי"ט. ואז גם מרן ז"ל יסבור כהמבי"ט כיון דהרא"ש והרמב"ם בדין זה הם בדעה אחת

הן עתה באנו לבאר דברי הרב"ח שלמעלה שכתב לש' אם הכלי שלם וכו' הנה ראיתי בספר נודע ביהודה מהב"י סי' קל"ט וז"ל בקצרה וכתב הש"ך בס"ק כ"ו בשם הב"ח דל"ש כשהכלי שלם בלי שום נקב והמעין מקלח לתוך הכלי וכו' ול"ש שיש נקב בצדו של הכלי וממנו מקלחים לחוץ נקרא מים שאובים כיון שמקבל מים מן הנקב ולמטה וע"ז הקשה מעלתו עמש"כ הש"ך בס"ק כ"ו בשם הראב"ד שהמים היורדים לבור באחרונה קרובים לצאת יותר מן הראשונים ולפ"ז למה פוסל הב"ח במעין המקלח לכלי הלא אותן המים שיורדים באחרונה כשהוא מלא הם צפים והם לא נעשו שאובים וכו' ובאמת אין כאן ריח קושיא דודאי אף שהכלי מלא על כל גדותיו מ"מ חוזק הקלוח הבא יורד לתוך הכלי אלא שאינו מעמיק וכו' עכ"ל הר' נו"ב

מתירוץ הר' הנז' נראה שדעתו כדעת המבי"ט מדכתב חוזק הקלוח משמע דוקא במקום שיש חוזק קלוח לא כן בנדו"ן המבי"ט יודה שלא נקראו מים שאובים כיון שאין בהם חוזק קלוח

גם יצא לנו מדבריו שאין ברצונו לפרש את הב"ח מטעם דכל המים הנכנסים לכלי ואפי' מה שלמעלה מהנקב ואפי' מה שבאוירו נקראו מים שאובים והטעם משום גזירת כלים שבזה לא היה נשאר שום קושיא על הב"ח וכמו שנראה כן לשון הב"ח ממ"ש. כיון דמקבל מים מן הנקב ולמטה. ע"כ הרי שתלה הדבר משום כלי ומדוע נטה הרב נו"ב מפירוש זה אלא ודאי דס"ל כהמבי"ט ז"ל כי כן הדעת נוטה דכיון שגזרו חכמים על תוך הכלי לא אמרינן שגזרו על מה שהולך על פני הכלי. אם לא שנאמר כשהוא מלא נאסר ג"כ מפני חוזק הקלוח ובאופן המבי"ט שאין בו קלוח ודאי דשרי ואף אי נימא דכוונת הרב נו"ב על כל מין המים השוקתים לא המקלחים (עיין בחולין ד' ל"ו פירוש מקלחין) מה שאין הדעת סובלתו לתרגם בהנו"ב מלת חוזק הקלוח כניסת המים דנדון המבי"ט אין בו חוזק ולא קלוח רק כניסת המים בכ"ז דכיון דהנו"ב אודי לן שאין המים הצפים למעלה פסולים אלא מפני שיורדים תוך המים שבכלי אף נאמר שגם באופן המבי"ט ידון כזאת הנו"ב בכ"ז בנ"ד אי אפשר שיאמר כן שהמים העליונים יכנסו בתחתונים שהרי בעת שיכנסו המים מן הצנורות הרי נקב שכנגדו סתום והמים אחר שנמלא הכלי הם נערמים זה על זה ויהיו נצבים כמו נד וא"כ המים שהם גבוהים מעל פני המים שבכלי יותר מג' טפחים איך נציר שאלו הם יורדים לכלי ועולים ורב המרחק ביניהם הלא האדם יראה לעינים שלא שייך שירדו המים העליונים לכלי. וא"כ לפי' זה בשעת פתיחת הצנור להשפך לשם הרי נטהרה מה שבצנור על דרך המוביל המעין מנקב זה לנקב שכנגדו בהמים הכשרים שע"ג המים הפסולים ויהיה כל הצנור הגדול כשר באין אומר ודברים ע"י השקה זו וכל למר"ן כי מרן ז"ל והש"ך והרא"ש והרמב"ם כולם יודו להרב המבי"ט וכמו שביארנו עפ"י הנו"ב כי כל פסול המים שע"ג הכלי פסולים הוא מפני חוזק הקלוח ובמקום שאין קלוח לא יפסלו המים ודברי טעם הם

ועיין הרב חיים ביד שהביא המבי"ט הנז' ופסק כמוהו וכן פסק, הכנה"ג ממה שלא השיג עליו וכן פסק כמהר"א גואלקו. וכן פסק ידיו של משה סי' י"א וכן פסק הרב עיני דוד ד' ל"ח וכל להקת הנביאים האלה הם כולם ספרדים ואית להו סברת מרן ז"ל ואיך פסקו כהרב המבי"ט אם הוא נגד מרן והנה ראיתי בספר מעשה איש הנז' ורב אחאי כמוהר"י מאיר דחה את ראית המבי"ט עפ"י סברתו וכן דחה החלוק הזה שהביאו הרב גבריאל בס' אבקת רוכל סי' נ"ו והביא את הנוד"ב ראיה לדבריו ולא ידעתי לרדת לחקר תבונתו הרבה שהיא נגד לדברים המוסברים לנו בטעמם ומה יענה לכל אלה האריות שהזכרתי שכולם פסקו כהמבי"ט והם פוסקים כמר"ן ז"ל ומה יש לו להשיב ע"כ מה שכתבנו ומי יוכל לחלוק על הרבנים הגדולים הנז' אשר דבריהם כראי מוצק וקטנם עבה ואף גם זאת אם יהיבנא לך הקורא הנעים כל ונאמר שהמים שבכלי הזה הם פסולים שבאו בתוך כלי

הנה יש אתי עוד צד להגיד שזה אינו כלי יען שהמכונה הזאת אינה עשויה לקבל המים כו"ע והיא אינה עשויה רק כדי לדחוק המים להעלותם בגובה הצנור וכגון דא מרן ז"ל מתיר בשופי כנז' בס"ק ל"ו בצנור רחבה באמצע שהיא מותרת אף שמביאת מים וכתב הרמב"ם ז"ל שהיתה הכונה שיצאו המים מן מקום הצר בחוזק וכן הוא נ"ד: