ומצור דבש קיא

אותי צוה לבקש בספרים ולגלות דעתי הקלושה בדין זה. כי לרגלי חלישותו לא יעצור כח לבקש הוא בעצמו בספרים הרבים שדברו בדין זה. חל עלי מצות כבוד עט"ר הרה"ג החק"ל מר אבי נר"ו אבל אסרב ואספתי באומרים הנמצא כתוב בספרים בקצור רב ועפ"י סדר הספקות שסדר מע' הרב הנז' נר"ו וזה החלי בעה"י

בהתרת הספק הא' אם החבית של המכונה הזאת נקביה הם בשוליה ממש באופן שאינה מחזקת כ"ש מים בפתוח הנקבים כפי שכיבתה תמיד הרי דין זה מבואר יוצא בהש"ע סי' ר"א ס"ק ו' שהביא הרב הפוסק נר"ו וז"ל הלוקח כלי גדול כגון חבית גדולה או עריבה גדולה ונקבו נקב המטהרו וקבעו בארץ ועשאו מקוה הרי זה כשר עכ"ל. ואנן דאתבה דמרן מלכא סמכינן אין לנו לבקש חומרות יותר על דבריו

וא"ת שהרי הרב שואל ומשיב ח"ג סי' קכ"ב כתב על מכונת הפומבה העשויה ביד לשאוב מים וז"ל ואף דהשולים אינם קבועים בכלי הרי כשהגביה השולים יהיה הכלי מנוקב יותר משה"ן מ"מ כיון שתחילת עשייתה נעשו באופן שיהיו השולים עולים ויורדים וכן הוא דרך תשמישו הדבר דומה למה שמבואר בהש"ע או"ח סי' קנ"ט ס"ה בכלי שהוא מלא נקבים כל שנעשה לקבלה בענין זה נקרא כלי המותר ליטול ידים מזה וה"ה כאן להפך נקרא כלי עכ"ל הרב שו"מ

הרי שלפי דב"ק הנז' הנקבים האלו הנפתחים ונסגרים בכל רגע לא תקרא המכונה הזאת נקובה והרי היא כלי ממש. לזאת אשיב כי שתי תשובות בדבר חדא כי דב"ק של הרב הנז' ז"ל הם בהפומפה שמושכת את המים בשאיפתה וא"כ אף בשאיפתה והיא נקובה הרי היא כמו כלי המנוקב ממש לא כן פה שהמים באים לצנורות מבלתי שאיפת המכונה רק שהיא דוחקת את המים להעלותם במקום גבוה א"כ אינו דומה כלל לפומפה. ואילו היה חושב הרב הנז' בעבור הפומפה שכשתסגר תהיה כלי מדמה אותה לחבית נקובה ובנקבי החבית יש ברזה הסותמת ופותחת שהיא נקרא כלי אלא ודאי שלא חשבה כלי רק מפני שהיא שואבת המים ומחזיקתן בה דומיא דכלי שהביא בה מן הש"ע או"ח

ובציור המכונה שלנו גם חששה זאת ליכא דהרי אי אפשר למכונה הזאת שתהיה רגע בלתי שיהיו פתוחים בה שני פתחים ויסגרו שני פתחים א"כ כיצד נקרא אותה כלי ולא יש רגע אחד שתהיה באופן שתוכל להחזיק מים בקרבה ואיך נוכל לקראתה כלי

ועוד כי בשעה שנבנית בארץ אי אפשר שיהיו סגורים נקביה כי לא יסגרו ויפתחו רק בשעת עסק המכונה עת ישלמו כל אבריה והרי דומה זה לצנור שקבעו ואח"ך חקקו ועיין פ"ת סי' ז' ובית לחם יהודה סי' נ"ז מה שהביא מספר מנחת יעקב ועיין שאר ראיותי ע"ז לקמן בדין אם היא מחזקת מים

ואף אם נימא שמכונה זאת היא כדין הפומפה של הרב שו"מ הנז' הלא רבים חולקים עליו והם הרב פנים מאירות ח"ב סי' ק"ד והר' זכרון יוסף סי' י"ג והרב השואל שם והרב נחל אשכול הלכות מקוואות וגדולי תרומ"א ומוהר"ש לוצאטו ומוהר"ל סרוואל ומוהר"ם צווידל ופורת יוסף והרב ויאמר יצחק סי' ס"ב וזולתם שכולם התירו בפירוש בהפומפה הנז'

נשובה לחקור בהיתר השני אם המכונה הזאת נקראת תפישת יד האדם. עיין הרב זכרון יוסף שם ובמוהריט"ץ סי' ר"י והרב דבר משה סי' ר"ד והרב נחל אשכול שם ובית לחם יהודה ומוהרימ"ט ח"ב סי' י"ז שכולם הביאו ראיות גדולות והסכימו שאין בו תפיסת יד

ועיין להר' גו"ר דקל"ט ע"ב שכתב לטהר את מקוה ריגיה יען שלא נתלשו המים לגמרי ואפי' שנעשו ע"י אדם ממש. ובנ"ד לא נתלשו לגמרי וכאשר אבאר

וגם הרב הט"ז מותר בנ"ד שכתב בסקמ"ז דאפי' אם נעשית ביד אדם כל שלא נשאבה בכלי ושלא הפסיק מן המעין מותר בהמשכה. ופה אף אם תאמר שיש בה תפיסת יד אדם הרי יש המשכה בצאת המים אל הבריכות וכ"ש שלא ראיתי בזה שום חולק שאומר בדין זה שיש בו דין תפיסת יד אדם

הספק הג' בהיתר הסלונות אף שהם של ברזל אין בזה שום חשש אף שנחשוב הנילוס לנוטפים ואפי' אינם קבועים בקרקע חדא שהם מושכים ממקוה מים שיש בו מ' סאה כי כן דבר המלך מרן מלכא ס"ה מ"ט אם ממשיך ממעין או ממקוה אפי' ע"י דבר המקבל טומאה כשר. ואפי' לסברת החולקים בנ"ד לא חלקו כי מתחילת עשייתם עשוים לתתם בקרקע וכנז' בנו"ב סי' קל"ז וקל"ח מה גם כי אין לך סילון בנ"ד שלא נקרא קבוע כי אף הנגלים ע"פ קרקע הלא ראשם תחוב בבנין מוצק והרב"י כתב בשם הרשב"א ז"ל שהוא הוא המחמיר וז"ל ולא עוד אלא אפי' מחובר לדבר המחובר לקרקע וכו' אינו מקבל טומאה. וכמ"ש הרב ויאמר יצחק יו"ד סי' ס"ב

ובכן הסעיף הא' והב' והג' של הספק הג' וכל ספק רביעי שפלפל הרב המחבר נר"ו בהם אינו אלא להגדיל תורה ולהאדירה

פש גבן ע"ע הברזות המונחים בפי הצנורות ששמעתי באומרים שמשוה הצנור כלי ומע' הרב המחבר לא העלם על לשונו הטהור ובאמת שאין לחוש לדבר זה חדא שהברזות מניחים אותם בצינור אחר שבונים הצנור בקרקע כנודע הרי זה כמו קבעו ואח"כ חקקו דמותר וכנדון זה כתב הרב בית לחם יהודה ס"ק ט"ו להתיר משם הרב מנחת יעקב ולא הביא שום חולק עליו. והרב פנים מאירות סי' ק"ד וטעמו שבשעה שפותחו הרי הוא אינו כלי. ועין מוהרח"ש ח"ג סי' כ"א בענין קבעו ואח"כ חקקו והרב נוד"ב מהד"ב סי' קמ"ב וחו"ס סי' קצ"ח ויאמר יצחק שם שכולם פסקו להתיר. ומה שרצה לאסור רב אחאי כמוהר"ר יעקב מאיר נר"ו בספר מעשה איש סי' יו"ד כל דבריו לא נאמרו אלא על המקוה בעצמה שיש בה ברזה לבטלה מתורת כלי

האמנם כ"ז כתבנו עפ"י מש"כ מע' הרב הפוסק נר"ו שחבית זאת אינה מחזקת מים כל שהוא בהפתח הפתחים הנז' אכן כפי הציור שכתב לנו מע' הרב הנז' נר"ו יראה שיש מקום בחבית הנז' להחזיק סך מרובה אף בהיותה מושכבת יען שהנקבים הם מונחים באמצע משני צדיה והיא עגולה ובודאי שבעגול אשר מהנקבים ולמטה יש בה כדי להכיל אשר באופן כזה לא נוכל לדעת עוד אם ניחא ליה למר"ן מלכא ז"ל להתיר כי בס"ק מ' כתב ויהא הנקב קרוב לשוליו שאינו יכול לקבל שום מים ממנו ולמטה אבל אם מקבל שום מים למטה ממנו לא נתבטל מתורת כלי

ובסק"ח כתב וז"ל מעין שמקלח לתוך כלי פסול לטבול בין במים שבתוך הכלי בין לאחר שיצאו מהכלי עכ"ל א"כ פה כל המים הנכנסים למקוה הם באים תוך כלי זה. ומה יושיענו אם הצנור יש בו ארבעים סאה ואם בעבור חבור המעין כשה"ן הלא מרן ז"ל לית ליה סברת הרשב"א ז"ל וס"ל דהמים שבתוך הכלי כמו שלא יועיל להם התחברותם במעין כן לא יועיל להם חבור המקוה בשפופרת הנאד כיון