ומצור דבש קח

מצרים אחר המבול עד זמן ירידת יעקב אע"ה. מהיכן היו מתפרנסין תושביה. הלא אין גשם בכל הארץ. ואם גם נילוס לא היה עולה מהיכן ירק זה חי. הלא הכתוב גילה שנות הרעב שהיו במצרים בימי יוסף. מסיבת חסרון הנילוס. ואם כך דרכו של נילוס תמיד א"כ צא וחשוב כמה שנות רעב עברו עליהם. והכתוב אומר בלוט כגן ה' כארץ מצרים ודרז"ל כארץ מצרים לזרעים ע"י השקאת היאור. והנסיון יוכיח שאם ח"ו נילוס לא יעלה. לא יעלה כל עשב והרעב כבד בארץ. ולאיבוד זמן היה בעיני לסתירת הדעה הזאת יותר מהכתוב

אכן בהיותי עוסק בפס"ד בא לידי ספר מפרשי התורה. וכתב שם שמברכתו של יעקב נשאר עלית הנילוס. ורשמתי את הדף והנחתיו לפני לעת אניף ידי בענין הזה כעת הזאת. ולדאבון לבי בעת כתבי שכחתי שם הספר כי לא נשאר בזכרוני שמו ואולי אמצאהו וארשום שמו על הגליון. ויהי מה. אחרי בקשת הסליחה מכבוד המחבר ההוא זצוק"ל. אמינא כי מלבד מה שהקשינו על דעה זאת. עוד נעלם מעיני זכרונו מאמרז"ל מפורש בילקוט ד' קמ"ג על פסוק ויהי היום ויבוא הביתה לעשות מלאכתו (בפ' וישב בענין יוסף) כתוב יום היבול נילוס היה וי"ג גידול וי"ג זיבוח נילוס ובס' ערוך השלם ח' ה' דש"ב אות נבל שהביא הגירסא יום גידול נילוס. ולכל גירסאי המכוון אחד שהיו עושים שמחה לעליתו. וכן המנהג עד היום יעו"ש והיה כ"ב שנה קודם ירידת יעקב למצרים. והם דברים ברורים ופשוטים שנילוס הוא גדל ורבה מעת יצירתו. וכך גזר עליו הבורא עולם בחכמתו שיהיו מימיו מתברכים בכח אלד'י בכל שנה ושנה. כאשר הוא אמר ויהי שבאיקלים הזה לא יהיה גשם יורד ותחת הגשם ותמורתו השלים להם החסרון בנהר נילוס וברכתו המתגבר ומתברך בכל שנה בכח האלד'י אשר לא יפלא ממנו דבר יתברך ויתרומם שמו לעד. וביסוד הזה נחו שקטו כל הני תמיהי ותמצא המקראות ומאמרי רז"ל המדברים בענין נילוס הנהר כולם ברורים כולם נכוחים דו"ק ותשכח

הן אמת כי טבע הנהרות להתחזק ולהתגבר בתוספת נופך. בבוא עליהם מימי הגשם. וכן אולי שגם מימי הנילוס יתחזקו בבוא עליהם מימי הגשמים המתקבצים בערי סודאן בין ההרים הגבוהים בימי הקיץ אשר דרכם להיות להם גשם גם בימי הקיץ. ובכן בזמן גידולו שהוא ימי הקיץ יתחזקו ויפרוצו מימיו עי"ז [עם שעכ"ז לא הונח לנו מכל הני תמהי] אכן לשיהיה עיקר גידולו מן הגשמים עד שנבוא לכלל רבית הנוטפים על הזוחלים דבר זה לא זכיתי להבינו ולישבו כצל. וכדבר האמור

ונחזור לעניינו עם שהמציאות ומקראי קדש ומאמרי רז"ל בענין הנילוס כנז"ל הם נגד ס' הרדב"ז ז"ל. בכ"ז נבטל דעתינו נגד דעתו ואפי' לסברת הרדב"ז ז"ל דס"ל דרביתו וגידולו ע"י גשמים. עכ"ז אין להסתפק דדין מעין יש לו. ולא חשש הרב ז"ל רק לטבול בזוחלים במקום הכאלי"ג ומקום המתרחב. אבל באשבורן לית דינא ולית דיינא דכשר. וכ"ז גם כן למקום המתרחב. אבל לטבורו של נהר שאין מכזבים מימיו גם קיץ גם חורף שרי לטבול אפי' בזוחלים וכדכתיבנא לעיל משם מר"ן הב"י

והכא בנדו"ד שהמכונה הזאת קבועה במקום גידולו התמידי של הנהר ויעיד עליה הספקתה העצומה לכל בתי העיר לילה ויום גם קיץ גם חורף שרי אף בזוחלים. ואנן בדידן בהא טרחינן לעשות מקוואות אשבורן בנויים בקרקע כדינם ובהם ארבעים סאה בשופי. א"כ להמשיך להני מקוואות מים מהנהר ע"י הסילונות האלה הקיבועים בקרקע נלע"ד דשרי בשופי בעהי"ת

וזאת תורת העולה מכל האמור ומדובר. אחרי אשר עזרנו ה' לברר כל הספקות הנופלים בענין. כפי קוצר שכלי ומיעוט בינתי. וכפי מה שהשיגה ידי לחפש בספרן של צדיקים זי"ע אשר אתי במחיצתי אמינא כי לענ"ד נראה דשרי לעשות מקוואות בנויים בקרקע עשויים ע"פ מדות חכמים אשר יחזיקו למעלה מארבעים סאה. לרווחא דמילתא. ולהביא להם מים בהמשכת הסילונות האלה הקבועים וטמונים בקרקע. מימי הנילוס הנהר אשר מעין הוא. וענין הזה נקל הוא לעשותו בכל בתי וחצרות יחידי סגולה העי"א אשר המה מסתפקים לכל צרכיהם ממי הנהר ע"י המשכה הזאת ממי הסילונות אשר באים מתחת הקרקע. ובזה יוסר המכשול בע"ה

ודברי אלה להלכה ולא למעשה עד אשר יסכימו על ידי רבנן קדישי תקיפי ארעא דישראל. העי"א ובראשם ראש הממשלה מלכא ורופילא, גאון ירושלם וראשון לציון. הרב הגאון המפורסם לש"ט ותהלה כקש"ת כמוהר"ר יש"א ברכה יצ"ו וכישרן סמיכין עלוהי רבנן קדישי בי דינא רבא העי"א. והיה אם יסכימו על ידי ויעזרוני בזוהר חכמתם בכחא דהתירא. ויאמרו לי כי יפה אמרתי ויפה דנתי. שוש אשיש בה' אשר נתגלגל זכות הרבים על ידי. ואז בע"ה אקרב אל המלאכה לפקח על סדר בנינם ותיקונם של המקוואות העתודים להעשות. ה' יעזרני עדכ"ש אמן כ"ד איש צעיר מבני ירושלם. דשף מדוכתיה וירד מצרימה במימר עילאה היושבי בשמים. בעי ומתחנן יזכני לעובדו שכם אחד ערב ובקר וצהרים. הכותב בסדר למקרא כנחלים נטיו כגנות עלי נהר בש"א לתמוז התרנ"ח בא סימן יהי"ו לרצו"ן אמר"י פי לפ"ק. ומסים בשים שלום לרבנן ותלמידיהון כנה"ר וכנא"ה: הצעיר רפאל אהרן ן' שמעון ס"ט משרת בקדש בק"ק מצרים ואנפיה יע"א. סימן ה'

יום טו"ב לח' אלול שנת וברכתי"ך בימי הרחמים. יכתב לאורך ימים. ובחדש הסליחות. יחתם לשובע שמחות. כבוד מעלת ידי"ן הרב המופלא. בכתם פז לא יסולה. ר"מ ור"מ כקש"ת אהרן בחיר ה' לנצח ינון שמו יהי אלקי"ו עמו. ישב עולם. בריא אולם. על מי מנוחות. נסו"א. רב נכבד

יקרת מכתבו זה ימים לא כבירים הגיעני לנכון ותוכו רצוף אהבה קונטריס מקוה טהרה.