ומצור דבש ק

בזה דמרן ז"ל לא פסק ההיא דמשמש עם הקרקע מטעמא דהרא"ש גופיה בתשו' מסיק לחומרא וכמש"ל. לא נוכל התמלט מכמה דוחקים שיש בדבר. ראשונה שמרן הב"י ציין על דברי רבינו הטור שכתב ואם הוא מחובר לקרקע ש"ד דאז אינו מקב"ט וכו' מתשו' הרא"ש אביו ז"ל בהך דמשמש עם הקרקע דכיון דמונחים שם תמיד תשמישן עם הקרקע ואין מקב"ט. ואי הך דמשמש עם הקרקע לא קיימא כפי מסקנת תשו' הרא"ש. א"כ מאי מייתי מינה דנהי דברישא משמע הכי הא בסו"ד חזר בה. שנית דא"כ דמסקנת הרא"ש דההיא דמשמש עם הקרקע לא קאי בכחא דהתירא היאך מרן הב"י ז"ל משוה דעת הרשב"א כוותיה דהרא"ש שכתב וכן דעת הרשב"א. והלא דברי הרשב"א בסמוך ברור מללו דס"ל הך דמשמש עם הקרקע שכן כתב וז"ל מכל אלו שמענו שאפי' כלי מתכות העשויים לקרקע או לדבר המחובר לקרקע אינו מקב"ט ואינו פוסל את המקוה יעו"ש. ואי הרא"ש לא קאי כוותיה כיצד מר"ן ז"ל השוה דעותיהם יחד. שלישית דהרא"ש גופיה בפסקיו לנדה ס' י"ב כתב שנשאל על דין הסילונות הללו. ומסיק וז"ל וכן הני סילונות כיון שנעשו להיות שם תמיד תשמישן עם הקרקע ואין מקב"ט יעו"ש. ונודע שדבריו בפסקים המה עיקר נגד תשובותיו וכמ"ש מר"ן הב"י בכמה דוכתי. וא"כ איך מרן בנדו"ד. תפס דברי התשובה עיקר. ואף את"ל דשאני הכא דבתשובתו חזר ביה מכח תשובה אחרת שראה דבהכי לא איתמר הך כללא וכמ"ש הרב יד מלאכי ז"ל בכללי הרא"ש אות ל"ז יעו"ש. הא לא דמיא. דהכא היתירו של הרא"ש בנוי על דין משנה ערוכה מפרק י"א וי"ב דכלים. והרא"ש גופיה לא ראה תשו' המתנגדת לדבריו רק כתב ומפני שאמרת שהגדולים החמירו. וגם זאת בדרך אפשר נקטה הרא"ש להחמיר. ולא האיר עינינו מה נעשה לראית התירו מהנך מתני' דכלים. רביעית קשה על מרן ז"ל אשר כל דברי הרא"ש סדורות בפיו כל היום. ומדוע פה סתם וחתם הדברים ולא הזכיר תשובת הרא"ש בדבריו האחרונים ולהודיענו מיהת דהרא"ש ז"ל הדר ביה מהך היתירא וכיוצא ובפרט דבשלחנו הטהור בסעיף מ"ח כל הסעיף כולו מועתק מדברי הרא"ש בתשובה. והם דברי רבינו הטור כלשונו ממש ממה שהעתיק מדברי הרא"ש ז"ל ועליהם ציין מרן הב"י ז"ל שהם תשובת הרא"ש. וכל האי עניינא דהוא הלכה למעשה סגר עלינו המדבר ולא פירש לן וזה פלא עצום

כי ע"כ נלע"ד לתרץ כל זאת. והוא דמרן ז"ל לא אישתמיט ליה ח"ו ההיא דמשמש עם הקרקע. וגם בשלחנו הטהור הכי ס"ל. ועמוד עמדי רגע ואשמיעך את דברי. הנה על מ"ש רבינו הטור ואם הוא מחובר לקרקע שפיר דמי ציין עליה מר"ן הב"י שהה מדברי הרא"ש בתשובה. דהני סילונות כיון שנעשו להיות שם תמיד תשמישן עם הקרקע הוו ואין מקב"ט. הרי דמרן מפרש דמחובר עם הקרקע הוי נמי דבר שתשמישו עם הקרקע. וכן מצאתי הדבר מפורש בפי' המשנה דפרק י"א דכלים שהביאו ממנה ראית ההיתר. שהיא משנה ב' כל כלי מתכות שיש לו שם בפני עצמו טמא חוץ מן הדלת ומן הנגר והציר והקורה והצינור שנעשו לקרקע. ופירש הרמב"ם ז"ל שם וז"ל ושורש זה אצלם אמרם כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וזה כאשר יגיע עשייתו להיות דבק בארץ לא תקבל טומאה אפי' קבל הרכבה יעו"ש. הרי דתשמישו עם הקרקע מחובר קרי ליה. וכן כתב הרא"ש ז"ל גופיה בתשו' משם ר"ש ז"ל בההיא דצינור יעו"ש. וא"כ הרי רבינו הטור חשיב ליה מחובר ואינו מקב"ט. וא"כ גם שרבינו הטור ראה תשובת הרא"ש אביו בכ"ז לא שביק מאי דהיתר בפירושא מכח דין דמשנה ערוכה משום מה שכתב בסו"ד ואפשר דהני סילונות לא נתחברו בבנין מקב"ט. וא"כ רבינו הטור גופיה הכי ס"ל דעל דין דמתניתין יש לסמוך דתנן בפי' איתמר דאינו מקב"ט ועוד תראה הדבר במופת חותך דהנה רבינו הטור לא נקט בלישניה מחובר בבנין כדנקיט הרא"ש בסופא דמילתיה. דקרי בחיל דאם נתחברו בבנין אינו מקב"ט ואם לא נתחברו בבנין לא. רק נקיט בלישניה ואם הוא מחובר לקרקע סתם ר"ל בכל האופנים שיקרא מחובר לקרקע ש"ד והרי מצינו דמשמש עם הקרקע מחובר לקרקע מיקרי. וכן הוא דעת מר"ן בפי' רבינו הטור ממש שציין לדבריו מתשובת אביו הרא"ש הנ"ל. וכפי"ז מ"ש הרא"ש בתחילת דבריו שהביא ראית ההיתר מהך דמתני' דכלים וסיים עלה ואפי' אינם מחוברים לקרקע טהורים כיון שלא נעשו אלא לשמש הקרקע. לאו למימרא דלא מיקרו מחוברים לגמרי. אלא אפי' אינם מחוברים ממש בבנין קאמר. דאל"כ מאיזה טעם אינם מקב"ט. הא מתני' גופה קא אמרה דשורש ההיתר הוא מאמרם כל המחובר לקרקע כקרקע. הרי דהחיבור הוא דמשוי להו טהורים. ועוד דלא ליהוי דברי הרא"ש גופיה סותרים זא"ז דהרי הוא הביא משם ר"ש דמחוברים עם הקרקע מיקרו כמש"ל וע"כ מוכרחים אנחנו לומר דכלים שתשמישם עם הקרקע. אפי' שאינם בנויים ומחוברים עם הקרקע. מחוברים מיקרו מטעם היות תשמישן דבק עם הקרקע. וכמש"ל והכי הם דברי הרא"ש בפסקיו בפי' איתמר. יעו"ש

ומכיון שכן למדנו דעת רבינו הטור דס"ל דמחובר עם הקרקע בכל אופן שיקרא מחובר לקרקע ובטל אגב קרקע אינו מקב"ט וכדברי אביו בתשו' ובפסקיו כמש"ל. וא"כ הרי גם משמש עם הקרקע מחובר מיקרי. וא"כ מרן ז"ל בשלחנו הטהור הולך בשיטת רבינו הטור והעתיק כל דבריו אות באות. ונשמר מלפרש מחובר עם הקרקע בבנין רק מחובר סתם וא"כ גם משמש עם הקרקע הוי מחובר. וא"כ יחוייב לומר דמר"ן ז"ל פסקה לההיא דמשמש עם הקרקע וכלל אותה במאמר ואם הוא מחובר לקרקע כמו שכללה רבינו הטור. ובזה נחו שקטי כל הני תמהי על מרן ז"ל ואזדא לה קושית הרב פר"מ שהביא בשמו הגאון בעל חת"ס ז"ל כנלע"ד לישב דבריו

ודע דכ"ז הוא רק לישובן של דברים בדעת מר"ן ז"ל ולרווחא דמילתא לנדו"ד דצינורות של המכונה מיקרו משמש עם הקרקע. ושרו כיון דאינן מקב"ט

ברם לקושטא דמילתא בהיתר הצינורות של המכונה דעסקינן בה לא צריכנא להא כלל וכלל. דהא כל הני דיני דסילונות של מתכות וכל דינייהו דאיתמר בהו אינו אלא אם ממשיך מהסילונות של מתכות למקוה עצמו לתוך אוירו ממש. אבל אם ממשיך על שפת המקוה והמים נמשכים לתוכו כשר כמ"ש הרא"ש בתשו' ובפסקיו וכן הוא בפי' ברבינו הטור ופסק מר"ן בסעיף מ"ח דכשר באין חולק בדבר. והכא בנדו"ד אין הצינורות של המכונה ממשיכין מימיהם רק להבריכות הגדולות שבעבאסיא ושם נחים המים ומזדככים ואח"כ חוזרים ונכנסים מאליהם לתוך הצינורות של עופרת הטמונים תחת הקרקע ומביאים המים על ידם אל בתי וחצרות העיר. וכיון שכן אין כאן נפקותא אם הצינורות של מתכות ואם מקב"ט או לא כיון שאין ממשיכין מימיהם לתוך המקוה עצמו. וכדבר האמור והדברים פשוטים: