ומצור דבש י

וחילה הקדושה אב' החדש

וכן בקדש חזיתי להאי תנא דידן גאון ירושלים ומלך ראשון לציון הרב הגאון המפורסם כמהר"ר יש"א ברכה יצ"ו בספרו הבהיר הנד"מ מעשה אי"ש חלק או"ח סי' א'. שדן את הדין לנדונו לסתירת בהכנ"ס ישן. מפני שהאיש אשר התנדב לבנות בהכנ"ס חדש התנה קודם המעשה ע"מ שיסתרו הישן. ואחר שבנאו יפה ומהודר. קמו איזה אנשים ולא רצו לסתור הישן. ודן את הדין שדינו ליסתר ואתייא עלה מטעמא דחליפין יעו"ש. והנה נמי בנדו"ד הוי דין חליפין ישן בחדש ושאינו יפה ביפה. והא איכא על מי תחול בשופי. באופן דכולהו צדדי ההיתר דאיכא להפקיע הקדושה מהראשון ולחול על הב' כולהו איתנהו בנדו"ד ודו"ק

ד) עמוד נא ידידי עמדי עוד רגע ואדברה אליך בספק הב' הזה ואשמיעך דבר חדש. והוא דהכא בנדו"ד ההיכל הקבוע בתוך זה הכותל המפסיק בין הבהכנ"ס לחברתה. הוא עשוי כמין חדר קטן בנוי תוך עובי חומת הכותל. ורק מבחוץ קבועים בו דלתות לשמור הס"ת שבתוכו עשוים לסגור ולפתוח והט אזנך ושמע דרבנן קדישי מגדולי הפוסקים הראשונים ז"ל סברי מרנן דארון כזה אין לו קדושת ארון רק קדושת בית הכנסת ותו לא. והיא ס' המרדכי והגהות אשירי ז"ל הביא דבריהם מור"ם ז"ל בסי' קנ"ד סק"א דכתב דארון הבנוי בחומה אינו נקרא תשמישי קדושה דאינו עשוי רק לשמירת הס"ת. וארון לא מיקרי אלא אם הוא עשוי כמין ארגז לכבוד התורה יעו"ש. ועיין במג"א שם ס"ד. וא"כ כפי סברת המרדכי והגהות אשירי בארון דידן הבנוי בחומה כעין חדר קטן מובלע כולו תוך עובי הכותל. לשמירה הוא עשוי ולא לכבוד. ולפי סברתם מותר לעשות מקרשי ההיכל עצמו את הבימה. דהא תרווייהו חדא קדושה אית להו דהיא קדושת בית הכנסת. והגם שהרב מחה"ש ז"ל סקי"א כתב ע"ז דלאו דוקא אמרו קדושת בית הכנסת ממש. אלא עדיף מקדושת בהכנ"ס ומ"מ דין קדושת ארון אין לו יעו"ש. היינו דלסברתו ז"ל דחשיב ליה טפי מקדושת בהכנ"ס. לא יתכן לעשות ממנו דבר שקדושתו רק קדושת בהכנ"ס כגון לעשות ממנו בימה. כיון דהוא עדיף קצת (עם שבדבריו יש לעמוד מדברי המרדכי במקורן) אכן הא פשיטא ופשיטא דבניטל משם אין מקומו קדוש טפי מקדושת בהכנ"ס אליבא דכ"ע וזה פשוט

באופן דנלע"ד דמכל אחד מהני טעמי דכתיבנא. אחר שבדעת הקהל ליטלו משם ולקבוע אחר בבית הכנסת כאמור. אחר נטילתו משם ניטלה קדושתו עמו ומקומו הוי רק קדושת בהכנ"ס. ושרי להעמיד שם הבימה השוה למקומו בקדושתה. כאמור ומכ"ש בצירוף כל הנך טעמי להתירה. דודאי שרי ואריך כנ"ל

ובאם יהיה האופן שבשעת סתירת הכותל הנז' מכח ההריסה יתקלקלו לוחית הדלתות של הארון הקודש כמובן ולא יצלחו עוד למלאכתן הראשונה התיקון לזה למוכרם לעצים להסקה ובדמיו יקנו ליחות חדשים להיכל השני. וכמו שכן ראיתי שכן עשה הרב זרע אמת ז"ל סי' כ"ו הביא דבריו ג"ע במחב"ר סי' קנ"ה ס"ג. ובזה תנוח דעת רו"מ לשיטתו דמצריך מכר. והא איכא מכר. והא איכא טו"ה. והא איכא חליפין ותול"מ. ואחרי אשר בחסד ה' התרנו שאלתו בספק הב'. ממילא יופשט גם ספקו של רו"מ בספק השלישי

דאם אי אפשר להעמיד שם הבימה. אם מותר להניח מקומו פנוי למדרס כף רגל. ככתוב בדברי שאלתו

דהנה דאחר שהוכחנו שאחר שינטל ההיכל משם אין למקומו קדושה יותר מקדושת בהכנ"ס. ודאי דשרי להניחו פנוי למדרס ויעברו בו ברגל. דאטו מקום מדרס כף רגלי המתפללים בבהכנ"ס וכל שטח ורוחב ואורך בית הכנסת ואוירו וחללו האם לא דין קדושת בית הכנסת יש לו. ואין כאן הורדה מקדושה לקדושה כמובן. הן. אמת כי היותר טוב להשתדל בכל כחו לקבוע הבימה במקום ההיכל הניטל אתר שמקומו מפורסם וגלוי וידוע לכל. ולא לתתו למדרס כף רגל כי בקביעות הבימה שם יהיה כבוד התורה יותר בלי ספק. וזהו היותר טוב וישר. אכן אם עי"ז ישחת יופי הבית הכנסת ע"י שימת הבימה במקום. ומכ"ש אם מקום הבימה יהיה מחוסר אור בהיר עד שאין הקורא בתירה יוכל לקרוא בנחת ולהסתכל באותיות הס"ת ולהשגיח על הדיבוק והפיסוק וכיוצא שאז ההפסד יותר מן הריוח שיגרום לצבור ברכות לבטלה כאשר הס"ת איננו כשר והוא לא יוכל להבחין מחסרון האור. הנה נלע"ד להניח המקום פנוי ולקבוע הבימה במקום המוכשר לה. מאחר דלפו"ד אין כאן חשש וכדכתיבנא בס"ד: ועל ספק הרביעי ששאל רו"מ מה לעשות בעצים ובאבנים וכיוצא

אין בזה שום ספק ושום שקו"ט דהרי הדין מפורש לפניו במרן הש"ע סי' קנ"ה סקי"א שכתב וז"ל לבנים ועפר מבהכנ"ס ישן שסתרו וכו' דהו"ל כמכר וכן יכולים להחליפם והם יוצאין לחולין עכ"ד. והכא נמי בנדו"ד יכולים למוכרם לכל מי שירצו ויצאו לחולין ודמיהם אע"פ שלפום דינא אם מכרו אותם זט"ה יכולים להוציא המעות לחולין כמ"ש מרן ז"ל סי' הנז' וכן מתבאר מתשובת הרב משאת בנימין סי' ל"ה. עכ"ז תלי"ת אין הציבור עני והדמים ישארו בקדושתם לבנין ההיכל התדש. ואם ירצו לבנות בהם איזה דבר של רבים ר"ל באלו העצים והאבנים שרי וכמ"ש הרב מ"ב ז"ל בתשו' הנז', וכן מתבאר מדברי הפוסקים ז"ל ואכמ"ל

ומעתה שוב אשוב לברר הספק החמישי הנולד לי בנדו"ד כאשר הודעתי לכבודו בתחילת תשובתי והוא. כי הב' בתי כנסיות העומדים להצטרף נקראים בשמותם האחת נקראת ק"ק רב ישמעאל. והוא ע"ש הרב הגדול כמוהר"ר ישמעאל הכהן טנוג'י זיע"א והיא היא אשר הזכירה גאון עוזנו הרב חיד"א ז"ל בשה"ג מערכת יו"ד נו' 389 שהיא נקראת ע"ש הרב ז"ל שהיה מתפלל בה. והב' נקראת ע"ש הרב ר' יעקב אבושערה ז"ל. והכי נקראת ק"ק רב יעקב ז"ל, וע"י הצירוף הזה א"כ יקראו בשם אחד. ואיכא למיחש לכבודם שלא להפקיע זכותם אשר זכו דור אחר דור ליטול את השם שם טוב לנצח. ולהשיג גבולם ח"ו

הן אמת כי הבהכנ"ס דרב ישמעאל זי"ע דעלה קא מסהיד ג"ע בשה"ג היא לא תשתנה לעולם ושמה קבוע לדורות יען הבהכנ"ס הזאת היא היותר גדולה והיותר מפוארת בבנינה ובהכנ"ס דרב יעקב היא קטנה ממנה ואיננה נאה כמו הראשונה. וקטנה זו היא העומדת להצטרף אל הגדולה. ופלטינן עכ"פ מחדא