צרור החיים (לונשטם) צט

בצדם, והנך עיניך הראות על כל דבריהם, תשובה, וכל ראיותיהם כמוץ יסוער מגורן וכעשן מארובה

א) המאמרים בש"ס שהביא בעל הנוג', שאמרו שהמתפלל צריך שיכוין לבו לשמים

מי לא ידע בכל אלה? וכבר הארכנו בזה עד די בתשובתנו זו ובתשובת לשון אש. אבל מי שאינו מבין בלה"ק, ואי אפשר להבין מה שיתפלל, בדיעבד דיינינן ליה ומתירין לו להתפלל בלה"ק אף אם אינו מבין. וכל זה בררנו ב"ה בראיות ברורות, אשר נעלמו בעיני בעל הקנאה והנוגה

ב) מה שהביא משנת ואלו נאמרין, והרמב"ם פ"א מהל' ברכות, והש"ע סי' ק"א דתפלה וברכות נאמרין בכל לשון

כבר בררנו ב"ה בראיות ברורות, שאין כל אלו הדברים אמורים אלא במי שאינו מבין לה"ק, שאז אנו מתירין להתפלל ולברך בכל לשון מתורת דיעבד, כיון שא"א לו להתפלל בענין אחר באופן שיבינו. אבל אם מבין בלה"ק ודאי שאינו יוצא ידי חובתו אם הוא מתפלל בלשון אחר. וגם כשאינו מבין בלה"ק, הברירה בידו, אם להתפלל בלה"ק שאינו מבין, או בלשון אחר שמבין, מעלת שני סוגי התפלות האלו שוין ממש, ששניהם מותרין מתורת דיעבד אחרי שאינו מבין לה"ק וכיון שא"א לו לתקן הקלקול אנו מתירין אותו לכתחילה. וכל זה כשהעתקת לשון האחר מכוון ממש עם כונת הנוסחה שתקנו חכמים, אבל אם ישונה הנוסחה ותשתבש הכונה בהם, אסור להתפלל מתוכן, זולתי באופנים רחוקים מאד, או אם קרה שהתפלל מתוך העתקה כזו, אין צריך לחזור ולהתפלל. וכל זה כשאין שבוש בפתיחה או בחתימה, אבל אם יש שבוש בפתיחה או בחתימה, אין יוצא בה אפי' בדיעבד, והרי הוא טועה במטבע חכמים, וצריך לחזור ולברך. וכיון שבהעתקת התפלה בלשונינו, נמצאו שבושים בהעתקת הנוסח וגם בפתיחה ובחתימה, אין יוצאין בה י"ח אפי' בדיעבד. וכל זה נתברר מתוך ראיות נכוחות ב"ה

ג) מה שהביאו בשם בעל ווי העמודים והמגן אברהם ז"ל בסי' ק"א וסי' נ', שהביאו לשון ספר חסידים שכתב: מוטב להתפלל בלשון שמבין מלהתפלל בלה"ק ואינו מבין, ואם אינו מבין אל יתפלל

הנה כבר הוכחנו ב"ה, שלא דיבר בעל ס' חסידים, אלא כשיוכל להתפלל בלשון שמבין בלי שום שינוי בכונת הנוסחא, וגם זה כתב בלשון עצה טובה ולא שאסר עלינו התפלה בלשון הקדש בלי הבנה, ומ"ש ואם אינו מבין אל יתפלל, לא קאי אלשון הקדש, אלא אלשון אחר שאסור להתפלל בו אלא כשמבינו, אבל לא כשאינו מבין, והוכחנו זאת בראיו' ברורות ב"ה מהמחברים עצמם, ומינה ובה תסתיים שמעתתא

ד) מה שהביא בעל הנוגה בשם שו"ת דבר שמואל שכתב: לפי דעת רוב הפוסקים מותר להתפלל אפי' קדיש וקדושה בכל לשון, וראי' מלשון ארמי שהוא הגרוע שבלשונות, ומגידי אמת אמרו שבסאלוניקי יש חזן לנשים ולהוציאן בלעז עכ"ל. וכן כתב הלקט הקמח עשרה מישראל שאינן מבינין לשון הקדש, יכולין להתפלל בלשון שמבינים ולומר קדיש וברכו וקדושה בלעז

באמת התשובות האלו אינם תחת ידינו. אבל האמת יעשה דרכו, שהם ז"ל לא דברו אלא מלשון שמבין, שיוכל להעתיק אליו פירוש התפלות כראוי, מה שאי אפשר כן בלשונינו, כמה שבררנו. ובאמת מה שכתבו שאפי' קדיש וקדושה וברכו יכול לאמרן בכל לשון. אחר בקשת המחילה בכבוד תורתם ז"ל, אני איני מודה להם בדבר זה, שאני אומר שאי אפשר לנו להעתיק כלל הקדיש וקדושה וברכו בלשון אחר, ואין ראי' מסאלוניקי, דשאני התם דמתפללין בלשון ארמי, ובלשון תרגום,