צרור החיים (לונשטם) צח

עצמו אינו לפני לעין בו, ואינו מצוי אתי בעיר, ובעל ווי העמודים ז"ל מקצר בהעתקתו. אבל לפי לשון ספר חסידים הכתוב, אנו רואים הדבר מוכרע ממקומו, שאין לפרשהו כפי פשוטו, דהיינו שאם אינו מבין גם בלשון האחר שלא יתפלל כלל לא בלשון הקדש ולא בלשון אחר. חדא, דאם כן הל"ל ואם אינו מבין אל יתפלל כלל. ועוד דלפי זה יסתור הרב ז"ל דבריו תוך כדי דיבור, דכיון שנאמר שסבר הרב שאם אינו מבין בלה"ק וגם בלשון אחר לא יתפלל בשום לשון, א"כ סבר הרב דאסור להתפלל בלשון הקדש אם אינו מבינו, והשתא איך תפרש לשונו ברישא שאמר: טוב יותר להתפלל בלשון שמבין משיתפלל בלה"ק ואינו מבין, האי לישנא טוב יותר הוא לשון עצה טובה, אבל לא שיחליט לאיסור להתפלל בלשון הקדש ואינו מבין, והנה בסיפא הוא מחליט האיסור וכתב בפירוש: ואם לאו אל יתפלל. והכי הל"ל, אל יתפלל אדם בלשון שאינו מבין אפי' בלשון הקדש, אבל בלשון שמבין מותר אפי' בלשון אחר

והוא ודאי קושיא עצומה שאין עלי' תשובה על המפרשים דבריו כפשוטן

אלא ודאי ה"פ, טוב יותר להתפלל בלשון ק שמבין, דהיינו אם מבין הלשון יפה שיוכל להתפלל כפי תיקון חכמים משיתפלל בלשון הקדש, אבל אם אינו מבין בלשון האחר אל יתפלל באותו הלשון, אלא טוב לו להתפלל בלשון הקדש, אף אם אינו מבין, והוא סברת התו' בריש אלו נאמרין שהבאנו לעיל, שבלשון אחר אסור להתפלל אם אינו מבין

והנה המגן אברהם ז"ל בסי' ק"א כתב החילוקא הראשונה של לשון ס"ח שטוב יותר להתפלל בלשון שמבין וכו' ודעתו ג"כ כאשר פירשנו, דהיינו בלשון שמבין שיוכל לומר נוסחת התפלה כתקון חכמים, ולכן כתב בסי' נ' שאעפ"י שמוטב להתפלל בלשון שמבין, מ"מ אנו מתפללין בלה"ק וכו', והוא מטעמא דאמרן שאין מאתנו יודע לומר בלשון אחר כל נוסחת התפלה כתיקון חכמים, ובפרט בלשונותינו ובסי' ס"ב כתב בשם התו' ריש אלו נאמרין האי דינא בתרא דאם אינו מבין בלשון אחר אל יתפלל כ"א בלשון הקדש, וכאשר פירשנו דבריו לעיל

ותדע שכן הוא. שבעל ווי העמודים ז"ל עצמו שהעתיק לשון זה בשם ספר חסידים כתב שם וזה לשונו: ובגלל הדבר הזה בהיותו אב"ד ור"מ דק"ק ווראנקפורט תקנתי תיקון גדול לכל בני חבורתא קדישתא שימצאו אסופות אסופות שילמדו התפלות מראשית השנה ועד אחרית השנה ופיוטים וסליחות עם פירוש המלות וכו' עכ"ל. הנה לא תיקן שכל זמן שלא יבינו יתפללו בלשון אחר כאשר כתב בעל ספר חסידים שממנו למד התקנה הזו, וזה הי' יותר נקל למצוא איש שיודע להעתיק התפלות בלשון אחרת שיבינו, משילמדו כולם להבין התפלות והסליחות והפיוטום בלשון הקדש, מזה נשמע בבירור שגם הוא ז"ל חכם ויבן את: זאת, שבלשונות העמים האלה אשר אנחנו בתוכם, ההעתקה הנכונ' כפי כונת הנוסח שתיקנו חכמים, היא רחוקה האפשרות מאד, ולא דיבר הרב החסיד ז"ל אלא כשאפשר לומר אותה בלשון שמבין, ואין דנין ממנו על שאי אפשר. גם ממה שלא תיקן שכל זמן שלא יבינו התפלות והברכות והסליחות והפיוטים לא יתפללו ולא יברכו ולא יאמרו סליחות ופיוטים כלל, כמו שנראה מפשטות דברי החסיד ז"ל (וכאשר הבינו אותו בעל הקנאה והנוגה). אלא ודאי כדפירשנו, שלא עלו זאת על דעת החסיד ז"ל ולא על דעת שום אדם בעולם, שאם אינו מבין התפלה בלה"ק, שלא יהי' רשאי להתפלל בלה"ק בלי הבנה, ואין כונת בעל ס"ח ז"ל אלא שאם אינו מבין בלשון אחר לא יתפלל באותו לשון, אלא בלה"ק. והדברים ברורים ב"ה

ועתה נחזור בקצרה על דברי בעל הקנאה ובעל הנוגה, ונביא את כל דברי ראיותיהם, ותשובתם