צרור החיים (לונשטם) צז

לא יפסיד, אחרי שנאמרו הדברים בלשון הקדש כפי כונת מחבריהן הגדולים והקדושי', ובעצם התפל' יעלה הלב עם הלשון והשפתים, גם יחד אל אל בשמים

אבל לומר התפלות והברכות בלשון האחרת עצמו אשר הועתקו אליו, זה ודאי לא עלה על לב המעתיק בעת העתקתו, ולא יעלה על לב שום יודע עד מה מדינו התפלה והברכות, לומר שיצא בזה ידי חובתו, ומכ"ש שלא להתירם לכתחילה

כי מלבד שלפי אשר גלינו, נמצאים בה כמה שגיאות, אשר מהם קלים ומהם קשים לתקנם, ואף אם ימצא איש אשר יהי' לאל ידו לתקנם, ויתקן ההעתקה מהשגיאות שזכרנו, מי יודע על כמה שגיאות עברנו לקוצר דעתנו, ומי יודע כמה מהשגיאות היינו מוצאים עוד אם עברנו על כל סדר ההעתקה, כי אין זה מדרכינו לבקר מומי זולתנו, בהיותנו יודעים ומרגישים בנגעי עצמנו. ולא עשינו מה שעשינו כי אם לכבוד ד' מכובד לגלות האמת מתוך היפוכו. ואף אם ירצה איש לבקר כל ההעתק' כולה, ולנקותה מכל שגיאה, הלא גם המתקן אדם יהי', עלול השגיאה והטעות, ומי יודע מה נמצא אם נבדוק גם אחריו. אף כי לא במהרה ימצא איש אשר ישגיב בכחו בשתי הלשונות האלו, מהחכם המעתיק, עד שיאמר אנכי אנקה סיגיו ואסירה את בדיליו. באופן שלא נוכל להתיר להתפלל ולברך מפי ההעתקה הלזו, לכתחילה. אלא אפילו באופנים הרחוקים אשר העלינו שנתיר התפלה מתוך העתקה משובשת לכתחילה, כגון אם אינו יודע לתקן השבושים, ואינו יודע אפילו לקרות כתב אשורית, ולא ימצא בקי להוציאו. אפילו הכי, לפי מה שגלינו בענין העתקת פתיחת כל הברכות וחתימותיהן שיבוש וטעות גמור אשר אין לו ארוכה, ואין יכולת ביד כל אדם לתקנו. אין ה המברך מתוך ההעתק' יוצא ידי חובת הברכות והתפלו' אפי' בדיעבד

ומעתה מה שכתב בעל ווי העמודים בשם ספר חסידים (והביאו בעל הקנאה) וז"ל: טוב לו לאדם שיתפלל בלשון שמבין משיתפלל בלה"ק ואינו מבין וכו' עכ"ל. כונתו הוא שיעתיק התפלה והברכות בכל נוסחותי' כראוי, כי לא יחלוק על דברי הרמב"ם ז"ל שדבריו מוכרעין בש"ם ואין שום פוסק שחולק עליו, שלכתחילה צריך שיאמר אותה כעין שתקנו חכמים:: ואיך יתיר הספר חסידים לכתחיל' להתפלל בשבוש בלשון שמבין. ובפרט שלא יתיר חלילה לשנות בפתיחה ובחתימה שאינו יוצא בה ידי חובתו כפי הגמרא הערוכה בידינו וכפי הסכמת כל הפוסקים, אבל הוא ז"ל לא מיירי אלא ממי שמבין בלשון אחר שיוכל להעתיק כל נוסח הברכה כתיקונה, ואף שאמרנו למעלה שהתפלה בלה"ק בלא הבנה שוה ממש לתפלה בלשון אחר עם שיבינו, אין אנו אחראין לו אם דעתו שתפלה מכונת עם נוסח חז"ל בלשון אחר, טובה מתפלה שאינו מבין, בלה"ק, ואי"ה בסוף התשובה נסביר סברתו בטוב טעם. ובאמת לא מיירי הרב מלשונות עמי ארצנו, אלא מאותן הלשונות שהעתקת לה"ק אליהן, אפשרי, כי לא למדינותינו בלבד חיבר ספרו הקדש נתפשט בכל תפוצת ישראל. גם אין אנו פוגמים בזה בקדושת כבוד הרב ז"ל, אם נאמר שאפשר שלא הי' בקי בלשונות העמים, ולא הי' יודע עוצם קושי ההעתקה כפי שבררנו, ולכן כתב בפשיטות שטוב יותר להתפלל בלשון שמבין

אבל לפי מה שבררנו ב"ה, שכל המתפלל מתוך ההעתקה בלשונותינו, הוא משבש הנוסחאות בהכרח, ומקלקל הפתיחו' והחתימות, חלילה וחלילה לחשוב על הרב החסיד ז"ל שיאמר שטוב להתפלל באותו הלשון אשר לפי הסכמת הש"ס וכל הפוסקים אינו יוצא בזה בשום אופן ידי חיבת התפלות והברכות

ומה שכתב החסיד, ז"ל שם: ואם אינו מבין אל יתפלל, באמת ספר חסידים