צרור החיים (לונשטם) צו

האמתית. אכן בכונה נכונה נמנע מלהעתיק המלה כפי שטחית פשטות אמתתו, כי היו עיניו הרואות הסכנה העצומה על הדרך הזה והיה ירא לנפשו לבל יחרף אלד"ים חי ח"ו: לכן בחר להטות פה מדרך האמת, באופן שיוסברו הדברים על אוזן הקורא ולא יחטא

אבל, שנצא בהעתק הברכה זו ידי חובת הברכה, זה ודאי דבר בטל שלא יעלה על לב שום אוהב אמת. וכי אם נאמר משובח אתה ד' וכו שהכל נהי' בדברו, או יוצר המאורות, היעלה על דעת שום בר דעת שיצאנו בזה ידי חובת הברכה? וכי יש שינוי במטבע הפתיחה והחתימה גדול מזה

והנה עינינו הרואות איך היו מקפידין חכמינו מסדרי התפלות ז"ל בנוסח המלות האלו, שאפי' במקום שאמרו לתקן התפלה והברכה בלשון עם הארץ, כדי שיהי' מובן לכל מי שיאמרם, כמו קדיש, שנתקן מטעם זה בלשון ארמי: אותן המלות יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומ' וייתנשא ויתהדר ויתעל' ויתהלל, הציגו בלשון הקדש. אין זה, אלא שכפי דקות כונותיהם בכל מלה ומלה מהם, לא הי' אפשר להם להעתיקן בלשון אחר באופן שלא תאבדנה יוקר איכותן

ואם מנימון רעיא יצא באמרו בריך רחמנא וכו', הוא לפי שמלת בריך סובל ממש אותה הכונה של ברוך, וזה מאמת דברינו שאמרנו למעלה מקירוב לשונות המזרחיות בעתים האלו לשוננו הקדוש. ועם זה אי אפשר להעתיק אליהן זולתי מלת ברוך שהיא מהפעולה הקלה, אבל בהתפעל הכבד, גם בלשונות האלה בימים ההם לא מצאו ההעתקה הנכונה

והוא הדבר אשר דברנו למעלה, שהלשון הקדוש והטהור הזה, מעשה אלד"ים הוא, ומעשה ידיהו יתברך כוננהו, והוא יסדו על היכולת הנפלא, הכיל כמה מחשבות עמוקות במלות מועטות, אשר לא כן אלה הלשונות ילידי בינת אדם מוגבל בדעתו ובתבונתו, ומי זה יערב את לבו לגשת אל הקדש להביא תמורתו, חלילה לא יחליפנו ולא ימיר אותו

הביטו נא וראו כל אוהבי אמת, כמה מן השגיאות גלינו בברכות שמנה עשרה הקצרות, מהם קלים ומהם קשים לשנותם, ומהם אי אפשר לשום אדם לשנותם כלל

לא על החכם המעתיק תלונותינו, בהיותו אדם עלול השגיאה, וכמוהו כפעולותיו שלולי השלמות. ומי לא יתפלא על רב כחו וחילו, אשר הראה לעינינו בחכמת וידיעת שתי הלשונות האלו. ומי לא יודה על גודל התועלת אשר נצמח מהעתקתו היקרה, כי מלבד אשר הסיר המסך המבדיל מעל פני לשונינו הזהב, ויגל עיני העמים והשרים לראות את רוב מחמדי תפלותינו, ונועם מליצותיהם ויופי אמריהם: מלבד זה עוד תגדל התועלת לבני עמנו אשר לא ידעו ולא יבינו תפארת לשון הקדוש הזה, וינועו בשפתותיהם בלא לב, יהגו בגרונם בלי הרגשה, לאלה הבין מזור לפצעי סכלותם, כי עתה יקראו העתקתו הנעימה, וילמדו דעת ערך תפלותיהן לשפוך שיחם לפני אביהם שבשמים, נוזלים מלב מרגיש ויודע, ויתכונו הלב והשפה יחדיו לעלות אל הר ד'

ואין ספק אצלי שזאת היתה המטרה האמתית כיון אלי' המעתיק, ר"ל ללמוד מתוך ההעתקה פירוש התפלות ולומר התפלות והברכות בלה"ק. ומה יקרה ומה נעימה התפלה האמורה בלה"ק מאת מבין פירושה, ופי', וטובה, ע"י ההעתקה היקרה הלזו, ותפלה כזו ממלאת רצון אנשי כנסת הגדולה בעת התקינם התפלה והברכות, והיא ממדרגה השני' היקרה הנזכרת למעלה בתשובותינו לש לשון אש, כי מי שיאמר התפלות כפי נוסחאותיהן בלשון הקדש, ויבין פשטות פירושיהן, אף שימצא לפעמים מקום ששגג בפירושו, זה