צרור החיים (לונשטם) צג

חברותי'. אשר אי אפשר לה להעתיקם כפי תוכן כונתם

אמור מעתה שלהתפלל מתוך העתקה שלנו, ואפי' ההעתקה היותר טובה, אין להתיר בשום אופן להתפלל מתוכה, אלא מי שאינו מבין בלשון הקדש, וגם אינו מבין בלשון האחר יפה עד שא"א לו לשנות את אשר נשתבש בהעתקתו, וגם אינו יכול לקרות כתיבה אשורית באופן שיוכל להתפלל בלה"ק בלי הבנה, אבל אם חסר אחד מאלו התנאים, אין אנו רשאין להתיר לו להתפלל מתוך ההעתקה

וכל זה אם לא נמצא שבוש בפתיחה או בחתימה, אבל אם הפתיחה או החתימה אינן מועתקין יפה, אסור להתפלל או לברך מתוכה בשום פנים, ואם התפלל או בירך מתוך העתקה כזו אינו יוצא ידי חובתו וצריך לחזור ולהתפלל

ועתה, נסורה נא ונראה. הנה העתקת התפלות והברכות שיש לנו בלשון אשכנזי, אין אין מי שיכחיש היות' ההעתק' היותר נכונה וברורה שאפשר. ואת אשר עתקה גם גברה חיל יד החכם המעתיק בשתי הלשונות גם יחד, אשר נופת תטופנ' שפתיו ומליצה חדות לו, אשר לו יד ושם להלביש כונות העבריות מהלצות לשון עם ועם, יודע כל מבין, ויודה כל אוהב האמת. אכן, אשר לא ימעדו רגלי ההעתקה בשום מקום, גם הוא המעתיק עצמו, בשגם הוא בשר, לא יחדל מלהודות לנו

אמנם לחפש כל בדקי ההעתקה הלזו, יאריך הזמן ויקצר הגליון, לכן רק על תפלת י"ח (באמת המה י"ט) נשליך השקפת עין ביקורנו, ולפני כל אוהבי האמת נציע דברינו, יראו כל ישרי דעת כי כנים דברי ושפתי, כזב לא יפיחו, אשים כה נגד אחי ויוכיחו

הנה בברכת ההודאה העתיק המעתיק המלות: ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת ערב ובוקר וצהרים, וזה לשונו "אונד פיר דיינע אונערפארש- ליכע גיטע, דערען וויר בשטענ- דיג פאם מארגען ביז צום אבעגד געניססען". כמה תעה מדרך האמת ומבלי שום על לב, את ד' צבאות חרף האם רק מבוקר עד הערב טוב ד' לכל, ויפרוס כנפי חסדו על בריותיו, ולא בלילה, עת שכבנו ונישן וערבה שנתינו? אבל, האמת יעשה דרכו, שמלות ערב ובוקר וצהרים, נמשכים על מה שהתחיל: נודה לך ונספר תהלתיך, ופירושו כפשוטו, וההעתקה כפי המלות, כלומר נודה לך ונספר תהלתיך על חיינו וכו' ועל נסיך וכו' ועל נפלאותיך וטובותיך שבכל עת, על כל אלה נודה לך ונספר תהלתיך, ערב ובוקר וצהרים שהם שלשה זמני התפלות שהם מיוסדים על מה שאמר דהע"ה (תהילים נ"ה) ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי, והביא פסוק זה על שלשה זמני התפלה הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות תפלה. וכבר אמרנו פירוש נכון ואמתי על מה שהכפיל דבריו על חיינו וכו' ועל נשמותינו וכו' ועל נסיך וכו' אלא שאני רוצה לקצר ואין כאן מקומו

מה שלפענ"ד, המעתיק עם רבים ממפרשי התפלה לא דברו נכונה בפירושם על מה שאנו אומרים בברכת על הצדיקים ותן שכר טוב לכל הבוטחים בשמך באמת וכו', אנו נמנעים לכתוב מפני האריכות, ופרשנו דברינו בספרנו קדש הלולים פרק כ"ט יעוי"ש

יותר מזה טעה המעתיק בהעתקתו ברכת מעין שבע בליל שבת, שהעתיק המלות, מעין הברכות, קוועלעדעס זעעגענס. ומלבד מה שטעה בהכונה, הנה טעה מאד בהלשון עצמו. שאך עין בסמיכות, כמו: עין המים: עין הבדולח או עין בנפרד, כמו והנה עומד על הגמלים על העין: על העין בדרך שור, או מעין, כמו ומעין מבית ד' יצא, הוא אשר יועתק קוו"עללע או קוו"אל. אבל מעין אין לו ענין