צרור החיים (לונשטם) צ

שתוכל לתקן המעות ולהתפלל כדינו בכונה

כן, אם יבוא איש וישאלנו, אני התפללתי בלשון אחר, מפני שאיני מבין בלה"ק, היצאתי בתפלה זו? אומרים לו: יצאת האוכל להתפלל כל עת בלשון אחר? אומרים לו: מדינא צריך אתה ללמוד לה"ק ולהתפלל ולברך בלה"ק, אבל כל זמן שאינך מבין בלה"ק, מותר אתה להתפלל בלשון אחר כפי נוסח ח חכמים

אמנם, מי שהתפלל שלא כנוסח חכמים, וישאל אם יצא בתפלתו? אומרים לו: יצאת, מותר אני להתפלל גם מחר בשיבוש הנוסח? ל אומרים לו: לא, כיון שיכול לתקן את אשר קלקל, אם יתפלל מהיום והלאה כפי הנוסח הראוי

ממוצא כל הדברים האלה אתה שומע, שההעתקה מכוונת ומדוקדקת היטב לפי כונת הנוסח שתקנו חז"ל אנו יכולין להתפלל, ממש כמו שנוכל להתפלל בלשון הקדש בלי הבין. והננו מכונים באמרינו ממש, שרצונינו לומר שיש לתפלה מובנת מתוך ההעתקה, ממש אותה מעלה שיש לתפלה בלתי מובנת בלה"ק, אבל אין לה שום יתרון מעלה עלי' בשום פנים. שניהם אינן מותרין אלא בתורת דיעבד, לפי שאינו מבין לה"ק, ושניהם מחמת שהם דיעבד קיים לכל הזמנים, אנו מתירין אותם בפירוש לכתחילה

וראה והבין בדברי משנתינו שאמרה ואלו נאמרין בכל לשון גם הרמב"ם בהל' ק"ש פ"ב ה"ז: קורא אדם את שמע בכל לשון שהוא מבינה (בתפלה ובברכות ק"ש לא כתב שנאמרין בכל לשון. והוא תימה, ובפי' המשנה דסוטה כתב שתפלה בכל לשון דוקא בצבור, ובהלכותיו שתק וצע"ג) ובהל' ברכות פרק א': וכל אלו הברכות נא נאמרין בכל לשון וכן הש"ע כתב בסי' ס"ב גבי ק"ש: יכול לקרותה בכל לשון, ובסי' ק"א לענין תפלה: י יכול להתפלל בכל לשון שירצה, וכן נמי גבי ברכת המזון סי' קפ"ח: ברכת המזון נאמרה בכל לשון

הנה לא כתבו הש"ס והפוסקים בשום מקום: צריך להתפלל בלשון שמבין דוקא, כמו שכתבו צריך שישמיע לאזנו או הקורא למפרע לא יצא, וכדומה הלשונות שנאמרו בש"ס ופוסקים

מזה נראה ברור כשמש, שאין חיוב על האדם אפי' לכתחילה, אם אינו מבין בלה"ק, לאמרה בלשון שמבין דוקא, ואם רצה מתפלל בלשון הקדש אף אם אינו מבינו, ולכן השמיעונו הש"ס והפוסקים, דאם לא ירצה להתפלל בלשון הקדש שאינו מבינו, יכול לאומרם בכל לשון והוא הדבר אשר דברנו שהתפלה בכל לשון שמבין, ובלשון הקדש שאינו מבין, הם ממש במשקל אחד, ואין לשום אחד שום יתרון על חבירו ובסוף התשובה יבואר זה על דרך הסברא אי"ה)

אמנם כל זה כשמתפלל מתוך העתקה מכוונת ומדוקדקת כפי נוסח חכמים. אבל העתקה שנשתבש בה כונת נוסח הברכות, לא לבד שהיא יורדת הרבה ממדרגת התפלה בלה"ק בלי שיבינו, אבל היא אסורה להתפלל מתוכה, לא מיבעיא כשמבין ובקי בלשון זה האחר, ויכול לתקן הקלקל כחפצו, דלא יצא, אחרי שבררנו, שאם שינה מנוסח התפלה או הברכות בין בלשון הקדש ובין בלשון אחר, אף שבדיעבד. אם כבר התפלל יצא י"ח, אין אנו מתירין להתפלל שנית בשינוי, לפי שיש לתקנו ולהתפלל כדינו לפי הנוסח

אלא אפילו אינו בקי הרבה בלשון האחר, ואין לו כי אם העתקה זו המשובשת, ואינו יודע לתקן הקלקול, אין אומרים דהוי דיעבד, ויהי' מותר לו להתפלל מתוך העתקה המשובשת הזו, עד שימצא העתק' יותר טובה: אלא מיד אסור לו להתפלל מתוכה. דהנה כבר בררנו שהתפלה בלשון הקדש בלי שיבינה, היא ממש באות' מעלה כמו התפלה בלשון אחר שמבין. והשתא איך נוכל לדון את זה המתפלל מתוך העתקה משובשת, כדיעבד, כיון דלא