צרור החיים (לונשטם) פט

וענין הברכה אפי' בלשון חול יצא, היינו דיוצא בדיעבד, אבל לכתחילה ודאי צריך לברך או להתפלל בלי שום שינוי מנוסח שתקנו חכמים

ומעתה, המתפלל או מברך בלשון אחרת, אם שינה בפתיחה או בחתימה, אעפ"י שאמר כל נוסח הברכה בהעתקה נכונה וישרה בכל תוכן כונתה, אינו מועיל ואינו יוצא י"ח

ואף אם לא שינה כלום בפתיח' ובחתימ', צריך הוא ליזהר לכתחילה לבל ישנה שום דבר מכונת הנוסח של הברכה או התפלה. רק בדיעבד אם שינה מנוסח הברכה יצא י"ח

אמנם, לאשר העלינו ב"ה בתשובת לשון איש, שהמתפלל בלה"ק בלי שיבינו יצא ידי חובתו, אבל אינו אלא בתורת דיעבד שלכתחילה צריך שיבין ויכוין. גם העלינו בסמוך שמה שאמרו במשנה ופוסקים אותן הנאמרין בכל לשון, אינו אלא בתורת דיעבד אם אינו מבין בלה"ק אבל לכתחיל' צריך שיבין בלשון הקדש, ולומר אותן דוקא בלשון הקדש. גם אמרנו פה דאם שינה מנוסח הברכה יצא בדיעבד. לכן, למען תדע ותבין החילוק שביניהם, מצאתי נכון לבאר לך, שאין הכונ' במה שאמרו יצא בדיעבד שוה בכל, אבל שני מיני דיעבד יש

יש דיעבד קיים לכל הזמנים, ויש דיעבד לפי שעה. וענינו, הנה בררנו למעל' בתשובת לשון איש, שלכתחילה צריך האדם שיבין בלשון הקדש ולהתפלל בכונת הלב, ואם מבין בלשון הקדש, ולא התפלל בכונת הלב יצא בדיעבד. גם בררנו שם, שאם אינו מבין בלה"ק, ומתפלל הדברים כפי שהם כתובים לפניו בלי שיבינם, גם כן יצא בדיעבד. הדיעבד הראשון הוא דיעבד לפי שעה ר"ל, לפי שעתה קרה לו שהתפלל בלא כונה, אין אנו מצריכין אותו לחזור ולהתפלל, ואמרינן שיצא י"ח בתפלה זו, אבל אין אנו מתירין לו להתפלל כל עת בלא כונה, אלא צריך לשמור עצמו מכאן והלאה לכוין יפה. אבל מי שאינו מכוין מחמת שאינו מבין בלשון הקדש, הוא, כיון שלא למד להבין לה"ק, לא יקל עליו ללמדהו אם יום או יומים יעמוד עליו, ולפעמים לא ילמדהו כל ימיו, זה הוא דיעבד קיים לכל הזמנים, שמותר לו כל יום להתפלל בלא כונה, כיון ששלילות ידיעתו הוא דיעבד ומעות שלא יוכל לתקון

גם אם אנו אומרים שלכתחילה צריך האדם שיבין בלה"ק ולהתפלל בלה"ק, אבל אם אינו מבין בלשון הקדש, ומתפלל בשאר לשון, יצא בדיעבד, זהו דיעבד קיים לכל הזמנים, שלא בקל ילמוד לה"ק ויתקן המעות, ולכן, מותר לו בכל יום להתפלל או לברך באותו הלשון שמבין. אבל אם אנו אומרים, שלכתחילה צריך לשמור הנוסח שתקנו חכמים בין שמתפלל בלה"ק ובין שמתפלל בלשון אחר, אבל אם שינה בנוסח הברכה יצא בדיעבד, זהו רק דיעבד לפי שעה, ר"ל שהיום כיון שכבר התפלל ושינה מנוסח חכמים אינו צריך לחזור ולברך, אבל מכאן והלאה צריך להתפלל או לברך בנוסח חכמים, כיון שיוכל לתקן המעות, ולברך כתיקונו וכדינא

באופן, שאם ישאל השואל, אני איני מבין בלה"ק, והתפללתי ככתוב לפני בלה"ק בלי הבנה, היצאתי ידי חובתי? אומרים לו: הן. ואם יוסיף לשאל, האתפלל למחר ולמחרתו ג"כ כדרך הזה, אומרין לו ג"כ: הן, כיון שאם אין אנו מתירין לו להתפלל באופן זה גם בשאר הימים, לא יתפלל כל ימיו, לכן צריכין אנו לומר לו, באמת לפי הדין מחויב אתה ללמוד לה"ק כדי להבינו ולכון בתפלתך, אבל כל זמן שאינך מבין ל"הק מותר אתה לה תפל בלה"ק אף בלא הבנה

אכן, אם ישאל, אני מבין בלה"ק והתפללתי בלא כונה, הצריך אני לחזור? אומרים: לא, שבדיעבד יצאת ידי חובתך, אבל אם יוסיף לשאול, האוכל להתפלל גם מחר בלא כונה? אומרים ג"כ: לא, כיון