צרור החיים (לונשטם) פב

ועם שאני מדבר כאשר עם לבבי על דרך הפשט הנגלה, איני מחליט דעתי לומר שאותן הגדולים המתנהגים בתפלתם לפי מנהג הספרדיים עושין היפך הדין המוחלט, חלילה לי להרים ראשי ולפגום בכבוד כמה גדולי עולם אשר קטנם עבה ממתני, ואין ספק אצלי שיש להם על מה שיסמוכו יסודות חזקים על פי דרכי הקבל', ואני כבר מלתי אמורה שבעונותי אין לי שום ידיעה בחכמה האלדית הלזו אבל את זאת אני אומר בהחלט, שמי שאינו מאותן השרירים אשר נגלו למו מאמרי המקובלים הקדושים, ויודעים מצוא מענה על מה הם משנים מנהגינו, אינו רשאי לשנות מנהגו לפי מקומו וארצו, אחרי שהעוש' כפי המנהג ודאי יפה הוא עושה, ואינו צריך חיזוק לדבריו, ויש לו ראיות וסברות ע"ד הנגלה, והמשנה צריך חיזוק וראי' ברורה

נמצא, שמנהגי ונוסחות כל עדת ישראל צודקים, כל עדה ועדה על מקומ' אשר היא שם חונה, וכל המשנה ידו על התחתונה. ומהר תגיענו העת והעונה, ועדת ישראל יחד תעל למעונה, עם הדרה המונה ושאונה, ששון ושמחה תשיג ונס אנחתה ויגונה. שו"ת שפה נכריה בו יבואר שאסור לכל אדם מישראל להתפלל או לכרך בלתי בלשון הקדש לבדו. הרימי ראש כבודה בת מלך. אל תקראי עוד סוערה עניה. התנערי מעפר נחשבת כהלך. אם הלשונות. שפה עבריה. את גברת הבית. על מה כהלך. תסוגי אחור. לפני שפה נכריה? שפה נכריה

שאלה. אחרי אשר רבים מבני דורנו, ורוב בני אשכנז יודעים לשון מדינתם, ראוי הוא להתפלל דוקא בלשון האחר שמבינים, או יכולים להתפלל גם כן בלשון הקדש אם ירצו, אעפ"י שאינם מבינים בלשון הקדש, או מחויבים הם להתפלל דוקא בלשון הקדש

? והנה בעל הקנאה הסכים להתיר התפל'