צרור החיים (לונשטם) ח

אמרתי חלילה לי להיות ניצוד בפח החנופה אם עוד אשא פני איש, אבל על פי דין תורתנו הקדושה אפרסם את החנפי' ואגלה מעשיה', אראה לעין כל שקריהם וכזביהם, אפענח צפונות זדון לבביה', אקרע המחלצות אשר עליהם, וערום יציגו מבלי לבוש לעיני כל ולעיני השמש ותענה על לבבם הכרת פניהם, הלא עתה יבושו יחפרו ממועציהם, במה יצדיקו את נפשם על אלה דברי כחש ומרמה אשר פצו שפתם, יראו אם קרוב מצדיקהם? ישיבו אם יוכלו אם האמת אתם, למה שקרו? מי הכריחם הפה כזב, אם צדק אזור מחניהם? אולי יתעוררו אחי, יקיצו מתרדמתם, בראותם אלה אשר שמו בם כסלם, לשמצה בקמיהם, ולא יזבחו עוד לשעירים אשר המה זונים אחריהם

ולאשר יודע אני קוטן ערכי וחולשת אילותי בדבר ד' זו הלכה, לא ערבתי את לבי לגשת אל הקדש להשמיע דברי לפני בני עמי וקולי אל בני אדם, עד שהרצתי. דברי לפני מורי ורבותי גאוני הדור פארי הזמן ד' עליה' יחיו ואלדי אברהם הי' בעזרי, כי מלבד אשר הוטבו אמרי בעיני חכמתם והסכימו עליהם, עוד בענותם הגדולה שבמקו' גדולתם חזקו את ידי בנועם אמרותיה', והנחוני בדרך עצתם הקדושה והטהורה, להיות מן הזרוזי' להוציא דברי לאורה. ואני בד' אעלוזה, כי הלבשני בגדי ישע, חזק ידי הרפות, אמץ ברכי הכושלות, אמר לאיש בער, לכה חוה דעה' לגבר אין איל, רבה צבאיך וצאה. חזקו עלי דברי הגאונים האלה, ותתחזק עלי רוחי להפיץ דברי בישראל, ולפני מלכי' אתייצב ולח אבוש, אולי יהי' אלדים עמדי וידי יחזקו את בדק בית האמונה, וירפאו את מזבח ד' ההרוס ובד' בטחתי לא אירא, הוא אשר אך לכבוד שם קדשו הרימותי את ידי לדבר משרים על דבר אמתת תורתו הקדושה הוא יהי' שומרי וצלי, לבל ינגפו רגלי ולא תמעד מעגלי. הוא המשים פה לאלם, האומר קשבו, לאזני חרשים, יתן לעלם זה לשון למודים, ויעיר אזן אחי לשמוע האמת ממי שאמרו, יצמיח על מדבר ציה זרע קדש מטע להתפאר אמרות ד' צרופה, והי' פריו למאכל ועלהו לתרופה

וקראתי שם חיבורי זה צרור החיים, זה שמו אשר יקראו לו בכללו, וכל תשוב' כניתי בשם פרטי, איש לפי מעללו, כאשר יראה הרואה בשער הבית כאשר דרך כניסתו בא לו, עץ חיים היא למחזיקי' בו, טוב פריו מחרוץ ומפניני' מהללו, צדיק יאכל לשובע נפשו וחיתה נפשו בגללו

אתה ד'. ידעת ובחנת את לבי, כי לא תשוקת ההתפארות עלי תבל, לא אהבת הניצוח, ולא כוסף אסוף כסף, הניע את לבבי על המחברת הזאת, גם לא להעלות נקם, ולהקל כובד שיחי, הניפותי עט ברזל מול מתנגדי, לא אלה וכאלה רעיוני שוא ומחשבות הבל נולדו על חיק לבבי הנקי' מחלאת שמץ המדות המגונות האלה ב"ה. אך לשם קדשיך הגדול והקדוש המחולל בעונותינו, ולשם קדושת תורת אבי כל חוזה משה רוענו ואחריו נביאינו וחכמינו, הנני הולך לעמי הכתורי' בקדושת אמונתיך ובשם קדשיך ענודים, להעיר להם אזן לשמוע בלמודי'. ואתה ד' חנני והקימני, ידך תכון עמי אף זרועך תאמצני. בשמך אעש חיל, אהפוך ליומם הליל. בעזרתך אחליף כח, ליגיעי תורתך המציא מנוח. הט לב אחי להשכיל, אזנם לשמוע, יבינו וישכילו כי אך לעבוד עבודתיך זאת המנוחה וזאת המרגוע. אנא ד' אלדי' חילי, הקשב נא ושמע מילולי, אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד' צורי וגואלי.