צרור החיים (לונשטם) עג

אעפ"י שהוא בעצמו אינו מבין (ועיי' בחקירה הראשונה לעיל בתשובתנו שפתי ישנים) מ"מ כתב שאעפ"י שאינו מבין יצא. ומה שכתב: שמוטב להתפלל בלשון שמבין, נברר כונתו לקמן בתשובה שפה נכריה אי"ה

ועוד אוסיף לך ראי' ברורה שהמתפלל אעפ"י שאינו מבין יצא י"ח. בפרק א' מהל' תפלה הלכה ט' כתב הרמב"ם ז"ל וזה לשונו: תפלות אלו אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהן, אם רצה אדם להתפלל כל היום (פי', אותן התפלות עצמן שתקנו אנשי כנה"ג) הרשות בידו, וכל אותן התפלות שיוסיף כמו מקריב נדבות, לפיכך צריך לחדש דבר בכל ברכה וברכה וכו', ואם חידש אפי' באחת מהן דיו, כדי להודיע שהיא נדבה עכ"ל, והוא מברכות דף כ"א ע"א ע"ש. הנה כתב הרמב"ם: וכל אותן תפלות שיוסיף הוא כמקריב נדבה, לומר שאם התפלל בלא חידוש הוי כמקרב קרבן פסול, או חולין בפנים

ובהלכה י', אין הצבור מתפללין תפלת נדבה, לפי שאין הצבור מביא' קרבן נדבה עכ"ל, והשיג עליו הראב"ד ז"ל, ובסוף דבריו כתב: אבל שבת וי"ט דאינן אלא הודאות לא אמר ר' יוחנן, ואם יודה ויחזיר ויודה ברכה לבטלה היא עכ"ל. הרי שאם התפלל נדבה בלא חידוש לפי דעת הרמב"ם, או שמתפלל נדבה בשבת וי"ט לדעת הראב"ד, הרי הוא מברך ברכה לבטלה

ואין אנו מכניסים עצמינו במחלוקות הראשונים ז"ל שהביא הטור והב"י בסי' ק"ז בא"ח, כי כבר הלכה רוחת בידינו בש"ע סי' הנ"ל עפ"י רוב מנין ורוב בנין של גדולי הפוסקים הראשונים ז"ל, שכתב שם וזה לשונו: אם הוא מסופק אם התפלל וכו' אבל אם ברי לו שהתפלל אינו חוזר ומתפלל בלא חידוש, וע"י חידוש חוזר ומתפלל בנדבה כל הפעמים שירצה, חוץ מתפלת מוסף שאין מתפללין אותה בנדבה, ובשבת וי"ט אינו מתפלל תפלת נדבה כלל, עכ"ל

ושם סעיף ד': הרוצה להתפלל תפלת נדבה, צריך שיהי' מכיר את עצמו זריז וזהיר ואמוד בדעתו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף, אבל אם אינו יכול לכוין יפה, קרינן בי' למה לי רוב זבחכם וכו' והלואי שיוכל לכוין ג' תפלות הקבועות ליום עכ"ל. והוא מתשובת הרא"ש אליבא דכל הפוסקים ואין על זה שום חולק

קיצור כל הדברים האלו הוא, שהמתפלל תפלה בתורת נדבה, דהיינו שמתפלל תפלה שאינה מוציאו מידי חובתו, אינו רשאי להתפלל אא"כ חידש בה דבר ובתפלת מוסף ובשבת וי"ט אינו מתפלל נדב' אפי' בחידוש. ואפי' בשעה שיכול להתפלל נדב' ויכול לחדש בה דבר, אם אינו מכיר את עצמו שיוכל לכוין בתפלתו מראש ועד סוף, קרינן ביה למה לי רוב זבחכם, ואם התפלל נדבה, וביטל אחד מהתנאים הללו, הקריב קרבן פסול, ומברך כל הברכות לבטלה

ומעתה, אם אתה אומר, שמי שמתפלל בלי שיבין לה"ק ומוציא בפיו מה שאינו מבין בלבו, אינו יוצא ידי חובתו: א"כ אין כח של המתפלל בלי כונה יותר יפה ממי שמתפלל נדבה, שכיון שתפלתו זו אינה מוציאו מידי חובתו, מה שהוא מתפלל אינו רק בנדבה וכיון שתפלת נדבה עביר' גדולה היא, אם לא שיודע לחדש בה דבר, וגם יהי' מכיר את עצמו שיוכל לכוין מראש ועד סוף: אם כן, זה המתפלל בלא הבנה, כיון שאינו יודע לחדש דבר, אחרי שאינו יודע כלל מה הוא אומר: ותחת אשר הוא צריך להיות בטח שיודע לכוין מראש ועד סוף, הוא, השלול כל הבנת תפלתו, יודע בטח, שאינו מכוין כלל מראש ועד סוף. גם בתפלת מוסף ובשבת וי"ט שאסור להתפלל בשום אופן תפלת נדבה לא לבד שאינו יוצא בתפלתו, אבל הוא עובר בכל יום בשעת תפלתו, על כמה וכמה עבירות