צרור החיים (לונשטם) עב

ה"מ בצבור אבל ביחיד לא, וזה לשונו תימה הוא על המנהג שנהגו בכל העולם שהנשים מתפללין בשאר לשונות, שכיון שחייבות בתפלה לא הי' להן להתפלל אלא בלה"ק, ורבני צרפת רוצים לתת טעם וכו' עכ"ל, והביא לשונו גם הרא"ש ז"ל בריש פ' הי' קורא. ותקשי לך מהאי על דברינו, דאם יכולין הנשים להתפלל בלה"ק אף שאינן מבינות, למה כתב שנוהגין בכל העולם להתפלל בשאר לשונות

והנה גם זה נכון, שהנשים בזמנו לא היו בקיאים לסדר תפלתן וברכתן בלה"ק, ולא היה להם דרך אחר לצאת ידי תפלה, כי אם שיתפללו כל אחת בלשון שהיא מכירה

ותדע לך, שהרי לדעת רש"י שהבקי מוציא אף מי שאינו מבין כלל ואפי' הנשים, אין ספק שיוצאת באמירת עצמן בלי הבנה כאשר בררנו. וכיון שרבינו יונה והתוס' והרא"ש העידו שנוהגים בכל העולם שהנשים מתפללות בשאר לשונות, למה לא כתבו על סברת רש"י שמנהג העולם שלא כדבריו, דלדידי' למה יצטרכו לברך בשאר לשונות, ולא יתפללו בלשון הקדש אף שאינן מבינות. ומאחר שהם ז"ל לא כתבו האי מנהגא גבי ההיא דינא דרש"י כלל, והתו' לא כתבו ההיא מנהגא כלל, ש"מ דלא תלי ההיא בההיא, וכפי שכתבנו, דבזמנם מי שלא הבין לה"ק, לא הי' אפשר לו להתפלל אלא לשון שמבין, וא"כ גם לדעת רש"י המנהג נכון, דהנשים שלא הלכו בב"הכ, היו מתפללין בשאר לשונות

ודברים אלו לא הבין בעל הנוגה שהביא ראי' מההיא מנהגא דרבינו יונה שמי שאינו מבין בלה"ק צריך להתפלל בלשון אחר שמבין, דהא ליתא דהאי מנהגא דרבינו יונה הי' דוקא בזמניהם, אבל בזמנינו יכולין לאמור כל סדר התפלה כראוי, אף בלי הבנת לה"ק. ולקמן בתשובת שפה נכריה יבואר אי"ה דבזמנינו אסור להתפלל בלשון אחר, והמתפלל לשון אחר אינו יוצא י"ח יעו"ש

וכתבנו כעין סברא זו למעלה בתשובת עונה לחש על מה דהקילו הרמ"א והב"ח והמ"א והט"ז, לסמוך על סברת רש"י בברכת המזון דנשים, ולא הקילו כמו כן בתפלה יעוי"ש. והדברים ברורים, והסברא נכונה לכל ההולך בדרך האמת לדעת ולהבין אמתת תורתנו הקדוש' וסברות רבותינו הראשונים ז"ל, שכל דבריהם מדוקדקים ומכוונים יחד בלי חסר ויתיר אות אחת. ההם

וראי' לדברינו מהא דכ' המ"א בסי' נ"ג ס"ק כ' (והביאותיהו ג"כ למעלה בתשובה הנ"ל) כאשר נשא ונתן בענין מנוי הש"ץ וז"ל, ונראה לי דדוקא בזמניהם שהי' הש"ץ מוציא את הרבים י"ח בתפלתו, אז הי' יחיד יכול לעכב דאין נעשה שלוחו בעל כרחו. משא"כ עתה ש שכולנו בקיאים, רק הש"ץ הוא לפיוטים וכו' אין כ"כ קפידא, עכ"ל הרי שכ' דעתה כולנו בקיאים, ואס"ד דמי שאינו מבין תפלתו אינו יוצא באמירה לחוד, א"כ הרי רובא דעלמא אינן בקיאין, שאינן מבינין לה"ק, ואינן יוצאין בתפלת עצמן ומדלא תלי דבריו במחלוקת רש"י ותו' הנ"ל, ש"מ דס"ל דאליבא דכ"ע מי שמתפלל כהוגן, אעפ"י שאינו מבין, יוצא ידי חובת תפלה, וה"ל בקי ואין הש"ץ יוכל להוציאו

ובהדיא כתב עוד המ"א סי' נ' ס"ק ב' וז"ל, ללמוד בכל יום, נ"ל דוקא בזמניהם שהיו מבינים לשון תרגום, אבל עכשיו שאינן מבינים צריכין ללמוד להבין, דאל"כ אינו נחשב ללימוד, ואף בתפלה מוטב להתפלל בלשון שמבין וכמ"ש ס"ס ק"א, מ"מ יש לומר דאעפ"י שהוא אינו מבין הקב"ה יודע כוונתו ומבין, אבל אם אומר המשנה וכו' עכ"ל. ומ"ש הק"בה יודע כונתו ומבין, ר"ל שיודע כונתו להתפלל כמ"ש הרשב"א הנ"ל, ומסגולת הלשון הקדש הוא שהוא חביב בעיני הקב"ה ומבין וקשת התפלה ויהיו לרצון לפניו אמרי פיו של זה