צרור החיים (לונשטם) ע
Tzror haChaim (Lowenstam) 70 · צרור החיים (לונשטם) · free full Hebrew text
Open in the reader →לא שמענו אפי' לר"ג, אלא דעם שבשדות הש"ץ מוציאן אף דלא שמעו, כיון דאניסי, אבל דעיר אינן יוצאין בדלא שמעו. אלא ע"כ צ"ל דהשומע אפי' אינו מבין, יוצא מחמת שמיעתו, א"כ ק"ו למי שאומר התפל' בפיו, אף אם אינו מבין מה שאומר, דאמירה מעליא הוי, ויצא
נמצא דלדעת רש"י, דהבקי מוציא אף מי שאינו מבין כלל בשמיעה לחוד, לא מיבעיא לן כלל שמי שאינו מבין שיוצא בברכת עצמו
אלא אפילו לדעת התוספות והרא"ש וסייעתייהו, דמי שאינו מבין בלה"ק כלל, אין הבקי מוציאו: עד כאן לא אמרו, אלא שאינו יוצא בשמיעה לבד, אבל שלא יהי' יוצא אפי' באמירתו, אם אינו מבין מה שאמר: זה לא אמרו ולא העלו על דעתם כלל
וכזה ראה אתה אומר בפירוש בדברי כל הגדולים האלו, שהעתקתים כבר בתשובה הנ"ל, ואני מוכרח עתה להעתיק קצתם שנית, מפני הצורך שבהם
וזה לשון התו' בברכות דף מ"ה ונשים צ"ע. אם יוצאות ות בברכת המזון של אנשים, מאחר שאינן מבינות. ויש מביאין ראי' שיוצאות מדקאמר לקמן סופר מברך ובור יוצא, מכאן משמע שאף הנשים יוצאות בברכת המזון שלנו. מיהו יש לדחות אותה ראי', דשאני בור שמבין בלה"ק ויודע קצת מה שאמר, אבל נשים שאינן מבינות כלל, מצי למימר דלא נפקי עכ"ל
והטור כתב בסי' קצ"ג ואם האחד יודע והשני אינו יודע יברך היודע והשני יוצא, וכגון שמבין בלה"ק אבל אינו יודע לברך וכו', אבל אם אינו מבין אינו יוצא בשמיעה, ולכן אין הנשים יוצאת בשמיעה, אם אינו מבינות, עכ"ל
ובסי' קכ"ד על מה שכתב הטור, ולאחר שסיימו הצבור תפלתן יחזיר ש"ץ התפלה וכו' כתב הב"י וז"ל: ומשמע מדברי רבינו, דשאינו בקי, היינו, מי שאינו יודע להתפלל, ומ"מ מבין הוא מה שהש"ץ אומר, אבל אם אינו מבין מה שהש"ץ אומר אינו יוצא בשמיעה, וכמו שפירשו המפרשים גבי סופר מברך וכו'
פקח נא עיניך וראה, כל הגדולי' כולם כאחד עונים בפי' שהנשים אינן יוצאת בברהמ"ז מ"ז של אנשים, ואינן יוצאות בשמיעה. בשמיעה הוא דלא יצאו, אבל באמירת ברכת המזון בעצמן, אף שאינן מבינות ליכא מ"ד דלא יצאו
ואל תשיבני מלשון הרא"ש ז"ל שכתב וז"ל, מכאן רוצים להביא ראיה דאשה יוצאת בברכת המזון בשמיעה אעפ"י שאינה מבינה לשון הקדש ואין צריכה לברך בלשון שהיא מכירה, ואין ראי' וכו' עכ"ל. הנה כתב הרא"ש דלדברי הי"א אינה צריכ' לברך בלשון שהיא מכיר', משמע דלדברי הנהו דס"ל דאינה יוצאות, צריכה לברך דוקא בלשון שהיא מכירה, ולמה לא תברך בלשון הקדש אף שאינה מכירה, אלא ש"מ דבלה"ק כיון שאינה מבינה, אינה יוצאת אף בברכת עצמה
? לא קשיא כלל, דודאי הרא"ש שפיר קאמר, דצריכה לברך בלשון שהיא מכירה, דכיון דאשה אינה מבינה לה"ק, ודאי דאינ' בקיאה בברכת המזון בעל פה. וכיון דבימים הראשונים לא היו סדורי התפלות מצוין כבימים האלה, כאשר הארכנו בזה למעלה בתשובת לשון אש, א"כ אם נאמר שאינה יוצאת בברכת המזון של אנשים כיון שאינה מבינה, לא תוכל לברך ברכת המזון כלל, שהבקי אינה מוציאה, והיא עצמה אינה יודעת לברך: וע"כ צריכה לברך בלשון שהיא מכירה, ובאמת לא תברך בנוסח ברכת המזון דוקא, אלא כפי העולה על רוחה, רק בהזכרת שם ומלכות, כההיא דמנימון רעיא דברכות