צרור החיים (לונשטם) נו

עצמה שנתקנה לדבר זה ולהוסיף עלי', אעפ"י שזה אינו מונעו מלצאת י"ח, עם כל זה אינו ראוי לעשות כן לכתחילה, כדאמרינן על כולם אם אמר שהכל יצא, דיעבד היא דיצא, אבל לכתחילה לא יעשה כן. וכל המשנה ממטבע שטבעו חכמים. בברכות אינו אלא טועה, כלומר אם שינה ממטבע, שלא אמר כלל אותה מטבע שתקנו חכמים, כגון ברוך המקום שבראה, אע"פי שהזכיר שם ומלכות, אינו אלא טועה, והוא כר' יוסי דפסק כותי'. ומה שאמר הרמב"ם אינו אלא טועה, הוא ממש אותו הלשון שכתב בהלכות ק"ש פ"א שהזכרנו למעלה, ושם פירש דבריו, וחוזר ומברך במטבע

ומה ששינה הרמב"ם ז"ל לשונו מלשון ר' יוסי דאמר כל המשנה וכו' אינו יוצא ידי חובתו. גם מה שקיצר כאן וכתב סתם אינו אלא טועה, ולא פירש דבריו כדלעיל וחוזר ומברך במטבע

נלענ"ד שמחכמה עשה כן הרמב"ם ז"ל, וטעמו ונימוקו עמו, דר' יוסי דחולק א"ר מאיר דאמר, אם אמר ברוך המקום שבראה יצא, הוצרך לומר כלשון בעל מחלוקתו, כל המשנה ממטבע, שלא אמר מטבעת חכמים, אינו יוצא ידי חובתו. אבל באמת האי לישנא דכל המשנה וכו' אינו יוצא י"ח, אינו מדוקדק היטב, דבשלמא על הברכות החיובית כגון ברכות הק"ש או ברכות התפלה, שפיר שייך לומר, דאם שינה אינו יוצא י"ח, וצריך לברך שנית, אבל כיון דקאמר כל המשנה, א"כ קאי על כל הברכות, גם על ברכת הנהנין, ואיך שייך לומר על ברכת הנהנין אינו יוצא ידי חובתו, הא אם ירצה לא להני ולא ליבריך

לכן בחר הרמב"ם האי לישנא דברירא טפי אינו אלא טועה, כלומר שטעה והוי כמו שלא אמר הברכה כלל. והנה לעיל הלכות ק"ש שעומד ומדבר בענין ברכת הק"ש, ואומר כלל על כל הברכות, אמר כללו של דבר כל המשנה ממטבע וכו' אינו אלא טועה, זה קאי אכל הברכות, ולכן כאן בברכת ק"ש, וחוזר ומברך במטבע (ובסמוך נבאר זה מעט יותר) אבל כא בהלכות ברכות, דעדיין הוא מדבר מכלל ענין הברכות ולא משום ברכה מיוחדת, לא הי' יכול לכתוב, וחוזר ומברך במטבע, דבברכת הנהנין אינו צריך לחזור, דאם ירצה לא יהנה עוד כלל, לכן כתב סתם, אינו אלא טועה, ר"ל דהוי כמי שטעה בברכה מן הברכות דהוי כמי שלא אמרה כלל, וינהג אם כן בכל ברכה וברכה בדין הטועה, כל חד וחד כדיני'

והנה לפי סברא זו, אין אנו צריכין לומר שיש לפתיחת וחתימת הברכו' שום מעלה על נוסח הברכה, ומה שאמרו במשנה ובגמ' ובתוספתא והוסכם אצל כל הפוסקים, שאם שינה בברכה בפתיחה ובחתימה אינו יוצא ידי חובתו, גם כן מהאי טעמא דכל המשנה הוא, שאם שינה בפתיחה ובחתימה אעפ"י שאמר נוסח כל הברכה כתיקונה, הרי הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות דטבע הברכות כך הוא, ברכה קצרה, כמו ברכת הנהנין, פותחת בברוך, ברכה ארוכה, כמו ברכת יוצר אור, ומעריב ערבים, וברכת הזן, פותחת וחותמת בברוך, וברכה הסמוכה לחברתה, חותמת ואינו פותחת בברוך, והשתא אם שינה באחת מאלו, הרי הוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות, שברכה כגון זו לא תקנו כלל, והוי כמו שאמר ברוך המקום שבראה ואינו יוצא י"ח

ופקח עיניך וראה, איך באו לפי הדברים האלה, דבריו ז"ל לעיל בהלכות ק"ש מדוקדקים מאד, והכי פירושן. ברכות אלו עם שאר כל הברכות וכו' עזרא ובית דינו תקנום, ואין אדם רשאי לפחות מהם או להוסיף עליהם, פי', אעפ"י שאינו רוצה לשנות ממטבע הברכה, אך לפחות או להוסיף עליהם, אינו רשאי, אבל עם זה יצא י"ח והוא ממש מה שאמר לקמן בהלכות ברכות