צרור החיים (לונשטם) נב

דחי, ופשטא דר' מאיר כר' יוחנן, וכן אמרינן ברובא סוגין דתלמודא: יש לומר דסוגיא זו יוצאת מן הכלל, דיש לומר בהיפך דס"ד דגמרא דההיא פלוגתא דרב הונא ור' יוחנן תלי בפלוגתא דר' מאיר ור' יוסי, דחיקא היא, כמו שהקשו התוס', בד"ה נימא רב הונא כר' יוסי, רב הונא איך מצו סבר כר' יוסי, הא רב הונא מודה בשאר דברים חוץ מפת ויין דיצא, ור' יוסי אמר כל המשנה וכו' לא יצא י"ח, ותירוצם דמצי למימר דאפי' ר' יוסי לא קאמר דלא יצא אלא ברוך המקום שאינה ברכה כלל אבל בשהכל מודה, עכ"ל, היא דחוק מאד, דא"כ מנ"ל לרב הונא דר"י סבר בשהכל חוץ מפת ויין. ועוד דהא היינו תירוצא דגמ' על ר"י דעד כאן לא קאמר ר' יוסי אלא ברכה דלא תקיני רבנן, ואכתי לא ידעינן מהאי סברא, דאי ידעינן לה לא הוי אמר, ר' יוחנן כר"מ. גם על ר' יוחנן קשה, האיך מצי סבר כר' מאיר, דא"כ למה אמר במתניתן שם אמר שהכל נהיה בדברו יצא שהיא ברכה דתקיני ליה רבנן, ליתני רבותא טפי דאפי' אמר ברוך המקום שבראה, דליכא נוסח ברכה כלל, יצא. אבל לפי מה דדחינן לה אתי הכל ברוחא, דההיא דר"ה ור"י לא תלי בההיא פלוגתא דר"מ ור"י כלל

גם יש בדברי הראשונים ז"ל מן הקושי, שלפי דעתם, האי דסלקא אדעתן, דר"ה ור' יוחנן בההיא דר"מ ור' יוסי פליגי הוא עיקר, ולפי דר' יוחנן כר"מ ס"ל הכי נקטינן. וא"כ האי דמנימון דאמר בריך רחמנא מרי' דההיא פיתא, דהוא ממש כההיא דברוך המקום שבראה, דהוי ג"כ ברכה דלא תקיני ליה רבנן, וקאמר רב דיצא, ע"כ רב נמי כר' מאיר ס"ל, ואיך יחלוק א"כ רב הונא על רב רבי', דרב הונא תלמידו של רב הי', כמ"ש התוס' בד"ה ור' יוחנן, דלפיכך פסקינן כר' יוחנן נגד רב הונא

ואף שאין זה מן התימה הרבה, שמצינו כמה פעמים שהתלמיד יחלוק על רבו, עם זה הוא מן הזרות, ומילתא דלא שכיחא הוא. עוד יש לעורר על לישנא דר' יוסי, למה לי להאריך בדבריו יותר מדאי לומר כל המשנה ממטבע וכו', ולא אמר סתם על מה דאמר ר' מאיר יצא, ר' יוסי אמר לא יצא

מכל הלין נראה להרמב"ם ז"ל שיטה אחרת. והוא, דלא נקטינן כס"ד דגמ', אבל נקטינן כההיא דדחינן דרב הונא ור"י לא פליגי כלל בההיא דר"מ ור' יוסי, דהיא סברא נכונה ופשוטה. ומתיישבת על הלב. ור' מאיר ור' יוסי בהאי קא מיפלגי. הנה אמרינן במתניתין, על כולם אם אמר שהנ"ב יצא, ולית מאן דפליג אההיא, וטעמא דכיון שהזכיר שם ומלכות, אין שינוי בנוסח הברכה מפסיד הברכה בדיעבד. וסבר ר"מ דכמו דאמרינן בשהנ"ב דיצא, דלא איכפת לן הרבה בנוסח הברכ', הנ' אם אמר ברוך המקום שבראה, ר"ל עם שם ומלכות ג"כ יצא. וקאמר עלי' ר' יוסי, ודאי אם אמר שהכל יצא, דאף ששינה בנוסח, מ"מ אמר מטבע שתקנו חכמים יז, אבל כל המשנה ממטבע שתקנו חכמים. שאמר נוסח חדש שאינו ממטבע חכמים כלל, כגון ברוך המקום שבראה לא יצא י"ח

אמנם היכא אמר ר' יוסי כל המשנה וכו' לא יצא י"ח, היכא דאמרה בלשון הקודש, שאז צריך עכ"פ לומר מטבע שתקנו חכמים. אבל אם אינו מבין בלשון הקדש, ולא יוכל לומר הברכה כמו שתקנו חז"ל בלשון הקדש, שהתירוהו חכמים לשנות מתקנתם ולומר הברכה בלשון אחר, אפי' שינה כל המטבע, ואמר נוסח חדש כפי העולה על רוחו, מודה ר' יוסי דיצא, דכיון דכבר הוכרחנו להתיר לו לשנות ממטבעת חכמים שתקנו לומר הברכות בלשון הקודש, שיאמר אותה בלשון אחר, שוב אין אנו מקפידין בנוסח הברכה ובמטבע, דבין כך ובין כך משנה ממטבע שתקנו חכמים הוא, שאין לנו מטבע אחרת זולתי לשון הקדש.