צרור החיים (לונשטם) נ

יוסי. ועוד י"ל דפלוגתא דר' מאיר ור' יוסי לא משום שבראה הוא, אלא מפני שלא הזכיר שם ומלכות, שאלו הי' מזכיר שם ומלכות ואומר ברוך אתה ד' אמ"ה שבראה, לכ"ע יצא, ומ"מ אעפ"י שמזכיר שם ומלכות ואומר ענין הברכות טועה הוא, דמה בצע לשנות ועכ"ז יצא י"ח, ולפ"ז מה שכתב וכל המשנה אינו אלא טועה אדלעיל קאי אמה שכתב ואינו ראוי לשנותה, וזה עיקר, דאלו לפירושא קמא תיקשי מי גרע מבריך רחמנא מרי' דההיא פיתא עכ"ל

הארכתי בהעתק דברי הכ"מ האלו, מפני היותן לפענ"ד תמוהין מכל צד. שלפי היוצא מדבריו ז"ל בשני התירוצים, פסק הרמב"ם בההיא פלוגתא דר"מ ור' יוסי, כר' יוסי, אמנם בתירוץ הראשון אמר דר"מ ור"י פליגי בשינוי כל נוסח הברכה ובההיא פסק הרמב"ם וכתב אינו אלא טועה כלומר דאינו יוצא י"ח. ותירוץ זה דחה הוא ז"ל בעצמו, דאיך אפשר לומר דהרמב"ם פסק בברוך המקום שבראה כר' יוסי, והא ההיא דמנימון נמי הכי הוי דשינא מכל נוסח הברכה, כמה שאמרו בגמ' שם, אבל לא אמרה בלשון חול כי הכי דתקיני רבנן אימא לא קמ"ל. חזינן דמנימון לא אמר נוסח הברכה כלל. והנה הרמב"ם ז"ל פסק ההיא דמונימון באותו מקום בהלכה שאחר זה, נעתיקהו בסמוך אי"ה

אמנם בתירוץ השני שתפס עיקר, אמר שר' מאיר ור' יוסי בלא הזכיר שם ומלכות פליגי ובהא הלכה כר' יוסי, והרמב"ם לא מיירי כלל מההיא פלוגתא וכו, כאשר העתקתיהו לעיל עיין עליו ותירץ זה הוא יותר תמוה. איך אפשר לומר דר' מאיר ור' יוסי בדלא הזכיר שם ומלכות פליגי, וקאמר ר"מ דמ"מ יצא, דאין צריך להזכיר שם ומלכות בדיעבד. א"כ הא דפליגי רב ור' יוחנן שם רב סבר כל ברכה שאין בה הזכרת השם אינה ברכה ור' יוחנן סבר כל שאין בה מלכות. אינה ברכה, הל' להש"ס למימר דאיתא כתנאי, דלר"מ אין צריך להזכיר כלל שם ומלכות

והיותר תמוה, מה קאמר לעיל נימא רב הונא כר' יוסי ור' יוחנן כר' מאיר, פי' ר' יוחנן דאמר אפי' פת ויין אם אמר שהכל יצא סבר כר' מאיר דאם אמר ברוך המקום שבראה יצא, איך ס"ד דר"י יסבור כר"מ, א"כ יסתור דברי עצמו, דהוא אמר בסמוך בפירוש כל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה. ומה צריך הש"ס למימר, ור' יוחנן אמר לך אנא דאמרי אפי' כר' יוסי עד כאן לא קאמר ר' יוסי התם אלא משום דלא אמר ברכה דתקיני ליה רבנן וכו', הל' כפשטא ז דמילתא וכפי האמת, עד כאן לא קאמר ר' יוסי אלא דלא הזכיר שם ומלכות, ואנא בדאמר שם ומלכות אמרי

ועוד, איך לא אישתמיט בכולי גמרא למימר, שיהי' בדין זה דהזכרת שם ומלכות פלוגתא דתנאי דר' מאיר ור' יוסי

אלא ודאי בדהזכיר שם ומלכות, ולא שינה אלא בנוסח הברכה קא מיפלגי, דר' מאיר סבר דיצא, ור' יוסי סבר כל המשנה וכו' אפי' הזכיר שם ומלכות לא יצא י"ח

ואם כן, הרמב"ם דפסק להדיא שם בהלכה ו' ואם שינה את המטבע הואיל והזכיר אזכרה ומלכות אפי' בלשון חול יצא, והיא ההיא עובדא דמנימון, ע"כ לא פסק כר' יוסי אלא כר' מאיר

ולולי דברי הכ"מ, היינו אומרים, דהרמב"ם כר' מאיר ס"ל, והיינו מפרשים לשונו כן, ואין ראוי לשנותם אפי' בנוסח הברכה, אבל אם שינה יצא, וכל המשנה ממטבע, ר"ל בעיקר המטבע, דהיינו שלא אמר שם ומלכות, או ששינה בפתיחה וחתימה, אינו אלא טועה, ויהי' זה א"כ, אותו הדין עצמו שכתב למעלה בהלכות ק"ש. ומה דנקיט לשון. זה דכל המשנה וכו' שהוא לישנא דנקיט ר' יוסי, אף דלא ס"ל כותי', כן נקטי גם שאר המפרשים לשון זה, אף דפסקו בפירוש כר' מאיר כאשר נעתיק לשונם בסמוך אי"ה.