צרור החיים (לונשטם) מו

שאלה. אותן התפלות והברכות אשר יסדו לנו אבירי הרועים אנשי כנסת הגדולה זכרם לברכה, וכפי העת והזמן בימינו, בהשתנות נימוסי עם ועם, מדינה ומדינה, ללשונותם וסדרם, לא יאותו אלה הנוסחות לתפלות ולברכות, אם נוכל לשנות את טעמם, ולתקן תפלות אחרות, או לא

? תשובה. אסור לשנות סדר ונוסח התפלות והברכות, בשום אופן ובשום זמן, והוא דבר מפורש בגמ' ופוסקים. כאשר נביא להלן אי"ה. אמנם טרם נערוך דברי הפוסקים בענין זה. מוצאים אנחנו נכון, לעורר לב כל קורא בדברינו על חקירה אחת, אשר על ידה יוסברו לנו דבריהם, והיו עינינו הרואות אותם במחזה האמת, ברורים וגלוי עינים

הנה אנחנו מוצאים תורתנו הקדושה ונביאינו הקדושים מכנים בהק"בה, דיבור, ראיה, שמיעה, והרגשה. ואנחנו יודעים שכל אלה פעולות החושיים, לא יאותו למלך הכבוד יתברך שמו, הנשגב, והנעלה מכל ענין חומרי ולא ישיגהו גוף ולא כח שבגוף. אבל הוא יתברך משיגנו רצון קדשו מבלי דבור, באותו השלמות שאנחנו נוכל לעשות באמצעות הדבור דוקא. ויודע את אשר אנו מדברים בלתי שמוע, כאשר יכולנו אנחנו לדעת דוקא ע"י חוש השמע, ויודע מעשינו בלי ראות, כאשר נוכל אנחנו לדעת אך למראה עינינו. ומתרגש לענינינו בלי הרגשה פעולות. כאשר אנחנו מרגישים אך על ידי הרגשה גופנית או לבית. ולמען הסבר הדברים איש לאחיו, אנו משאילים לו יתברך פעולתינו החושיים, כמו דבור, וראי', ושמיעה, והרגשה, אף שחלילה לנו לגשם פעולותיו, ולומר היות בו אחד מכל אלו

אמנם, לצייר אפשרות הדבור מבלי דבר, וראי', ושמיעה, והרגשה, מבלי ראות, ושמוע, והרגש, אי אפשר לשום איש, זולתי לאיש אשר כבר עלה עד רום מעלת ההשגה, וזכה להיות נשפע מקדושת אלוד', עד שיודע לו רצון בוראו יתברך, הוא נביא ד' האמתי, לאיש אשר אלה לו נגלו תעלומות האפשרות (עם שא"א לו לחלק ידיעתו לזולתו שלא הגיע עדיין למדרגת השגתו) איך ובאיזה אופן ידבר ד' מבלי דבר. וכפי העלותו במדרגת השגתו לדעת אמתת ענין דיבור הרוחני משולל ההשאלה, לפיהו יכול התבונן ג"כ אמתת ראייתו ושמיעתו והרגשתו יתברך, וידע איך יראה בלי ראות, ישמע בלי שמוע, וירגיש בלי הרגש

ומעתה אם איש אשר נודע ומוחזק לנו היותו נביא ד' באמת, או איש אשר לפי העלותו במדרגת החכמה והחסידות והמדות, הוא קרוב למדרגה הגדולה הלזו, יאמר לנו: אם תרצה לעבוד את ד' עד שירצה לפניו עבודתיך, ודרכיך והנהגתיך יראה ד' וייטב בעיניו, כה וכה תתנהג, וכה וכה תתפלל, וכה וכה תברכהו, אף כפי הנראה לנו, ענין ההנהגה אשר הוא מדריכנו בה, וענין התפלה אשר הוא עורך לפנינו, לא יאותה למלך הכבוד, וכפי משפט שכלנו, לו נאוה תהלה אחרת, ולנו הנהגה אחרת, אין אנו רשאין לשנות את טעמו ולהטותו אל כל אשר נחפץ, יען כי עורים אנחנו בענין זה, ואין מאתנו יודע לצייר אפשרות התקרבותינו לרוחני האמתי, במעללינו החומריים, וענין איכות הראי' והשמיעה, הצפונים תחת לבוש מלות ההשאלה, מנו נעלמה ולא נוכל לה. באופן שלא נוכל לומר עלה נעלה השמימה בתפלתינו עבודתינו, באופן זה או באופן זה, כפי אשר ייטב בעינינו, אחרי אשר כפי קוצר דעתינו, מחשבותינו החומריים, עם מחשבותיו הרוחניים, שלולי הערך ונעדרי היחס המה כולמו

לכן עליו, ר"ל על הנביא האמת או הקרוב אליו, אשר לו נודעו פליאות סתרי איכות הענינים האלה, ואיך ובאיזה אופן תתיחסנה מעשי אדם ותחבולותיו, לרוחניות ראייתו, ושמיעתו, הרגשתו, ורצונו, עליו