צרור החיים (לונשטם) לח

אינו אלא כדי שיסדר וכו'. נמצא מוכח מזה שהצבור מתפללין כל השנה בלחש, ובפרט לפי מה דלא פסקינן כר"ג בשאר ימות השנה, חיובא הוא להתפלל בלחש, ואין הש"ץ יוכל להוציאו כלל, אם הוא בקי

ועוד, איך מאור נוגה נתעורו עיניו מראות, שר"אבא דאמר מסתברא מילתא דר' אלעזר בר"ה ויו"הכ, הוא עצמו מי שאמר למעלה מודין חכמים לר"ג בברכת של ר"ה ויו"הכ, ולא פליגי עלי' אלא בברכות של כל השנה, וא"כ מה שאמרו לו לדבריך למה הצבור מתפללין, ע"כ על כל ימות השנה שאלו, ומוכח דאפי' לר"ג דס"ל האי סברא דהצבור מתפללין כדי שיסדר ש"ץ תפלתו, ס"ל דבכל ימות השנה הצבור מתפללין בלחש

וכן כתב הרשב"א ז"ל סוף ר"ה בד"ה לדבריכם למה ש"ץ יורד לפני התיבה, מהכא משמע דר"ג אפי' בשאר ימות השנה קאמר, דהתם נמי ש"ץ יורד לפני התיבה וכו' עכ"ל, וכיון דהאי לדבריכם דקאמר להו ר"ג לחכמים אכל ימות השנה קאי, האי לדבריך נמי דקאמרי ליה רבנן קאי אכל ימות השנה

. וכן כתב הרמב"ם בפ"ט מהל' תפלה הלכה א', ב', ג', סדר תפלות הצבור כך היא וכו' עד שמברך גאל ישראל. והכל עומדים מיד ומתפללים בלחש וכו' ואחר שיפסיע ש"ץ שלש פסיעות לאחוריו ויעמוד מתחיל ומתפלל בקול רם מתחילת הברכות להוציא את מי שלא התפלל (בר"ה ויו"הכ אפי' הבקי ובשאר ימות השנה את שאינו בקי כמו שפסק למעלה בפרק ח' הלכה ע', י'

), ומה שאמר ר' אלעזר לעולם יסדר אדם תפלתו קודם שיתפלל, ואוקמי' ר' אבא דוקא בר"ה ויו"הכ, לאו משליח צבור משתעי ומתפלת הש"ץ בלחש, דבהא ליכא מאן דפליג דהש"ץ והצבור צריכין להתפלל תפלה בלחש, אלא אכל אדם קאי דמי רוצה להתפלל צריך לסדר תפלתו בביתו, כדי שיהי' בקי כשיבא להתפלל בבי"הכ, כמה שכתבו האי דינא בטור וש"ע א"ח סי' ק'. וכתב שם הב"י בשם הר"ר מנוח והגי' אחריו הר"מא בש"ע, דהנ"מ כשאינו מתפלל מתוך הסידור אבל אם מתפלל מתוך הסידור לית לן בה. והט"ז שם כתב דבמקום שאומרים פיוטים אף כשיש לו סדור צריך לסדר מתחילה. וזה הכל מיירי ביחיד שרוצה להתפלל, והוא אינו צריך לסדר אלא בר"ה ויו"הכ או בפרקים לפי דעת החולקים. אבל מתפלת לחש שמתפלל הש"ץ לא מיירי הכא כלל, דכיון שצריך הוא להתפלל בקול רם בצבור ולהוציא אחרים וצריך לכלכל דבריו במשפט ובנעימה כדי שישמעו מי שאינן בקיאים ולר"ג אפי' הבקיאים ויצאו, אפי' סידר תפלתו כמה פעמים צריך עוד להתפלל בלחש כדי לסדר תפלתו במקום ושעת התפלה ותדע לך, אי מתפלת הש"ץ קא מיירי הכא, א"כ לדעת הב"י והרמ"א דבמקום שמתפלל מתוך הסדור אין צריך לסדר תפלתו אפי' בר"ה ויו"הכ, מאי קמתרץ לי' ר"ג לחכמים דמ"שה מתפללין הצבור בלחש כדי שיסדר ש"ץ את תפלתו, למה ליה לאטרוחי לצבורא כולי האי, הוי לי' לתקן שיתפלל הש"ץ מתוך הסדור אלא ודאי לא מיירי מש"ץ כלל, ואין ספק על חיוב תפלת בלחש, כן בראש השנה ויו"הכ, כן בכל ימות השנה. ועיי' במ"א סי' קכ"ד שכתב בקיצר כדרכו, ממש כדברינו

שוב כתב וזה לשונו: שם בדף הנ"ל, כי אתא רבין ארי"בא אר"ש חסידא, לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות אבל דעיר לא, וכתבו התו' שם בד"ה כך מוציא וכו', מכאן פסק בה"ג וכו', והביא שם לשון התו' ורש"י, ואיך יפרשו המפרשים דברי רש"י לשיטת התו' באופן דחוק. ואנו כבר הבאנו דברי התוס' ורש"י לעיל, ופרשנו דבריהם ב"ה, באופן שדברי שניהם עולים יפה בלי שום דוחק

שוב כתב וזה לשונו: והנה בה"ג ז"ל פסק כר"ג אף בשאר ימות השנה דמוציא אף את הבקי, וכן המרדכי פסק להדיא