צרור החיים (לונשטם) לז

בברכת הש"ץ אף שלא שמעו, דאניסי אבל לפי דעת הרי"ף ז"ל, אין עם שבשדות יוצאין בברכת הש"ץ אלא בר"ה ויו"הכ אבל לא בשאר ימות השנה. ומי ששכח יעלה ויבא שפסק בה"ג שיצא בשמיעת הש"ץ, לדעת הרבינו יונה והרא"ש והטור, הוא אליבא דכ"ע ואף הרי"ף מודה לו, ולדעת המרדכי דבר זה במחלוקת שנוי'. לרשי' דעם שבשדות יוצאין בתפלת הש"ץ כל השנה, ה"ה זה ששכח יעלה ויבא כאנוס דמיא, ולדעת הרי"ף אינו מועיל אונס בתפלת כל השנה ומי ששכח יעלה ויבא צריך להתפלל שנית בעצמו

ואחרי שבאנו ב"ה לבירור כל הדברים האלה נסבה פנינו אל המחבר בעל הנוגה, לפענח צפונות סכלותו, ולהראות לעין כל גודל שקרותו. ואעתיק לשונו אות באות, ועל כל דיבור ודיבור, אניף ידי אי"ה להשיב אמרים אמת, למען יוכר השקר מתוך האמת

, וזה לשונו בעמוד י'. ראשונה נציע גמרא ר"ה דף ל"ד ע"ב וז"ל, רשב"ג אומר ש"ץ מוציא את הרבים ידי חובתן, אמרו לו לר"ג לדבריך למה הצבור מתפללין, אמר להם כדי שיסדר הש"ץ את תפלתו, אמר להם ר"ג, לדבריכם למה ש"ץ יורד לפני התיבה, אמרו לו, להוציא את שאינו בקי, אמר להם, כשם שמוציא את שאינו בקי, כך מוציא את הבקי, אמר רב"בח, מודים חכמים לר"ג. עכ"ל הגמ', הרי חזינן דעיקר תפלת הלחש נתקן, כדי שיסדר הש"ץ תפלתו, עכ"ל

כמה חציף האי גברא, עד שיחשוב, שכולי עלמא ישמעו דברי שקריו ואיש לא יפצה פיהו. איך כתב אחר, אמר רבב"ח מודים חכמים לר"ג, עכ"ל הגמ' כאלו כאן מסיים הענין, ולא רצה להגיד כל המשך, הגמ' שם, שרב אמר עדיין היא מחלוקת, וכפי מסקנת הגמ' שם שהעתקנוה באמתת לבבינו למעלה גם ר' יוחנן שאמר זאת רבב"ח משמו, סבר, שחכמים חולקים על רבן גמליאל, ומאן מודין ר"מ

? ומ"ש, הרי חזינן דעיקר תפלת הלחש נתקן, כדי שיסדר הש"ץ את תפלתו. ראו איך על אבני תוהו, בית הבלים יבנה. האי דהצבור מתפללין כדי שיסדיר ש"ץ את תפלתו, רבן גמליאל הכי סבירא לי': דלדידיה הש"ץ מוציא אף את הבקי, ואינן מתפללין, כי אם לתקנת הש"ץ כדי שיסדיר ש"ץ את תפלתו אבל רבנן דפליגי עליה דאין הש"ץ מוציא את הבקי, ודקיי"ל כוותייהו בשאר ימות השנה, לא משום שיסדיר ש"ץ את תפלתו הצבור מתפללין, אלא חיובא הוא דרמי עלייהו, דאם לא יתפללו, אינם יוצאים י"ח, דהש"ץ אינו מוציאם כלל

שוב כתב וזה לשונו. ובדף ל"ה שם אר"א לעולם יסדר אדם תפלתו ואחר כך יתפלל. אמר ר"י (צ"ל אר"אבא) מסתברא מילתא דר' אלעזר בר"ה ויו"הכ ושל פרקים, אבל בכל ימות השנה לא, ופריך איני, והא רב יהודא מסדר צלותי' ומצלי, שאני ר"י, דכיון דמתלתין יומין לתלתין יומין הוי מצלי כשל פרקים דמי, עכ"ל הגמ'. הנה עיקר תפלת הלחש נתקן כדי שיסדר ש"ץ את תפלתו, וזה רק בראש השנה ויו"הכ, אבל לא כל ימות השנה, עכ"ל

לא ידע מהו אומר, כי לפי דבריו לא תקנו תפלה בלחש, אלא בר"ה ויו"הכ, ומה אמרו לו חכמים לרבן גמליאל, לדבריך למה צבור מתפללין, הנה אמרו סתמא למה צבור מתפללין, משמע ודאי דמכל ימות השנה איירי, דהא רבנן דהקשו לרבן גמליאל עדיין לא ידעו מהאי סברא דמשום סדור תפלת הש"ץ מתפללין הצבור, עד שהשיב להם ר"ג כדי שיסדיר ש"ץ תפלתו וכו', וכיון דלא שאלו לי' רק לויה צבור מתפללין, ולא הי' קשה להו מה בין שאר ימות השנה דאין הצבור מתפללין. לר"ה ויו"הכ דהצבור מתפללין, אלא ש"מ דבמנהגא לא הי' שום חילוק בין ר"ג לחכמים, שלשניהם, הצבור היו מתפללין בלחש ואח"כ החזיר הש"ץ התפלה בקול רם, ולא פליגי אלא בטעמא, דלרבנן, התפלה בלחש חיובא היא, ולר"ג