צרור החיים (לונשטם) לג

אמר וכו' אלא העם שבשדות וכו' אבל טעה לא, וכאן פסק בה"ג בסתם דיוצא י"ח בשמיעתו וכו' והא ליתא אפי' לר"ג וכ"ש לרבנן ומתרץ שאני הכא שכבר התפלל אלא ששכח וכו' מוציא אף הבקי ואע"ג דלא אניס אלא טעה ואפי' לרבנן וכ"ש לר"ג, וכו' ועיי' סי' תק"צא הארכתי בזה

ובסימן תקצ"א כתוב הטור וזה לשונו ומתפללין הצבור בלחש תפלת מוסף, אע"ג דקיי"ל כר"ג דאמר ש"ץ פוטרן דתנן וכו' ואסיקנא הלכה כר"ג דאמר בר"ה ויו"הכ ש"ץ מוציא אפי' מי שהוא בקי וכו' מ"מ מוטב שיתפללו יחידים כי מי שירצה לצאת וכו': וכתב עליו הב"י דברי הגמ' זו ודברי הרמב"ם ז"ל

והב"ח כתב וזה לשונו, משנה בפרק כ בתרא דר"ה כשם ששליח צבור וכו', ומסיק משים דאוושי ברכות. ומשמע דהלכה כר"ג לגמרי אף בברכות דכל השנה כדקאמר ר' אבא. ור"נ דאסיק מאן מודין ר"מ וכו', אינו אלא לפרוקי וכו', אב לענין גוף ההלכה במאי דקאמר רב אבוהו משמי' הלכה כר"ג אף בשאר ברכות ודאי הכי קיי"ל וכו' ונראה שזו היא דעת בה"ג שהביאו התו' והר"ר יונה והרא"ש והמרדכי בדין וכו' שכח יעלה ויבא דיוצא בשמיעת התפלה מהש"ץ ואפי' הוא בקי כר"ג אלמא דס"ל דהלכתא כרבן גמליאל אף בברכות של כל השנה, וכן מבואר במרדכי דהכי ס"ל לבה"ג עיי' בפרק בתרא דר"ה (והעתקנוהו לעיל). אבל הרי"ף ז"ל מפרש דלמאי דאסיק ר"נ הדרינן ב"י ממה דשני ר' אבא וכו' ולא קאמר ר' יוחנן הלכה כר"ג אלא בברכות דר"ה ויו"הכ וכו' וממילא דהלכה כרבנן בשאר ימות השנה וכו' ולפי זה יש לתמוה על הרא"ש שכתב בראש השנה דברי בה"ג ודברי הרי"ף, גם הטור הביא בסי' קכ"ד דברי בה"ג וכאן פסק כהרי"ף (גם לעיל בר' סי' קכ"ד פסק כהרי"ף שכתב שאם יש מי שאינו בקי יכוין, משמע אבל הבקי אין הש"ץ מוציאו) עכ"ל והאריך שם הרבה יעויי"ש

ונוראות נפלאתי על דברי הב"ח ז"ל,, איך עלה על דעתו שהרי"ף יחלוק על דבר בה"ג, דא"כ איך יביא הרבינו יונה שהוא מפרש הרי"ף, דעת הבה"ג בפשיטות, בלי שיזכיר שהרי"ף חולק עליו גם הרא"ש ז"ל מביא דעת הבה"ג והרי"ף ז"ל במקום אחד, ולא עלה על דעתו שום סברא שהרי"ף יחלוק על דברי בה"ג, וכן עשה בנו הטור ז"ל

ומה שהביא ממרדכי הוא יותר תמוה. דהאיך נוכל לומר שדעת המרדכי שהרי"ף חולק על בה"ג בזה אם הלכה כר"ג בברכות של כל השנה או לא? א"כ, מאי כתב המרדכי: כן פי' רש"י אבל מתוך האלפסי מש משמע וכן פי' ראב"י דדוקא בברכות של ר"ה ויו"הכ אבל בברכות של כל השנה לא קיי"ל כותי', מאי לשון מש משמע דקאמר, הלא כן כתב הרי"ף בפירוש ואשמועינן דהלכה כר"ג בברכות של ר"ה ויו"הכ אבל בברכות של שאר השנה לא, וכן הלכתא. הנה כתב הרי"ף דעתו בפירוש וקבע בהן מסמרים להלכה, ואיך יאמר שכן מש משמע מהאלפסי דלית הלכתא כר"ג בשאר ימות השנה

והנה הרשב"א ז"ל בברכות דף ל' בחידושיו בד"ה לא קשיא כתב וזה לשונו: ומיהו מסתברא נמי דאיתא לפירוקא קמא, דהיכא דאיתא בצבור לא צריך לאהדורי הואיל ושמעה מש"ץ וכו' דאע"ג דאמרינן בשלהי ר"ה לא פטר ר"ג אלא עם שבשדות דאניסי וכו' התם היינו משום דלא התפלל כלל, אבל כאן שהתפלל אלא שטעה יוצא הוא בתפלת ש"ץ וכו' וכן כתב בעל ההלכות ז"ל עכ"ל. ובד"ה שם כתב וז"ל לדבריהם למה ש"ץ יורד וכו' מהכא משמע דר"ג אפי' בשאר ימות השנה קאמר וכו', ועוד מדקאמר ר' יוחנן הלכה כרבן גמליאל אל בברכות דר"ה ויו"הכ, מכלל דר"ג אף בשאר ימות השנה קאמר עכ"ל. הנך רואה שבברכות פסק בפירוש כבה"ג ובר"ה נקיט עיקר האי תירוצא דרב נחמן דר יוחנן הלכה כר"ג בברכות דר"ה ויו"הכ קאמר. וא"כ הכי הלכתא.