צרור החיים (לונשטם) כח

ג"כ האי סברא דחיקא, וסברינן דאפילו נשים וע"ה אם אינן מבינות לא יצאו ידי חובתן ע"י הבקי, זולתי במגילה משום דהוי פרסומי ניסא

והנה הדברים האלה, עם היותן נראין כדברי חדוד, נלפענ"ד שהם פשוטין ומוכרעין בדברי התלמוד והפוסקים. ומ"מ איני אומר קבלו דעתי, והמעין יראה ויבחר

אבל בין כך ובין כך, הדין דין אמת וברור ב"ה, שאף לדברי רש"י וסייעתי', המוציא את אחרים צריך שיהיה בקי ומבין בלה"ק, אם לאו לא יצא

קיצור מכל מה שדברנו הוא כן. הבקי המוציא את שאינו בקי צריך להיות אליבא דכ"ע בקי ומבין בכל מה שהוא אומר להוציא אחרים. אבל אותו שמוציאין אותו אם צריך להבין בלה"ק או לא, בהא פליגי הנהו תרתי רבוותא. לרש"י וסייעתו, בין בברכת המזון ובין בכל התפלות, הבקי מוציא אותו אף אם אינו מבין בלה"ק כלל ולדעת התוס' והרא"ש וסייעתייהו, בין בברכת המזון ובין בשאר תפלות, אין הבקי מוציא את שאינו בקי, אלא אם אותו שאינו בקי מבין בלה"ק ויודע לכוין מה שהש"ץ אומר. והד"מ והב"ח והט"ז והמ"א ז"ל הכריעו דבאמת קיי"ל כדעת התו' והרא"ש, דכשאינו מבין אין הבקי מוציאו ולכן בשאר תפלות דליכא למיחש דליתי לקלקולא, וכן בברכת המזון אצל ע"ה שאינו מבין כלל, דהוא מילתא דלא שכיחא, דאפי' ע"ה רובם מבינים מעט, כמ"ש התו' גבי סופר מברך ובור יוצא, אוקמי' אדיני' כדעת התוספות והרא"ש ז"ל, דמי שאינו מבין בלשון הקדש אין הבקי מוציאו, אבל בברכת המזון דנשים, דרובם אינן מבינין, וסדור תפלה אין לפניהם שיוכלו לברך בעצמן, ויש לחוש לקלקולא שלא יברכו כלל, בזה אנו סומכים על דעת רש"י, דהבקי מוציא אפי' את מי שאינו בקי כלל, ולכן האנשים מוציאות הנשים

והנה עם שהלכה רוחת בישראל, דאין הש"ץ מוציא את הבקי אלא בראש השנה וי"הכ, אבל בשאר ימות השנה אין הש"ץ מוציא אלא מי שאינו בקי, אבל לא את הבקי, ואין צריך להביא ראי' על זה בהיותו מבואר לכל יודעי דת, מ"מ מצאתי עצמי מחויב להאריך בענין זה, עם מחמת דבר שנתחדש בה ב"ה, ועם לסתור דברי בעל הנוגה ולהראות לעין כל שקריו וכזביו, כי תאנתו לא תפרח ואין יבול בענביו, ידעו זאת כל המתעלסים באהביו, ולא יפנו עוד אל רהביו

איתא במשנה ר"ה דף ל"ג ע"ב כשם ששליח צבור חייב כך כל יחיד ויחיד חייב רבן גמליאל אומר הש"ץ מוציא הרבים ידי חובתן. ובגמ' דף ל"ד ע"ב תניא אמרו לו לרבן גמליאל לדבריך למה צבור מתפללין אמר להם כדי להסדיר שליח צבור תפלתו אמר להם ר"ג לדבריכם למה ש"ץ יורד לפני התיבה אמרו לו כדי להוציא את שאינו בקי, אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי. אמר רבה בר בר חנא א"ר יוחנן מודים חכמים לר"ג ורב אמר עדיין היא מחלוקות, שמעה ר' חייא ברי' דרבא אזיל אמרה לשמעתתא קמי' דרב דימי וכו' א"ל הכי אמר רב עדיין היא מחלוקות, א"ל רבב"ח נמי הכי קאמר (כשאמר דבר זה בשם ר' יוחנן, אמר שנחלקו על ר' יוחנן, רש"י) ומי אמר ר"י הכא והאמר ר' חנה ציפוראה אמר ר' יוחנן הלכתא כר"ג הלכתא מכלל דפליגי, כי סליק ר' אבא פירשה מודין חכמים לרבן גמליאל בברכות של ר"ה וי"הכ והלכה מכלל דפליגי בברכות של כל השנה, איני והאמר ר' חנה ציפוראה אמר ר' יוחנן הלכה כר"ג בברכות של ר"ה וי"הכ, אלא אמר רב נחמן בר יצחק מאן מודין ר' מאיר והלכה מכלל דפליגי רבנן דתניא וכו'. אמר רב אחא בר עוירא א"ר שמעון חסידא פוטר הי' ר"ג אפי' עם שבשדות, ופריך ולא מיבעיא הנך דקיימו הכא (מדאמר אפי') אדרבה הני אניסי והני לא אניסי דתניא אבא בר בנימין עם שאחורי