צרור החיים (לונשטם) כה

יוצאות במה ששומעין, שעכ"פ זה עדיף טפי ממה שלא יברכו כלל

וכן כתב המ"א ס"ק ב' וזה לשונו, ולכן טוב שהנשים יברכו לעצמן, מיהו המנהג בזה"ז כרש"י דיוצאות אעפ"י שאינן מבינות ולא ראיתי מעולם מי שמוחה בדבר (ד"מ) וכן כתב הב"ח דהמנהג כן ואפילו בקדוש שהוא דאורייתא יוצאות נשים וע"ה בשמיעה. ונ"ל דמ"מ טוב שיאמרו מלה במלה עם המקדש והמברך דאי אפשר לכוין ולשמוע כמ"ש סי' קפ"ג ס"ו וכו' עכ"ל

והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' ברכות הל' ט"ו הביא דברי הברייתא כצורתה ואינו מחלק בין אם השני מבין או לא, ונראה שגם דעתו ז"ל כדעת רש"י, ומ"מ אין מזה הכרע, שכן דרכו להביא לשון הש"ס ממש כידוע

הנך רואה בזה, שלדברי רש"י בין בברכת המזון בין בשאר תפלות שהבקי מוציא את שאינו בקי, אפי' אם אותו שאינו בקי אינו מבין כלל בל"הק, הבקי מוציאו, כדאמרינן גבי מגילה, הלועז ששמע אשורית יצא, וכדמשמע פשטא דברייתא סופר מברך ובור יוצא. אבל לדעת התוספות והרא"ש והסמ"ג והמרדכי שהסכימו עמהם הטור והש"ע והב"ח והט"ז והמ"א ז"ל, אין הבקי מוציא את שאינו בקי, זולתי אם האינו בקי מבין בלה"ק ויודע מה שאמר הבקי, אז אף אם איננו בקי בסידור ונוסח התפלה או בהמ"ז, הבקי מוציאו. אבל מי שאינו מבין בלה"ק כלל, אין הבקי מוציאו הן בתפלה והן בבהמ"ז, זולתי במגילה משום דפרסומי ניסא הוי. ומה שהנשים יוצאות בברכת המזון של אנשים, הוא, משום דסומכין אנו בזה אדעת רש"י, דלא ליתי לקלקולא שלא יברכו כלל כדכתב הט"ז ז"ל

ואל יהי' הדבר הזה רחוק בעיניך, שיהי' מי שמבין בלשון הקדש ואינו מבין לסדר התפלה או הברכות, כי לא כימים האלה, הימים הראשוני'. שעתה כבר נתגדלה ונתפרסמה מלאכת הדפוס ב"ה בין כל אום ולשון, והספרים מצוים ביד כל אדם, אבל בדורות הראשונים ואפי' בזמן הטור, עדיין היה העולם שלול מהטוב הגדול הזה, כי לא הומצאה עדיין חכמת הדפוס באותן הימים: באופן, שכל הספרים שהיו נמצאים אז, היו כתובים בעט סופר והיו יקרי המציאות ורבי היוקר מאד. וגם סידורי התפלה לא היו נמצאים רק אחד בעיר ושנים במשפחה. והרוב אשר ידעו סדר התפלה, היו לומדים אותה עד שידעוה בעל פה. וא"כ הדבר מושכל מאד שהיו כמה אנשים המבינים לשון הקדש, ומ"מ לא היו בקיאי' בנוסח סדר התפלה והברכות. והיה צריך הש"ץ שהיה בקי בסדר התפלה בעל פה או שהיה לו סדור תפלה כתובה לפניו, להוציא בתפלתו ובברכותיו את שאינן בקיאי' בסדר התפלה והברכות

והנה הד"מ והב"ח והט"ז והמ"א ז"ל, שהעידו על המנהג שהאנשים מוציאות הנשים אף שאינן מבינות, ולא: כתבו שראו המנהג הזה אלא בבה"מז ובקידוש, אבל לא בשאר התפלות, אף שיש בברכות המזון ובקידוש יותר חומר מבתפלה שהם דאורייתא ותפלה דרבנן. והוא נכון. מאד לפי מה שכתבנו. דעתה נתפרסם מלאכת הדפוס, וסידורי התפלות מצוין ביד כל אדם, עד שכמעט הוא מן הנמנע, שיהי' אדם מבין בלה"ק ולא יהי' בקי בסדר התפלה שסידור התפלה לפניו ויכול לקרות מתוכה כל התפלה כתיקונה. וגם אצל הנשים אין לחוש לקלקולא שלא יתפללו כלל, דלמה לא יתפללו, כיון שסדור התפלה מונח לפניהם, והגאוני' הנ"ל לא כתבו אלא שהנשים אינן מבינות לה"ק, אבל לא שאינן בקיאות לקרות לה"ק, וזיל קרי בי רב הוא לבחורים גם בתולות. ולכן לא הנהיגו שיהי' הש"ץ מוציא את הנשים שאינן מבינות, כיון דבאמת קי"ל שאין הבקי מוציא אלא את המבין בלשון הקדש (ולקמן בתשובת לשון אש יבוא אי"ה שיוצאות בקריאת לשון הקדש אף אם אינן מבינות בלשון הקודש). אבל בברכת המזון וקדוש, כיון דרוב פעמים אין סדור התפלה מצוי ביד האדם בשעת ברכת המזון