עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryצרור החיים (לונשטם)

צרור החיים (לונשטם) קנא

Tzror haChaim (Lowenstam) 151 · צרור החיים (לונשטם) · free full Hebrew text

Open in the reader →

ויטרידם ויעכבם מהתפלל, יען שלגודל צדקתם ובקרבתם אל ד' אין הקב"ה רוצה להשיב את פניהם ריקם, וכשיגאלו רק ע"י רבוי השתדלות זולתם, בעת שמעצמם לא יהיו עוד ראוים להגאל, לא תוכל הגאולה להיות שלמה. לכן הקב"ה מעכבם מלהתפלל, למען לא יגאלו עד היותם ראוים להגאל ותהי' הגאולה ולה שלמה באהבת ד' את ישראל לעולם

וכמו שתפלת אלה הצדיקים לא ישוב הבטיח לנו הקב"ה: הן אל כביר ולא ימאס ודרשו רז"ל שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים. ומה שאנחנו רואים צבור מתפללים ולא נענים, כמו שכל עדת ישראל מתפללין בכל יום על ביאת המשיח ולא נענו, לא מפני שהקב"ה מואס בתפלתן, חלילה ותפלתן ודאי נשמעת אלא שאינה עושה פעולה שלמה, לפי שאין בתפלתן מהשתדלו' הנמרץ הצריך להשגת הענין הגדול הלזה ומ"מ ודאי אהני להו לקרב הגאולה ולהקל מעליהם צרות הגלות. הלא גם ר' חייא ובניו היו מתפללים כל יום, ובודאי היו הצדיקים האלה מתפללים בכונה שלמה עד שעלתה תפלתם השמימה, ובכל זאת כל יום ויום אמרו משיב הרוח בתפלתם ולא אתא מיטרא ולא רגש עלמא במתי' המתים, והוא, שודאי היתה תפלתם נשמעת, אבל מפני שלא הי' בה מההשתדלות העצום כמו בעת הזאת שגזר רבי תעניתא, לא היו עושים כ"כ רושם, ער שיעשה הקב"ה נגד רצונו כביכול ונגד התועלת האמתי, למען מלאת שאלתם

והנה מצינו בעצירת הגשמים ובכל צרה שלא תבא עלינו, הצבור גוזרים תענית ומשימים עפר מקלה על ראשיהם ונותנים התיבה ברחובה של עיר, ומתעני', ואם לא נענו, ישובו ויגזרו תעניות באופן היותר חמור, ואם עוד לא נענו, ישלשו עניני התענית באופן היותר חמור עוד, ותוקעין ומריעין כמבואר הכל במס' תענית ובש"ע הלכות תענית, ותרועה זאת היא מצות עשה, וכי יבא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם ותקעתם בחצוצרות וכו' כמבואר הכל שם

השתדלות הגדול הזה, באופן היוצא הרבה חוץ מגדר הנהוג הוא הנקרא דוחק את השכינה כביכול על התמלאות שאלתם, כי אחרי שאין הקב"ה מואם בתפלתן של רבים לעולם, הנה אם ירבו מאד להשתדל יעשה רושם גמור, עד שאף שלחובתם לא היו ראוים להנצל מן הגזרה, תפלת הצבור זו דוחקת ובוקעת ועולה עד לרקיע, וישמע אל ויענם, ונעתר להם ורפאם

ועל השתדלות עצום כזה וכיוצא בו אמרו בגמרא שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ידחקו את הקץ, כלומר, אף שבשאר הצרות שלא יבואו עלינו, מצוה הוא להשתדל כפי היכולת, ע"י דברי הצומות וצעקתם לקרוע דלתי שמים ולדחוק את הישועה, בענין קץ משיח, שריבוי השתדלות והדוחק הזה, סכנה גדולה היא לתועלת כלל ישראל, השביע הקב"ה את ישראל, שלא יהיו תפלתיהם באופן שיהיו דוחקים אותו כביכול למהר את הקץ לרבוי השתדלות, שלא בעונתו, כי אז לא תהי' הגאולה שלמה חלילה, וד' אמר לגואלם באופן היותר שלם עד שתהי' גאולה שאין עוד גולה אחרי'

והנך רואה בעיניך שזה ממש כונת רש"י במתק לשונו הברור עם קיצורו שלא ידחקו גרסינן לשון דוחק, כלומר שלא יהי' בתפלתם דוחק כלפי מעלה כביכול שיכריחו בתפלתם ביאת הקץ שלא בזמן הראוי, והיינו, שלא ירבו בתחנונים ע כך יותר מדאי, כלומר יותר מדרך הרגיל בענין תפלה, כמו תעניות ותקיעות וכדומה שעושין בנרות אחרות לדחוק ולהכריח בכי השתדלותיהם התמלאות שאלתם

ותדע ובחנת אמתת הדברים האלה שמעולם לא שמענו, שהיו הצבור גוזרים תענית על ביאת המשיח, עם שהו