צרור החיים (לונשטם) קמז

בראות ר' יוסי שכבר עברו ימים רבים אחר החורבן ועדיין משיח לא בא, נתן לבו ומחשבתו להתפלל על הענין כאשר עשה דניאל למלאות לחרבות ירושלים וכו' ואתנה פני לבקש תפלה וכו', והאמת שדורו של ר' יוסי הי' אחר דורו של ר' עקיבא וכו' מחשב שבן כוזיבא משיח וכו', ועל יסוד זה נבנה ואמר זה לר' יוסי, שפעם אחת נכנס לחורב' לדרוש את ד' על חרבות ירושלים, ומרוב דבקות נפשו בזאת המחשבה באה אליו השגה כדמות נבואה קטנה ע"י אליהו הקיים בגוף ונפש, ואמר לי' בני מפני מה נכנסת לחורבה זו, כלומר מפני מה אתה מצטער בזאת המחשבה, כי אולי אפשר שיהי' כקורא תגר נגד מדותיו יתברך. והוא השיב שאין כונת מחשבתי זאת רק להתפלל לפניו יתברך ימהר ויחישה בנין חורבת ירושלים, ואליהו השיב לו מ"מ לא התפללת בדרך, אפשר שרמז כי עדיין לא הגיע העת ההיא, ודי לו שיתפלל בדרך שראוי ומחיוב אצלו להתפלל על קיום והעמדת ישראל בכל ימי אורך הגלות הדומה לדרך, ואל יחשוב עצמו כאלו הוא קרוב לעיר ומהרה יגיע למחוז חפצו. ולזה השיב לו שהוא ירא מעוברי דרכים, שזה דרך משל על רבוי המעוקים המתחדשים תמיד בהיותינו גלוים בין העמים וכו' וכל זה יתבטל בעת הגאולה וכו' ואליהו השיב לו הי' לך להתפלל תפלה קצרה לרמוז שהאמת שכפי צרות הגלות אין מקום להתפלל תפלה ארוכה, ר"ל רבת הכמות אלא קצרת הכמות ורבת האיכות וכו' שתפל' קצרה היא הביננו שהיא כוללת כל הי"ט ברכות וכו' ולמדתי ממנו ג' דברים וכו', וגם על דרך הנסתר בא לרמוז שלמד ממנו ג' דינים מחודשים בענין התבודדתו, האחד שאין נכנסין לחורבה, רמז שלא יכניס אדם מחשבתו לשאול טעם לאריכות ימי המשיח גם שלא להיות ממחשבי קצין רק אם יתמהמ' חכה לו ויתפלל לפניו יתברך על קיום העמדתנו בגלות הארוך ולזה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה ברכת ראה נא בעניינו וחותם בה גואל ישראל, ואין הכונה בו על גאולה ממש אלא על הצלתינו מצרות הגלות כי כן פירשו המפרשים בגמרא מגילה וכו' עכ"ל

והנה כל הבוחן בדברים האלה בדעת ישרה, יראה רוב הדוחק שבם, ואין אכי בא להשיב על הדרוש, אך העתקתים בכונה מלה במלה, למען הציג כנגדם דברי בעל הנוגה אשר העתיק גם כן דברים האלה ורוצה להסתייע מהם על מחשבותיו הרעועות, כי עתה כל עין יראה, וכל לב יבין, איך, למען התראות לעיני האנשים אשר יתנו אומן בו כאלו מצא מגדולי המפרשי' עזר לדבריו, הוא ממעף פוארות אמרותוהם במערצת ערומימיותו, ודובר שקרים אשר א עלו על לב המחברים ז"ל מעולם

והנני מעתיק בכונה זו שנית דברי בעל הנוגה בענין זה מלה במלה., למען יהיו ממש נוכח פני הרב הכותב וז"ל ופנים אל פנים ידבר עמו

וזה לשונו שם "וז"ל הגמרא דף ד' וכו' ופירש שם המפרש וזה לשונו: ידוע שר' יוסי הי' אחר החרבן, ופעם אחת נכנס להתפלל ולדרוש את ד' על חורבן ירושלים, ובא אליו אליהו, והוא כינוי למחשבה והשגה ואמר לו בני מ"מ נכנסת לחורבה זו, ר"ל לקרא תגר על חורבן בית המקדש, והשיב לו ר"י שאינו קורא תגר רק להתפלל נכנס על בנינו, ואמר לו אליהו הי' לך להתפלל בדרך, ר"ל הי' לך להתפלל על קיום והעמדת ישראל בכל מקום שהם, והשיב לו ר"י מתיירא הייתי שלא יפסיקוני עוברי דרכים, ר"ל מצטער אני על הצוררים אותנו בגלות, והשיב לו אליהו הי' לך להתפלל תפלה קצרה, ר"ל עיקר התפלה רק על ישועת ישראל בין האומות, וזה שאמר ר"י באותה שעה למדתי ממנו ג' דברים, למדתי שאין נכנסין לחורבה, ר"ל שלא להתפלל עיקר על חורבן בית המקדש, ומתפללין בדרך שייטיב ד' עמנו בגלות, ולזה תקנו אנשי