צרור החיים (לונשטם) קמו

השלמה הלזו. שיתקיימו נבואותיו והבטחותיו על שוב היות בן דוד יושב על כסא, וישראל והמקדש וירושלים לתפארתם, כי זה בלא זה אי אפשר וכיון שכל העולם כולו שוין בזה, שאין דבר יותר עקרי להתפלל עליו, מדבר התאחדות וטהרת הלבבות הלזה שכולל אושר כל העמים והממלכות, והוא ודאי קודם בזמן ובמעלה ובצורך יותר מהתפלה על אושר ארצינו הפרטית, אם כן, מי שאומר שהתפלה בעד ארץ מולדתנו הוא יותר הכרחית מהתפלה על שוב שיבת ישראל כבתחילה, על כרחינו נאמר עליו, או שהוא נוטה לאמונה זולת אמונה הישראלית, ואומר שכבר באו היעודים הנביאים,, ואין ענין התקדשות השם תלוי בשובינו לארץ ישראל, או שלא יאמין בכל דברי הנביאים, הבטחתיהם, ויעודיהם, והוא שעליו אמר הרמב"ם ז"ל שה וא יוצא מגדר ישראל

ואיך לא יבוש המחבר הזה להראות, שהוא מביא ראי' לדבריו מאנשי כנסת הגדולה שהקדימו ברכת ראה נא, שלפי דעת המפרשים (גם הב"י בסי' קט"ו כן דעתו) אין הכונה בו על גאולה ממש רק על הצלותינו מצרות הגלות, וכלאחר יד הוא מדחה את דברי אבותינו הנביאים אנשי כנה"ג ז"ל האלו, אשר בכל התפלות אשר התקינו לנו, עיקר התפלה היא על ביאת המשיח ושוב ישראל לאיתנו. ואם יאמר על ברכת ראה נא, שאין הכונה בו על גאולה ממש, הניחו לו! אבל מה יענה על ברכת תקע, וברכת השיבה, וברכת ולירושלים, ואת צמח, וברכת העבודה וכדומה

? ואם יאמר, שאין דעתו במה שאמר שהתפלה על ארץ מולדתנו קדמה בזמן, אלא שראוי להקדי' התפל' זו מהתפל' על ארץ ישראל, כמו שעשו אנשי כנה"ג שהקדימו ראה נא, להתפלל על צרות הגלות, לפני התפלות על הגלות עצמו, אם כן מה ענה ומה דיבר? ומה רצה עם כל להג הרבה הלזה, הלא אנחנו עושים כן להתפלל ראה נא קודם תפלות הגאולה

ואם כה יאמר, שמלבד ראה נא, יש להתפלל עוד אחרות בעד מלכינו וארץ מולדתנו כמו שאמר ירמי' והתפללו בעדה אל ד'. ולקצר בתפלות על הגאולה כמו שרוצה להביא מתלמוד שאמרו שלא ידחקו את הקץ, שפירושו שלא ירבו בתפל' על כך, אם כן הוא אומר שאנשי כנה"ג שתקנו ברכות י"ח רובם על ענין המשיח, ולא תקנו על צרות הגלות רק ברכת ראה נא, לא ידעו כמוהו מה שאמר ירמי', או עשו שלא כהוגן שלא שמעו דברי ירמי', או שלא היו נאמנים למלכיהם ולא היו רוצים להתפלל עליהם, ורוצה הוא להוסיף על ברכותיהם ולמעט מהם, ולתקנם, כי לא טוב עשו? עפרא לפומי'

ואיני יודע כלל מה רצה בהעתקת אלה הכתובים של ירמי' שלא נשמע מהם הנוגע לענין הזה. ואם על מה שכתב דרשו את שלום העיר והתפללו בעדה וכו' ועבדו אל מלך בבל וכו'. הנה אנחנו כבר בררנו למעלה הכתובים האלה באופן נאות, שישמע מהם יותר חיוב אהבת הישראלי לאדון ארצו

גם בררנו ב"ה בראיות ברורות ומושכלות לכל אוהב אמת, שאין מן הנאות להתפלל בעד קיום המלך וארצו מדי יום מיומו. ושבצדק ובמישור הלכו אבותינו אנשי כנה"ג, אשר תקנו תפלתינו יום יום רק על דברי צורך החסרים ממנו, ועל המלך והמדינה שיתקיים מלכותו ויצליח ארצו אך מדי שבת בשבתו, כמו שאנו מתפללים על קיום מעמדינו והתקיים בנו הברכה והחיים מדי שנה בשנה ומדי חדש בחדשו

והנה על האי עובדא דברכות דף ד' אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך וכו' שהביאו בעל הנוגה: כתב הרב המפרש הכותב ז"ל וזה לשונו: אמנם בפירוש מה ששמע בחורבה אחשוב שיש ענין נסתר כתוב בדרך חידה והוא כי