צרור החיים (לונשטם) קמג

פעם אחת בשנה ולמה אנו מתפללין עתה עליהם יום יום

אבל, באמת אין זו שאלה של כלום. דבשלמא כשהיו ישראל במעמדם והי' הבית המקדש קיים, ולא באה תפלתנו כי אם על התמדת קיומו, ודאי לא הי' מן היאות להתפלל על זה בכל יום. וכי מי שמצא חן בעיני המלך ונתן לו כרך או פלך במתנה יבקש יום יום מאת המלך לבל ישוב לקחתו? כן לא הי' מן היאות לבקש יום יום מאת ד' שיקיים בידינו מה שנתן לנו בעין יפה אבל מדי התחלף בשנה ויוגזר על כל איש הן לרע והן לטוב, ועל המדינות בו יאמר איזו לחרב ואיזו לשלום, זה הי' מועד הראוי להתפלל גם על ישראל ועל המקדש ועל הכהנים ועל כל עם הקהל שיתקיים גם בשנה הבאה, ולא יוגזר עליהם ענין התחלפו' והשתנו' והתחלשות במעלתם

אבל עתה כאשר נוטל ממנו כל הודינו ותפארתנו, ובעונותינו שרבו אין מקדש ואין כהן ואין קרבן, וכבוד השכינה בגלות ובחילול בעו"ה כאשר בארנוה למעלה, ובקשתנו באה עתה שיחזיר לנו ד' ברחמיו את מחמדי עינינו אשר לוקחו מאתנו, ויקיים בנו הבטחותיו הנאמנים ע"י עבדיו הנביאים הקדושים, הלא כל המרבה לבכות ולהתאונן על גלות השכינה אשר נתחללה בעונותינו, ולהתמיד בתפלותיו ובקשותיו על גאולתינו ועל פדות נפשינו, הרי זה משובח, אולי יעתר לנו ד' וירבה להשיב אפו, להשיב כבוד שכינתו על מקומה, ולירושלים לזבולו. אשרי כל חוכי לו

והעד הנאמן על אמתת הדברים שדברנו, שלא תמצא בכל תפלתינו שאנו מתפללים יום יום, שום ענין תפלה ובקשה על קיום מעמדנו שלא תתקלקל מכמו שהוא עתה, זולתי בראש השנה ויו"הכ והימים שביניהם אנו מתפללים זכרנו לחיים, וכתוב לחיים, ובספר חיים, גם בראשי חדשים וימי החג אנו מתפללין בתוך תפלת המאורע זכרנו וכו' ופקדינו וכו' והושיענו וכו' אבל בכל שאר תפלת י"ח וברכת שבע בשבת אין אנו מוצאין בו דבר שנתפלל בו על קיומינו וחיינו ופרנסתנו. וברכת ראה נא, אף אם נאמר שלא קאי על הגאולה העתידה, כמ"ש הב"י בא"ח סי' קט"ו, אנו מתפללין על כל מי שהוא בצרה שיגאלהו השם, ובברכת רפאינו אנו מתפללים על החולים שירפאו, אבל לא על קיום בריאות הבריאי', ובברכת השנים אנו מתפללים על הטל והמטר שצריך להתחדש בכל יום, וברכה זו היא כוללת כל העולם, ושאר הברכות כולם על קבוץ הגליות, ומחילת העון ובנין המקדש וכדומה

הנך רואה בעיניך שאין אנו מבקשים בתמידות, רק על הדבר שלא הי', שיהי', כמו הטל והמטר, או על דבר שהי' עמנו ונאבד בחטאנו שיוחזר לנו, אבל לא על התקיים הדבר בידינו שכבר יש לנו, כי על כגון זה אין מן הראוי לבקש יום יום, אלא בהתחדש השנה שעשוים סדרי העולם להשתנות מגזרת יוצר בראשית, או גם בהתחדש החדש ביום מועד שגם אם נתוספה מלמעל' שפע קדושה, אבל לא יותר. וכנ"ל

ובדבר הזה תראה תשובת שאלתך: למה על משיחנו ובית קדשינו אנו מתפללים יום יום, ועל שלום המלך אין אנו מתפללים רק פעם אחת בשבוע? כי הנה המלכים אשר אנחנו יושבים בארצם. הנה הנם יושבים על כסאם אשר אמר ד' להם עלה הנה, בשלום ובמישור, ועמי הארץ מוצלחים תחת שבטם. אם כן אין אנו צריכין להתפלל רק על התמדת קיומם, וזה אין מן הנאות להתפלל עליו יום יום, כמו שלא הי' מן הנאות בהיות ירושלים על מכונה להתפלל על קיומה יום יום, וכמו שאין אנו מבקשים חיים ובריאות והתמדת קיומנו יום יום. לכן בחרו חכמינו הראשוני' הקדושים ז"ל את יום השבת, בהקבץ כל העם יחד בבית הכנסת, ושמחת המנוחה על ראשם, ויברכו את המלך בשמחה וטוב לבב ויתפללו בעדו תמיד כל היום יברכנהו,