צרור החיים (לונשטם) קלו

ויהיו כארבה לרוב, ומזרע דוד הי' עליהם לראש, כמו בימי הנשיאים וראשי גליות עם כל זה לא עלה על לבם מימיהם לצאת חפשי, ולקשור קשר להשיב המלוכה אליהם. אבל נאמנים היו כל עת בעבודתם למלכם ולאדוניהם, לא הרימו קרן, לא נשאו ראשו, סבלו עול הברזל אשר הוטל על צוארם, ואכזריות חמה אפר שופך על נפשם בעתים הראשונים, מהגזרות והחרמות והשמדות ר"ל, באהבה, כי ידעו אשר יד ד' עושה כל אלה, הוא אמר ויהיו, ביום ההוא ישעה האדם אל עושהו ויט שכמו לסבול

אמת שמצאתי כתוב בקורות העתים אשר לרומיים, שבימי טריאנוס הקיסר, קשרו עם יהודה קשר בעיר הגדולה אלקסנדריא של מצרים ועלה עליהם והרג בהם יותר ממאתים אלף. אבל בראשון אין מביאין ראי' מעיר פרטית על הכלל, שלא היו בקשר הזה

ובשנית, שמחתי במצאי במדרש ריש אסתר מעשה זו ממש בענין נכון שלא הי' בהם שום עון אשר חטאו, אך אנשי רשע התעוללו עלילות עליהם, אשר לא עלה מימיהם על לבביהם

וזה לשון המדרש טרכינוס שחיק עצמות ילדה אשתו בליל תשעה באב והיו כל ישראל אבלים, נשחק הולד בחנוכה, אמרו ישראל נדליק או לא נדליק, אמרו נדליק וכל מה דבעי לימטי עלן, ימטי, אזלין ואמרין לישנא בישא לאשתו של טרכינוס, אילון יהודאין כד ילידת הוון מתאבלין, וכד מית ולדא אדליקו בוצינין, שלחה וכתבה לבעלה עד דאת מכבש ברבריין, בא וכבוש אילון יהודאין דמרדו בך, סליק לאילפא (ספינה) וחשוב למיתי בעשרה יומין ואייתי רוחא בחמשה יומין הקיפן לגיונותיו והרגן, עכ"ל. ואין ספק שזה שקרא אותו המדרש, טראכינוס, הוא בעצמו זה שקראו אותו בספרי הקורות טראיאינוס, שאין כאן רק שינוי קצת בהברת הלשונות

ומה שאמרו בסוכה ריש פרק החליל מהריגת אנשי אלקסנדריא בימי אלקסנדרוס מוקדון, הוא אותו המעשה עצמו שסופר במדרש זה, רק שנפל טעות פה או פה (עיי' אברבנאל בהקדמה לספר מלכים) בהתחלפות השמות. תדע שהרי באותו מקום שם במדרש אמרו: ארשב"י בשלשה מקומות הזהיר הקב"ה את ישראל שלא, לשוב למצרים, הראשון, כי את אשר ראיתם, את מצרים היום לא תוסיפון לראותם עוד. וכו', והשני, וד' אמר לכם לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד, ובשלישי, והשיבך ד' מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה, בשלשתן כפרו ובשלשתן לקו. הראשונה בימי סנחריב, דכתיב הוי היורדים מצרים לעזרה, השני', בימי יוחנן בן קרח דכתיב והי' החרב אשר אתם יראים ממנה וכו', ובשלישי בימי טרכינוס וכו' עכ"ל. ואם איתא דהאי מעשה דאלקסנדרוס שהביאו בסוכה, מעשה בפני עצמו הוי, הא הוי לי' ארבעה

והסברא נוטה, שדברי המדרש הוא הנכון, שכפי אשר הסכימו כל סופרי הקורות, אלקסנדרוס בעצמו הניח אבן יסוד הראשון של אלקסנדריא של מצרים, כאשר כבש את ארץ מצרים מיד ממשלת פרס, אחרי הניצוח השני על דריוש מלך פרס, וזה הי' בשנת ששה למלכותו, ולא הי' אלקסנדרוס חי אחר זה כי אם שש שנים, כי יותר מי"ב שנה לא מלך. וקשה הדבר לאומרו שבזמן הקטן הזה של שש שנים, שכמעט נבנתה העיר על תלה, נתאספו שם מישראל עם רב כזה ונתיישבו בסדור הנפלא כמו שהזכיר שם בסוכה, והוא הדגן. אף גם שלא מצינו שהי' מאלקסנדרוס במצרים כי אם זה הפעם הראשון שכבש את הארץ והחל בבנין העיר וקראה על שמו, כי אחר זה הי' הולך וכובש כל מדינות פרס, ונלחם על מלכי הודו ויכניעם, ובשובו מת בבבל. לכן הנרא' שדברי המדרש נכונים שלא הי' אלקסנדרוס אלא טראכינוס או טריאנוס שהי' כמה מאות