צרור החיים (לונשטם) קלז

שנים אחר אלקסנדרוס, ובפרט שנסתייעו דברי המדרש מחכמיהם כותבי הקורות

הרי שלא כאשר ענו כותבי הקורות, שיהודים מרדו באדוניהם, כן הוא, רק לשון שקר ושפתי חלקלקות העידו עליהם דברים אשר לא כן, ואשר לא יזמו לעשות מעולם

ומה שאמרו בתלמוד שבן כוזיבא מלך בביתר שתי שנים ומחצ' עד שכבשוהו, כפי הנראה מדברי המדרש איכה לא היתה נלכדה ביתר עדיין בעת הזאת, עד שיכול אמיץ לבם מלהמסר ביד אויב להקרא בשם מרד, שאמרו שם על הפסוק בלע ד' ולא חמל, חמשים ושתים שנה עשתה ביתר אחר חורבן הבית ולמה נחרבה? על שהדליקו נרות לחורבן בית המקדש, ואמר שם ששמחו שעתה כאשר נחרבה ירושלים, יהיו הם המטרפולין של מסחר וקנין כאשר היתה ירושלים מלפנים ע"כ ע"ש. באופן שלא הי' מלכות בן כוזיבא ענין מרד במלכות כלל, אבל הי' חרבן מלכותו סוף חורבן מלכות ישראל

ודברים אלו עולים יפה להוציא מלב האומרים שר' עקיבא שהי' מעשרה הרוגי מלכות, בדין נהרג, על שהי' מורד במלכות לפי שנטה אחרי בן כוזיבא. ולפי הדברים שדברנו הנך רואה שאיננו כן, וחלילה, חלילה לחשוב על התנח האלדי ר' עקיבא בן יוסף שהי' מורד במלכות. אבל, שהי' נוטה אחרי בן כוזיבא הוא אמת, אלא שבשעת מלכות בן כוזיבא בביתר, עוד לא הוסרה עטרת מלכות ישראל בעת הזאת, ולא בא עדיין צר ואויב בשערי', והי' ר' עקיבא דומה, שלא תנוצח העור הזאת לעולם, אבל בן כוזיבא שהי' גבור בגבורים וחכם שבחכמים והי' מזרע דוד ושלמה שהי' מולך בעת הזאת בביתר, הוא יציל את העיר ויהי' בתחילה מלך בביתר, ואח"כ יתגלו אותות השמים ויהי' ד' למלך על כל הארץ ויהי' בן כתיבא המלך המשיח, כמו שאמרו בסנהדרין (דף צ"ז ע"ב) שהי' ר' עקיבא דורש מה שאמר חגי: עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ, שניבא על בן כוזיבא שיהי' משיח, כלומר קודם שיבא משיח עוד יהי' מלכות אחת ומעט היא, זה בן כוזיבא שמלך בביתר, ואח"כ אני מרעיש את השמי' ואת הארץ, כמו שאמר הנביא ונתתי מופתי' בשמים ובארץ, ואז יתגלה בן כוזיבא למשיח אלד"י יעקב, כן חשב ר' עקיבא וטעה, כי נלכדה ביתר אח"כ ובן כוזיבא נהרג. באופן שלא הי' ר' עקיבא מורד במלכות חלילה, אבל הי' נאמן למלכו ולאדונו, דהיינו לבן כוזיבא שמלך בצדק ורצה להציל את עמו מיד שוסהו. ולחנם התאכזר הקיסר האכזרי הזה עם אותו צדיק זכרונו לטוב

אבל שמרדו ישראל בשום מלכות אשר היו חונים תחת שבטו, זה לא נשמע עוד מעולם, והוא מטעם שעל זה נצטוו בשבועה כמאמר התלמוד כתובות שהבאנו למעלה, שהשביע אותם הקב"ה שלא ימרודו באומות העולם, ואמר להם, אם אתם מקיימים את השבועה מוטב, ואם לאו הריני מתיר את בשרכם כצבאים וכאילות השדה

ועל פי הדברים האלה האמורים באמת וצדק, מקרא אני דורש יפה יפה: ב"ה, דהנה בנס אסתר הננו רואים מה שיש בו מן הקושי מאד. דכאשר גזר המן, על היהודים לאבדם, כתיב: ויקראו סופרי המלך בחדש הראשון וכו' בשם המלך נכתב, ונחתם בטבעת המלך, ונשלוח ספרים ביד. הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד וכו'. וכאשר על ידי תשובת, ישראל ותפלת מרדכי ואסתר נתהפך עלינו הגלגל לטוב, כתיב: ויאמר המלך אחשורוש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר וכו' ואתם כתבו על, היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו, בטבעת המלך, כי כתב אשר נכתב בשם, המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב