צרור החיים (לונשטם) קל

בלעם ובפרשת אתם נצבים, ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד, וכל החולק על המשפחה הזאת כפר בשם השי"בה ובדברי נביאיו, עכ"ל

ואיך אפשר לשום איש אשר מזרע ישראל הוא להכחיש האמונ' היקרה הזאת, בלתי שיכחוש בכל נביא וחוזה, ובכל ספר. תהלת אדוננו המלך דוד ע"ה

והנה בימים האלה, כל אום ולשון הנודעי' לנו, (זולתי מקצתן היושבים באיים רחוקים ודבר אין להם עם אדם מאמינים באמת ובלב שלם באמתת נבואות הנביאים הקדושים, ומכבדים ומייקרים את שמם, כפי הראוי לאלה האישים אשר זכו לחזות בנועם ד'

אמנם את אשר האומות זולתי האום הישראלית אינם מאמינים בביאת המשיח, הוא, מפני שלפי אמונתם אשר נולדו ואשר נשרשו בה, הנם מאמינים שכבר באו כל אלה היעודים אשר חזו ויתנבאו אלה קדושי עליון, ע"י אותו שהם מאמיני' עליו שהוא הי' המשיח האמתי. ולפי שראו בעיניהם, שעם אמונתם במשיחם, לא יתאמתו אלה היעודים והנחמות אשר יבטיחונו על השיבה לירושלים ולציון, הנם מוכרחים לומר שירושלים וציון הנזכרים, אינם ענינים ארציים, אלא הם מייעדים על ירושלים וציון שמימיים, כלומר, שהם כל הנביאים, הלבישו האושר הצפון, במשל ציון וירושלים הנודעים לנו לרבוי אושרם הארצי, באופן שהמה לא חדלו מתת אומן לכל דברי הנביאים ולכל היעודים והנחמות אשר באו בספרי התנ"ך מן משיח וירושלים ציון וכדומה

והנה את אשר המה מלבישים יעודי ציון וירושלים, הוא, מפני היותן מאמינים שהנותן דתם הוא הי' המשיח האמתי אשר הועד מפי הנביאים כנ"ל

ועתה אנחנו בני אברהם יצחק וישראל, המעוטרים בשם ישראלים, עם התחלשות האמונה בעו"ה בימינו בכמה מהאומה, בזה, כל עוד שנרצה שיקרא עלינו שם ישראלי ולא שם אום זולתה, אנחנו שוים, שכולנו יחד הננו מסכימים שלא בא עדיין המשיח האמתי, וכיון שאנו מסכימים שעדיין לא הי' משיח לישראל, על כרחך עדיין הוא עתיד לבא. וכיון שאנו מאמיני' על יעודי המשיח כי בא יבא ולא יאחר ודאי שאין לנו לעשות כמוהם לומר על ייעודו ציון וירושלים היותם משל, והוציא הדברים מאמתת פשוטן, שכמו שאנו מאמיני' בביאת המשיח שהדברים כפשטן (כי גם כל האומות מאמינים ענין המשיח בדרך אמת ופשוט, רק שאמרו שכבר בא) שעדיין מעותד המשיח והגואל האמתי לביא, כן צריכין אנחנו להאמין שיבת שבותנו לירושלים והבנות העיר הקדש על תלה וההיכל על. מכונו, כאשר נתיעד לנו מפי נביאינו הקדושים על פי ד'

ומעתה הישראלי הזה המעיז פניו לבלתי תת אומן בביאת המשיח, ושוב ישראל ירושלימה, ותפארת ציון והיכל קדשינו על מקומה, הוא נופל מרום מעלת האמונה הנטועה בלב הישראלי מעת צאתו מרחם, לתכלית תחתית שוחת הכפירה, כי לא עתה יבוש יעקב לחפות דברים אשר לא כן על אלה הנביאים ואנשי אלדי"ם אשר יאמינו בם ובקדושתם כל יושבי תבל ושוכני ארץ, ולומר בפה מלא: שקר המה דוברים וכל דבריהם אין בם ממש

ומה נראתה בענין זה גודל חכמות לב אדוננו הרמב"ם ז"ל, בהציגו יסוד זה, ר"ל אמונת המשיח, לאחת עקרי האמונה, כי מי שאינו מאמין בביאת המשיח, הוא אומר בפירוש שאינו מאמין בדברי הנביאים המבטיחים אותנו כולם כאחד על ביאתו המוחלטת, וכיון שאינו מאמין בדברי הנביאים, מה זה יעצור ידו לומר שאינו מאמין ג"כ לדברי אבי הנביאים הוא משה רבינו ע"ה, ובפרט שמשה רבינו עצמו ניבא על ביאת המשיח כמ"ש הרמב"ם ז"ל הנ"ל, וכיון שאינו מאמין בנבואת מרע"ה אינו