צרור החיים (לונשטם) קכז

ובפרט שפוגם בכבוד שמים ח"ו, דמלא כל הארץ כבודו

ומפני שהיושב בגילוי הראש או אפשר לו ליזהר שלא ילך ד' אמות בלי כסוי, ויעבור על איסור גמור, לכן למען עשות הטוב והישר בעיני אלד"ים ואדם, ראוי לכל איש אשר יראת ד' נגע בלבבו לתקן לעצמו כובע קטנה תחת כובעו (ואני ראיתי כמה גדולים עושין כן מפני הבריאות, ובדבר זה ודאי כל אדם יכול לו' אסטניס אני) למען יוכל הסר הכובע בעת עמדו או יעסוק במסחר עם אנשי הארץ אשר לא מעמנו הם, ויהי' נאה לשמים ולבריות והמקרה במים עליות, אשר לו תכרע כל ברך יודו כל פיות, מהר ישכלל היכלו כמגדל השן בנוי לתלפיות, ישים מדבר לאגם מים ולמוצאי מים, הציות, ירם ראש נשואי פשע כסוי חטאה עינימו אליך ישברו ואל חסדו צופיות, אז יגל יעקב ישמח ישראל, רוממות אל בגרונם ובידם חרב פיפיות

ועל דבר שנשאלתי אם מותרין אנשים ונשים לילך יחד בבהכ"נ אחת

תשובה. לא תהי' כזאת בישראל. דהכי אמרינן במשנה סוכה דף נ"א ע"א, במוצאי י"ט הראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנין שם תיקון גדול. ואמרינן בגמרא מאי תיקון גדול אמר ר' אלעזר כאותה ששנינו חלקה היתה בראשונ' והקיפוה גזוזטרא והתקינו שיהי' נשים יושבת מלמעלה ואנשים מלמטה, ת"ר בראשונה נשים מבפנים (בעזרת נשים) ואנשים מבחוץ (ברחבה של הר הבית ובחיל) והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהיו נשים יושבות למעלה ואנשים למטה

וזה לשון הרמב"ם פ"ח מהלכות לולב הלכה י"ב: אעפ"י וכו' בחג הסוכות היתה במקדש שמחה יתרה שנא' ושמחתם וכו' וכיצד היו עושין, ערב י"ט הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ואנשים מלמטה כדי שלא יתערבו אלו עם אלו וכו' עכ"ל

הנה לך ברור שמלבד שאיסור גמור הוא שילכו בבית ד' אנשים ונשים יחד, הנה גם זה ראינו שמנהגינו לתקן בבתי הכנסיות שלנו הבית הכנסת של נשים למעלה ושל אנשים למטה, יש לו יסוד גדול בגמרא, אשר כל אמרותיהם צרופות, בזהב האמת מצופות, והנסיון מעיד יום יום על אמתתם, ומנהג אבותינו תורה, ומינה לא תזוע

ועל שנשאלתי אם מותר להגות את שם הוי' ב"ה הנכבד באותיותיו

? חלילה חלילה. הן אמת שעל מה דאמרי' בסנהדרין ריש חלק ואלו שאין להם חלק לעו"הב וכו', אבא שאול אומר אף ההוגה חת השם באותיותיו, אמרינן שם בגמרא (דף ק"א ע"ב) תנא, ובגבולין ובלשון עגה, ופירש"י כי אמרינן דהוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעו"הב, בגבולין, אבל במקדש לא שהרי בשם היו מברכין, ובלשון עגה אפי' במקדש לא, לשון עגה לעז כו', גבולין קקי חוץ למקדש, ואסור לפרש שם בן ארבעים ושתים בלשון עגה כו', אבל בלה"ק אינו נענש כל כך, עכ"ל. א"כ לרש"י אין ראי' ממשנה זו שאסור להגות שם הוי' שכתוב לפנינו באותיותיו, דשם מיירי משם של מ"ב, דעונש ההוגה אותו גדול מנשוא, אבל לא משם של ארבע אותיות

וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל, שלא כתב ההיא דאבא שאול, מפני שהוא מפרש המשנה כרש"י, דלא מיירי אלא בשם של מ"ב, ואין מי שיודע עתה לפרש שם הקדוש הזה, ובפרט בזמן הרמב"ם ז"ל שעדיין