צרור החיים (לונשטם) קכא

תפילין שלא הלך ארבע אמות בלא תפילין וכן בציצית. ע"כ

ובסוף שבת דף קנ"ו ע"ב, אימי' דרב נחמן בר יצחק אמרי לה כלדאי בריך גנבא הוה, לא שבקתי' גלוי רישי', אמרה לי' כסי רישיך כי היכי דתהוי עלך אימתא דשמיא ובעי רחמי (בקש רחמים שלא ישלוט בך יצר הרע, רש"י) לא הוי ידע אמאי קאמרה לי' יומא חד כו'. ע"כ

והתרומות הדשן ז"ל בתשובתו סי' י' כששאלוהו אי כסוי כובע של קש מהני לענין גילוי הראש בשעת ברכה והביא ראי' מכסוי ראש השנה דמועיל כסוי של קש כדמוכח בהמדיר וכו' וכתב שם עוד וז"ל. ואע"ג דבלא"ה יש חילוק בין גילוי ראש דהתם להכא, דאמרינן התם בחצר, האשה אין צריכה שום כסוי וגילוי הראש לענין ברכה יש קפידא אפי' בבית, נ"ל, דודאי אסור גילוי הראש דהתם אינו אלא משום פריצות וכו', אבל איסור קלות ראש דהכא משום קלות ראש כלפי שמיא דמדכר שם מקום ב"ה שלא באימה ויראה, ואין לחלק בין בית לר"ה דמלא כל הארץ כבודו, מ"מ ילפינן מגלוי ראש דהתם האי כדיני' והאי כדיני' וכו' עכ"ל

ובכתביו סי' ר"ג הביאו הד"מ בא"ח סי' ב' (נעתיקנו בסמוך אי"ה) נשאל על שגזרו לישבע בשם בגלוי הראש, אם יש בו משום יהרג ואל יעבור, והטה דעתו ז"ל דלא אמרינן בזה יהרג ואל יעבור וכתב שם בזה הלשון: ובגלוי הראש לא אשכחן קפידא להדיא לאיסור עכ"ל

והטור א"ח סימן ב' כתב וזה לשונו ויקום וילך בכפיפת קומה כדאי' בפ"ק דקדושין, אריב"ל אסור לילך בקומה זקופה שנאמר מלא כל הארץ כבודו, ויכסה ראשו כדאיתא נמי התם רב הונא לא אזיל ד' אמות בגילוי הראש, אמר שכינה למעל' מראשי, עכ"ל

ובסי' ח' כתב הטור זה לשונו: ומחזיר שני ציציות לפניו ושנים לאחריו שיהי' מסובב במצות ומכסה ראשו שלא יהי' בגילוי הראש ויברך להתעטף בציצית וכו' עכ"ל

וכתב הב"י בד"ה ומכסה ראשו וכו': ונראה דלאו למימרא שיכסה ראשו כדי שלא יהי' בגילוי הראש לגמרי שאין זה מענין ציצית, ועוד דהאיך הלך לעשות צרכיו וליטול ידיו בגילוי הראש. אלא היינו לומר שאעפ"י שראשו מכוסה, דרך צנועים להטיל סודר או טלית על הראש כדאיתא בקדושין וכו' עכ"ל יעוי"ש

והד"מ כתב לעיל סימן ב' ס"ק ב' זה לשונו: כתב הכלבו בשם הד"מ דאין אסור לילך בגילוי הראש כי מה שאמר רב הונא כו' זה הי' מדת חסידות, והרי"ף כתב שאסור לילך בגילוי הרא"ש לביה"כ, ובפסקי מהר"אי סי' ר"ג כתב על השלטוני' וכו' לא מצאנו כזו איסור בהדיא, אך בב"י לקמן סי' ח' משמע דאסור, אך פשט דברי רבינו הטור שם משמע כהר"ם כמו שאכתוב לקמן, וכן משמע לקמן סי' צ"א דשרי בלא תפלה עכ"ל

ובסי' ח' כתב הד"מ על דברי הב"י הנ"ל וזה לשונו: ואף כי מצוה לשמוע אל דברי ב"י בפירושו, מ"מ נראה לי שמ"ש הטור ומכסה ראשו כדי שלא יהי' בגילוי הראש הוא כפשוטו, כי בלא ציצית אין איסור לילך בגילוי הראש רק מדת חסידות כמ"ש לעיל סי' ב' בשם הר"ם, עכ"ל

ובסי' צ"א כתב הטור וזה לשונו. ויכסה ראשו וכתב הרמב"ם ז"ל לא יעמוד בתפלה לא באפונדתו ולא בראש מגולה ולא ברגלים מגולות וכו' עכ"ל. וכתב עליו הב"י דברי הכלבו שהביא הד"מ הנ"ל ואח"כ כתב: והרי"ף כתב שאסור לילך בביה"כ בגילוי הראש, ובמס' סופרים כתב: פוחח וכו' או מי שראשו מגולה פורס את שמע וי"א בכרעיו או בבגדיו פרומים פורס אבל לא בראש מגולה אינו רשאי להוציא אזכרת השם מפיו ע"כ, נראה שהוא מחלוקת וכיון דרבינו ירוחם פסק דאסור הכי נקטינן.