צרור החיים (לונשטם) קכ

המיעוט ימצא שעושה אחד האנשים כן מחמת הקריחות וכדומה, גם הקטנים לא יצאו מכלל המיעוט הזה. אלא ודאי משמע להו להג"מ דמדקאמר משחורי הראש, ולא קאמר משחורי השער, ש"מ דדעתו דוקא אמי שניכר שחרות ראש, וזה אי אפשר אלא כשיגלהו, ועל זה קאמר דאנשים זמנין מכסי וזמנין מגלי וקטנים לעולם מגלי, ש"מ דהי' רגילות האנשי', ואין איסור בדבר משום גילוי הראש

וסבור הייתי לראות מדברי התו' שם: שדעתם שלילך לדבר הרשות בגילוי הראש אסור. דזה לשונם שם בד"ה אנשים זמנין מכסי: אנשים זמנין מכסי וזמנין מגלי וניכר שחרותם לפעמים כשראשם גלוי אעפ"י דאיכא קרחים ובעלי שבות, כמה פעמים מגלין ראשן, וגם מותרין לגלות באיקראי בעלמא אפי' בפני כל העולם וכו' עכ"ל. מדכתבו מותרין ל גלות באיקראי בעלמא, משמע דוקא באיקראי שרי, הא לגלות מתחילה כדי לילך בגלוי הראש אסור

אמנם כד דייקנא שפיר, איפכא שמעינן מדברי התו'. דהא הכי כתבו בלשונם ז"ל, מ"מ כמה פעמים מגלין ראשן, וגם מותרין לגלות באיקראי אפי' בפני כל העולם ע"כ. הנהו מלות אפי' בפני כל העולם נראין כולם דברי מותר, והכי הוי להו למימר: כמה פעמים מגלין ראשן, ומותרין לגלות באיקראי. אלא ודאי ס"ל להתוס' דדרכן הי' לגלות ראשן אפי' שלא באיקראי, אבל בפני רבים אסור וטעמם נלפענ"ד הוא, מהא דאיתא במס' כלה: פעם אחת היו זקנים יושבים בשער ועברו עליהם שתי תינוקות אחד כסה ראשו ואחד גלה ראשו, זה שגלה ראשו ר' אליעזר אמר ממזר וכו'. והנה קשה על האי מהא דנדרים דאמר קטנים לעולם מיגלי, ומה עשה א"כ זה התינוק שגלה ראשו. ועיי' בספר תכשיטי כלה על מסכת כלה שתירץ על זה תירוץ נאה ומתקבל. אבל דעת התו' הוא כפי הנראה, שאע"ג שדרכם הי' שהקטנים היו הולכים תמיד בגילוי הראש היינו דוקא כשהי' יחידי, אבל לגלות בפני רבים אסור, שזה נראה כחציפותא יתירתא וקלות ראש, ולכן הסכימו שם על זה התינוק שהחציף הרבה לגלות ראשו בפני אלה הזקנים, שמטבע החציפות שיש בו נראה היותו ממזר. אבל כל זה, אם עשה כן מדעת לילך בפני רבים בראש מגולה, אבל אם באיקראי במקום שלא נרא' בו מהחציפו', אין איסור בדבר אפילו בפני רבים

וזה הוא בלתי ספק כונת התוספות ז"ל בדבריהם כאן. אנשים זמנין מיגלו, ואע"ג דאיכא קרחים ובעלי שבית, מ"מ גם אותן קרחים ובעלי שבות מגלין ראשן דדרכם בכך וניכר שחרותם, וקשה להו, הא כשמגלין ראשם אין רואה אותם, דבפני רבים אסור לגלות משום חציפותא כנ"ל, ועל זה אמרו: וגם מותרין לגלות באיקראי אפי' בפני כל העולם וניכר שחרותם, להכי מקרי אנשים שחורי הראש (ובטעמא דקטנים לא ס"ל כפי' הר"ן הנ"ל) זה הנלענ"ד ברור בדברי התו'. נמצא שנראה מגמ' זו היתר על גילוי הראש לדבר הרשות

ובברכות דף ל"א איתא, א"ר יהושע בן לוי אסור לילך בקומה זקיפה, שנאמר מלא כל הארץ כבודו (פירש"י מלא וכו' משמע משתרבב ויורד למטה, וכשזוקף נראה כדוחק) רב הונא ברי' דר' יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש אמר שכינה למעל' מראשי

ובמס' שבת דף קי"ח ע"ב, אמר רב נחמן תיתי לי דקיימית שלש סעודות בשבת, אמר רב יהודא תיתי לי דקיימית עיון תפלה (פי' שלא עיינתי בתפלה בדבר אחר, תוס') אמר רב הונא ברי' דרב יהושע תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש, אמר רב ששת תיתי לי דקיימית מצות תפילין, ואמר רב נחמן תיתי לי דקיימית מצות ציצית, ופירש"י, מצות