צרור החיים (לונשטם) יב

בביה"כ על תנאי, והיו מנגני' בה בכל ליל שבת בר"ח ויו"ט, ועוד היום מקבלי' שבת בבית הכנסת הישנה בכלי זמר ונמשך המוזי"קא עד חצי שעה בלילה, והמנגני' יהודים המה, עכ"ל. היש לסמוך על דברי אלה להתיר הארגעל או לא

? תשובה. לא אריך למיעבד הכי, כאשר נברר בס"ד. הרמב"ם ז"ל כתב בפרק כ"ג, מהל' שבת הלכה ד' וזה לשונו. כל דבר שהוא גמר מלאכה חייב עליו משום מכה בפטיש, ומפני זה הגורר כל שהו, או מתקן כלי באיזה דבר שיתקן חייב, לפיכך אסור להשמיע קול של שיר בשבת בין בכלי שיר כגון כנורות ונבלי' בין בשאר דברי' אפילו להכות באצבע על הקרקע או על הלוח או אחת כנגד אחת כדרך המשוררי' או לקשקש את האגוז לתינוק או לשחק בו בזוג כדי שישתוק, כל זה וכיוצא בו אסור משום כלי שיר, אין מספקין ואין מרקדין ואין מטפחין בשבת גזירה שמא יתקן כלי שיר וכו' עכ"ל. וכן הוא בטור וש"ע א"ח סי' של"ח וסי' של"ט, ובגמ' בעירובין ק"ד וביצה ל"ו ועוד בכמה מקומות בגמ'

מדברים אלו למדנו שלנגן על ידי ישראל על העוגב בשבת ודאי אסור מדינא, ואף לנגן בביה"כ בשעת התפלה אף אם נאמר שהוא דבר מצוה, מ"מ אסור

וראי' לזה. מהא דאיתא בסוכה דף נ' ע"ב, ת"ר החליל דוחה את השבת דברי ר' יוסי ב"ר יהודא וחכמים אומרים אף י"ט אינו דוחה, אמר רב יוסף מחלוקת בשיר של קרבן, דר' יוסי סבר עיקר שירה בכלי ועבודה היא ודוחה את השבת ורבנן סברי עיקר שירה בפה ולאו עבודה היא ואינה דוחה את השבת, אבל שיר של שואב' דברי הכל שמחה היא ואינה דוחה את השבת, ור' ירמי' בר אבא דחולק שם בדף נ"א על רב יוסף, ואמר דלא פליגי אלא בשיר של שואבה, אבל בשיר של קרבן דברי הכל עבודה היא ודוחה את השבת. הוא סבר דר' יוסי ורבנן תרווייהו סברי עיקר שירה בכלי, ולכן קאמר עב עבודה היא ודוחה את השבת, (וביררנו הדברי' האלו בתשוב' מיוחדת ב"ה שאין ענינה לכאן) אבל ודאי אי עיקר שירה בפה ולאו עבודה הוא אין הכלי שיר דוחה את השבת. וכן הוא) במשנה שם זהו חליל של בית השואבה שאינו דוחה לא את השבת ולא את הי"ט. הנה ראינו בפירוש דבמקו' שאין השיר מעבודת הקרבן עצמו, כגון למ"ד עיקר שירה בפה, בכל שיר של קרבן: או בחליל של בית השואבה לרבנן דר' יוסי בר' יהודא, אסור אפי' במקדש, וטעמא, שמא יתקן כלי שיר: נמצא דאפי' לדבר מצוה גדולה כזו כעבודת בית אלדינו, אסור לישראל לזמר בכלי שיר בשבת וי"ט, מטעם גזרה דשמא יתקן וכו', והשתא ק"ו הו לנדון דידן, דאסור לישראל לזמר בכלי שיר בשבת לסייע על נגון התפלה

ואל תשיבני מהא דכתבו התו' שם בד"ה ורבנן סברי וכו' ומיהו קשה דבסוף תמיד נשחט וכו' ועוד תנן וכו' ונ"ל דלפי שהי' שם רוב כלי שיר חלילי', חצוצרות, מצלתים, נבלים שצריכין לתקן תדיר, גזרו בהו טפי מהנך דסגי בשופר דלא בעי תיקון וכו' עכ"ל. ולפי זה דוקא במקדש שהי' שם רוב כלי שיר, גזרינן שמא אחד מהם יתקלקל ויתקן, אבל במקום שאין שם אלא כלי שיר אחד, לא גזרינן במקדש, ונילף מינה א"כ גם לשאר דברי מצוה, וא"כ בנ"ד כיון דאין כאן אלא עוגב בלבד, נוכל לומר דבמקום מצוה לנגן בביה"כ לא חיישינן

אמינא לך אנא דהא בורכא. דמלבד שלא נוכל להביא ראי' ממקדש לעוגב שבב"הכ, דאם אמרו אין שבות במקדש, לא אמרו אין שבות במקו' מצוה. ובפירוש פסקינן בש"ע א"ח (סי' ש"ז ס"ה) דבר שאינו מלאכה ואינו אסור לעשות בשבת אלא משום שבות, מותר לישראל לומר לעכו"ם לעשותו בשבת והוא שיהיה שם מקצת חולי או צורך הרבה או מפני מצוה וכו' אלמא דאפילו שבות דשבות אין