צרור החיים (לונשטם) יא

שו"ת קול השיר בו יבואר שאסור להתפלל בבי"הכ בהלוית כלי שיר הנקרא ארג"ל החלצו עוז רעיוני קרב ולכדו הלבבות בכל עיר ועיר, לא בחנות גם לא במפיץ וחרב, החומות תפילו ותקרקרו קיר, זית השלום ביד ועוזכם תרב, האמת הלא תנצח בגיל וקול שיר. קול השיר

שאלה. מותר להתפלל בסיועת ניגון העוגב הנקרא ארגעל, או לא? והנה שני רבני אטליא דק"ק ליוורנו, וק"ק ווירונא, הסכימו להתיר. דאי משום שבטל כלי שיר הא לצורך מצוה מותר, כמ"ש הב"י והרמ"א בסי' תק"ס בא"ח שמותר לומר שירות וחשבחות על היין, או לנגן בכלי שיר בבית חתן וכלה, ומכ"ש בביה"כ ואי משום חוקות העכו"ם: הא כתב רמ"א בי"ד סי' קצ"ח בשם מהרי"ק שהעתיק לשונו הב"י ז"ל, דדוקא חק העכו"ם שהוא חק לע"ז או משום פריצות אסור, וזה לא שייך הכא. והוסיף הרב דווירונא, דמשום לתא דע"ז אין לאסור, כמו נרות של שעוה שמדליקין בבית ע"ז שלהם שאסורין כמבואר בי"ד סי' קל"ט ובא"ח סי' קנ"ד דדוקא הדבר עצמו שנשתמש לע"ז כמו נרות שהיו מדליקין אותן בבתי תפלתן אסור, משא"כ הכא דאינו אותו הארגעל שלהם, מה שאנו לוקחי' להתפלל. ומשום הפסק התיבות אין לחוש שכבר כתבו כמה גאוני' דבמקו' שנהגו לזמר התפלות אין לבטל המנהג, והביא מעשה מחכמי קרפ"ו ששם הי' מנהגם לקרות ק"ש בחגים ובמועדי' בניגון ונעימה עפ"י המו"זיקא, ולא רצו חכמי הדור לבטל המנהג. וסיים, שאין כאן נדנוד אסור, רק בשבת וי"ט אסור ע"י ישראל משום שמא יתקן כלי שיר, אבל לומר לנכרי מע"ש לנגן בשבת ודאי מותר. ובעל הקנאה מסכים עם כל זה, ואינו מוסיף דבר, רק אחרי שהאריך בלהג לעג הרבה, הביא שבכמה קהלות מקבלי' שבת בהלוית כלי שיר וכלי זמר

גם בעל הנוגה אינו מוסיף דבר, רק שרוצה להביא מתו', ביצה, שאפי' ע"י ישראל מותר לנגן בשבת בכלי שיר מדינא (ואביא לשונו לקמן בתוך התשובה אי"ה). עוד הביא וז"ל, גם לא נשכח ממני אשר ספרו לי כמה זקני' בעת היותי בפראג שזוכרי' הארגעל שהי' שם