עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryצרור החיים (לונשטם)

צרור החיים (לונשטם) קיח

Tzror haChaim (Lowenstam) 118 · צרור החיים (לונשטם) · free full Hebrew text

Open in the reader →

דאיסורא דידי' משום אימתא דשמיא כדאמרא לי' אימי' דר"נ לר"נ (בסוף שבת) כסי רישיך כי היכי דלהוי עלך אימתא דשמיא, ודאי דלא תלוי בדרך העמידה לפני הגדולים, שכיון שבשעת התפלה ודאי צריך להשתדל שיהי' עליו אימתא דשמיא, מ"מ אסור

ומתחילה עלה בדעתי דתלוי הדבר באשלי רברבי, דאמרי' ביומא דף כ"ה ע"א אמר אביי לשכת הגזית חצים בקדש וכו' ואס"ד כולה בחול, פייס במזרח' והא בעינן בבית אלדי"ם נהלך ברגש. וכתבו התוס' בד"ה והא בעינן וכו': תימה כיון דבעינן פייס בקדש אמאי לא היו מפיסין בעזרה עצמה דקדיש טפי, ואר"ת כיון דנוטל מצנפתו של אחד מהן גנאי הי' לעמוד בלא מצנפת, והר"ר יצחק בר ברוך פירש, משום דהוו קיימי כבוכלייאר (בעיגול) ואם הי' מפיסין בעזרה הי' אחוריהן אל היכל ד' עכ"ל. נראה מזה דבהא פליגי, דלר"ת אסור לעמוד בעזרה בראש מגולה, וה"ה להתפלל או לעמוד בביה"כ בראש מגולה אסור, אבל להררי' בר ברוך דלא ניחא ליה תירוצא דר"ת ובחר לו תירוץ אחר, סבירא לי' דמותר לעמוד בעזרה בראש מגולה, ומכ"ש בבי"הכ, כן הי' נראה לי לכאורה

שוב ראיתי להפרי מגדים על א"ח בחלק אשל אברהם סימן ב' ס"ק ד', שהראה מקום לדברי התוס' אלו, וכתב שם כדרכו בקיצור נמרץ וזה לשונו: והתו' בד"ה הא בעינן, כונתו דלמא נטל מצנפת של אחד מהם ועדיין לבוש כובע קטנה כמו שאנו (עושין) ומתוס' ג"כ אין ראי' דגנאי, עכ"ל. רצה הרב לומר בזה, שאין ראי' מהרי' בר ברוך, דנטה מתירוצו דר"ת, דמותר לילך בגלוי הראש, דאפשר הי לו כובע אחרת למטה ממצנפת כמו שאנו עושין, ואינן עומדין בגילוי הראש אף אחר שהוסר המצנפת, ומר"ת אין ראי' להיפך דאסור, כיון דמשום שלא לילך בגילוי הראש לא פייסו בעזרה, דעד כאן לא קאמר ר"ת אלא דהוי גנאי לעמוד כן בעזרה, אבל לא דליתסר

והנה מה שכתב על דברי ר"ת דבריו נראין נכונים. אבל מה שרצה לומר על מהר"י בר ברוך, שהיו להם כובע אחרת למטה ממצנפת. במחילת כבוד תורתו אשתמיטתי' גמרה ערוכה בזבחים דף י"ט סוף ע"א, דאמרינן שם: בעי ר' זירא תפילין מהו שיחוצו (בבגדי כהונה) כו', מיתיבי כהנים בעבודתם וכו' מאי לאו אם הניחן אין חוצצין, לא אם הניחו חוצצות וכו' והתניא אם הניחן אינן חוצצות, לא קשיא הא דיד הא דראש, מאי שנא דיד דכתיב ילבש על בשרו שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבשרו, דראש נמי כתיב ושמת המצנפת על ראשו, תנא שערו הי' נראה בין ציץ למצנפת ששם מניח תפילין ע"כ

הנה אמרו שם בפירוש שמה שמותר להניח תפילין היינו באופן שלא יחוץ דוקא, דחציצה אסורה במצנפת דכתיב ושמת המצנפת על רא שו, נמצא שכובע תחת המצנפת ודאי אסור, אי משום יתור בגדים לדעת רש"י שם, ואי משום חציצה לדעת התו', ועיי' בתוס' שם בד"ה תפילין מהו שיחוצו

אמנם באמת אי אפשר לומר כן כלל, שיהי' דעת מהר"י בר ברוך שמותר לעמוד בעזרה בגילוי הראש, דהא לכל הדעות הוי מילי דחסידותא שלא לילך בגילוי הראש, אפי' לדבר הרשות, כדאמר ר' זירא בפ' כל כתבי תתי לי דלא מסגינא ד' אמות בגילוי הראש, ואימי' דר"נ אמרה ליה כסי רישיך כי היכי דלהוי עלך אימתא דשמיא, ואיך נאמר א"כ שהכהני' המקודשי' אל ד' הזריזים במצותן לא יחושו לעמוד בעזרה הקדושה לכתחילה בגילוי הראש? גם דברי ר"ת שאמר דגנאי הוא אינם עולים יפה, דהכי הל"ל, שלא היו רוצים לילך בעזרה בגילוי הראש, שאינו נכון אפי' בזרים, ובמקום חול, ובדבר הרשות.